מדורים נוספים
	הצדק מחייב לתת צדקה
	בציפיה לגאולה
	יש חדש
	רק הקב"ה יכול
	נושא השבוע: גלות וגאולה
	עצת ה'
	חתימה שהצילה
	חבל להתווכח
	געגועים לחינוך של פעם
	קמצוץ של טבק

 סובלנות מיותרת

"והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" (שמות ו,ו). "סבלות" מלשון סבלנות. הגלות הגרועה מכל היא זו שחדלו מלחוש אותה, שהתרגלו אליה. אמר הקב"ה: אם אכן הגעתם למצב שאתם סובלים את הגלות ואין הדבר מטריד אתכם, אסור להשהותכם בה עוד, והגיעה השעה להוציאכם ממנה.

(רבי בונם מפשיסחה)

 מרידה בעבדות

הצעד הראשון לחירות הוא המרידה בעבדות. לא תיתכן גאולה עד שאין מואסים קודם-לכן בגלות. משה בישר לישראל שהקב"ה יוציא מקרבם את הסבלנות לשעבוד מצרים ותועבותיה, עד שלא יוכלו לסובלה, וזה היסוד שממנו צמחה הגאולה.

(רבי מנחם-מנדל מקוצק)

 לא נוכל לשאת

לפעמים יש לעם-ישראל סבלנות מיוחדת לסבול את הגלות, אבל בזמן הגאולה תהיה התעוררות כזאת שלא יהיה אפשר לשאת עוד את הגלות, ודבר זה הוא מסימני הגאולה.

(הרב יעקב-משה חרל"פ)

 לאחר הגאולה מרגישים

מדוע נאמר תחילה "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" ואחר-כך "והצלתי אתכם מעבודתם" – והרי קודם פסק השעבוד ורק אחר-כך באה גאולת מצרים? אלא שרק לאחר שנתקיים "והוצאתי אתכם", רק לאחר היציאה מהגלות, מרגישים כמה הייתה מרה, ואז משיגים את המשמעות האמיתית של "והצלתי אתכם מעבודתם".

(תפארת עוזיאל)

מסע הגאולה

"והבאתי אתכם" (שמות ו,ח). ארבעת לשונות הגאולה שהוזכרו קודם בכתוב – והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי - רומזות גם לגאולת מצרים, ואילו "והבאתי אתכם" רומז לגאולה העתידה. ללמדנו שמשעת יציאת מצרים אנו הולכים ונוסעים לקראת הגאולה העתידה.

(הרבי מליובאוויטש)

 רחמים גדולים

"ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך" (ד,ז). אם אנחנו סובלים כל-כך הרבה שנים מה"רגע קטון עזבתיך", מי יוכל לתאר את המעלה הנפלאה של ה"ברחמים גדולים אקבצך".

(רבנו הזקן)

 לא לענות יתומים

כאשר היה רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב מגיע לפסוק (שמות כב,כא) "כל אלמנה ויתום לא תענון" היה נאנח ואומר: ריבונו-של-עולם, אתה הזהרת בתורתך הקדושה שלא לענות אלמנה ויתום, והרי אנו עצמנו יתומים, ככתוב (איכה ה,ד) "יתומים היינו ואין אב". למה אתה משאיר אותנו בגלות המרה כבר מאות שנים?

 שכחת הגלות

עיקר הגלות ותמציתה הוא השכחה - ישראל שוכחים שהם בני מלכים, בנים למלך מלכי המלכים הקב"ה.

(רבי אהרן מקרלין)