חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:07 ט' בניסן התשפ"ד, 17/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רק הקב"ה יכול
שולחן שבת

מדורים נוספים
הצדק מחייב לתת צדקה
בציפיה לגאולה
יש חדש
רק הקב"ה יכול
נושא השבוע: גלות וגאולה
עצת ה'
חתימה שהצילה
חבל להתווכח
געגועים לחינוך של פעם
קמצוץ של טבק

במכה השישית שהנחית הקב"ה על מצרים, מכת ברד, עשה משה דבר שלא מצאנו כמותו במכות האחרות: כשאמר לפרעה "הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד", המחיש את משמעות דבריו "כעת מחר" על-ידי ש"שרט לו שריטה בכותל" ואמר לו: "למחר, כשתגיע חמה לכאן – ירד הברד" (כמבואר במדרש ובפירוש רש"י).

לשם-מה היה צורך לעשות שריטה זו בכותל, ולהודיע לפרעה שבדיוק כשמגיעה השמש לקו הזה למחרת, ירד הברד? ואם הייתה חשיבות לקביעת השעה שבה תתחיל המכה, הלוא היה אפשר להודיע זאת על-ידי נקיבת השעה (שהרי גם באותם ימים במצרים השתמשו בשעונים, כמו שעוני מים וכדומה, ודיברו במונחים של שעות)?

שריטה לשם-מה?

לכאורה היה אפשר להסביר את סיבת קביעת הזמן המדוייק של המכה, כדי ש"הירא את דבר ה'" יוכל להניס "את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים". הברד היה אמור לפגוע רק במי שיימצא בחוץ, ולכן היה חיוני לדעת מתי יתחיל להכות, כדי שיהיה אפשר להימלט אל הבתים.

אולם קשה לקבל הסבר זה. ראשית, השריטה ששרט משה בכותל הייתה בארמונו של פרעה ולא הייתה יכולה להועיל לתושבי מצרים. שנית, כדי להודיע למצרים שעליהם להכניס את עבדיהם ואת מקניהם אל תחת מחסה, לא היה הכרח לקבוע את הרגע המדוייק של המכה, ודיי היה להודיע מתי בערך היא תבוא.

להראות לפרעה

אלא כאן הייתה מטרה מיוחדת, להראות לפרעה את שליטתו המוחלטת של הקב"ה על העולם, ועד לרמה של פרטי-פרטים ודיוק של שנייה. מטרה זו באה לידי ביטוי בדברי ה' קודם המכה הזאת: "כי בפעם הזאת אני שולח את מגפותיי אל ליבך... בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ".

הקב"ה רצה להראות לפרעה את כוחו ועוצמתו, ולכן קבע משה רבנו לעיני פרעה את הרגע המדוייק של המכה. לצורך זה הוא שרט שריטה בכותל, ולא הסתמך על שעונים מעשי ידי-אדם. שעון אחר יכול להטעות או להיות לא-מדוייק, ואילו השריטה בכותל הודיעה את זמן המכה בלי שום תלות באדם.

חיבור הפכים

מכת ברד הכילה הפכים: אש ומים, כפי שנאמר: "ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד". ידוע שמים רומזים למידת הרחמים ואילו אש רומזת למידת הדין. החיבור של האש והמים רומז למיזוג הדין עם הרחמים.

חיבור דומה היה בשריטה בכותל. מצד אחד באו המכות משם הוי'ה, הרומז ל"היה, הווה ויהיה כאחד" – למעלה מהזמן, ובה-בשעה באה המכה בזמן מוגדר ומדוייק בתכלית הדיוק. כאן היה חיבור של הלמעלה מן הזמן עם הזמן המוגבל, חיבור שיכול להתקיים רק בכוחו האין-סופי של הקב"ה.

(לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 41)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)