חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ז בסיון התשפ"ב, 26/6/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עניינים שבדפוס
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 600 - כל המדורים ברצף
נתינת-כוח לחיות כמו משפחה אחת
כניעה לגזירה רוחנית מולידה גזירה גשמית
עניינים שבדפוס
פרשת שמות
על טעות בספר-תורה ואכילה טרם ערבית
תפילה וברכת-המזון לילדים ועל חת"ת ממוזער
הלכות ומנהגי חב"ד - כ"א-כ"ד בטבת

"הדפסת הספרים בארץ-הקודש צריך שתהיה בהדפסה יפה ובהידור גם בחיצוניות הכריכה" * "לא ידפיס המאמרים והשיחות שלי, עד שאגיה אותם", כתב הרבי לר' אברהם פאריז * לרגל גיליון השש מאות מוקדשת הרשימה להתייחסויות של הרבי לדברי דפוס בכלל, ולכאלה הקשורים בהפצת חסידות במיוחד

מאת: הרב מרדכי-מנשה לאופר

בכ"ח במנחם-אב תשי"ב כתב הרבי להרה"ח ר' אברהם פאריז ('אחד היה אברהם' עמ' 233):

יושלח בפני עצמו קטע מרשימת-דברים דשבת-קודש מברכים חודש אלול שבטח יפרסמו באופן המתאים וימים אלו אקווה שתהיה מזה גם העתקה ללשון-הקודש ואז תושלח לו ובטח ימצאו אופן איך להדפיס זה וכו'.

בכ"ה במרחשוון תשט"ו כותב לו הרבי (שם):

מה שכותב אודות הדפסת השיחות והמאמרים, הרי צריך אני להקדיש לזה כמה זמן, אשר איננו פנוי כלל וכלל. ואדרבה מזמן לזמן עוד נתוספות טרדות... ולכן לא ידפיס המאמרים והשיחות שלי, עד שאגיה אותם, ובמכתבי עת והעתק ללשון אחרת - שאני .

בהזדמנות אחרת (ח"י בכסלו תשי"ח, שם עמ' 255) כתב לו הרבי:

בשאלתו אודות התיקון טעות בהשיחות, פשיטא שיש לתקן, והרי דין הוא בשולחן-ערוך שצריך להיות הספרים מתוקנים, ובפרט עניינים שבדפוס.

הוצאה-לאור מסודרת

בשנת תשי"ט כתב הרבי לרב ישראל לייבוב ז"ל, יו"ר צאגו"ח (י' מנ"א תשי"ט. אג"ק כרך חי עמ' תצד) כי הגיעה העת שההוצאה-לאור החב"דית תהיה מסודרת, ולרתום לעניין את אלה מאנ"ש שכישרון הכתיבה בידם:

במה שכותב על דבר חוברת מבארת פרשת החינוך דחב"ד בארץ הקודש ת"ו ובפרט דבתי ספר הרשת, - בוודאי אשר ידיעה מקורית בכגון דא טובה וגם נחוצה, אלא שכבר באה העת שצריך ענין חב"ד להעשות בסדר, ולא שמי שהוא ידפיס איזה חוברת בלי ידיעות מספיקות, או שתודפס בלא הגהה, והרי ישנם כמה מבני אנ"ש אשר כשרון הכתיבה בידם, וצריכים לזרזם בהאמור, ומה שלא להמשיך (פארציהען) הדבר, כיוון שכבר נתעורר הענין הטוב.

עריכת ספר תולדות אדמו"ר הזקן

כחלק מפעילות צאגו"ח החליט הרב אברהם חנוך גליצנשטיין שי' להוציא לאור ספר תולדות של רבנו הזקן. הרבי עודד פעולה זו (ט' מ"ח תשי"ד. אג"ק כרך ח עמ' טו):

נהניתי במאד מאד במה שכפי מכתבו הנה הועד דצעירי אגודת חב"ד החליט להתאמץ בפעולותיו [=עריכת ספר תולדות אדמו"ר הזקן] והלואי שיבוא זה בפועל ממש ובקרוב ממש ובפעולות ממשיות, ואם חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם הנה על-אחת-כמה-וכמה תעמולה הקשורה ומתבטאת במעשים בפועל שיכולים לשמש דוגמא מה הם דורשים מאחרים.

הערות לחומר ההסברה

מעת לעת היה הרבי מתייחס לחומרי ההסברה של צאגו"ח שנשלחו אליו לאחר הדפסתם, והיה מעיר הערות כדי לתקן במהדורות הבאות. כך, למשל, הגיב הרבי בסימן תמיהה על קטע בעלון לחנוכה, שיצא לאור בשנת תשמ"ט: "ואז אירע הנס הגדול. המנורה הודלקה - והשמן לא תם! שמונה ימים דלקה המנורה עד שהובא שמן חדש, טהור". והרבי הבהיר את תמיהתו על הקטע הנ"ל, במענה ליו"ר צאגו"ח, הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב, בימי החנוכה תשמ"ט (תרגום מיידיש):

יוצא מזה שהנרות דלקו שמונה ימים ללא הפסקה! מתקבל הרושם שהכוונה היא שהם דלקו ללא הפסק, והרי הדליקום מדי ערב מחדש. צריך להבהיר זאת.

הדפסה יפה ובהידור

"הדפסת הספרים בארץ-הקודש צריך שתהיה בהדפסה יפה ובהידור גם בחיצוניות הכריכה וכו'. בספרי מאמרים צריך להיות גם בענדיל [סימניה]" - הוראה טלפונית זו ניתנה בי"ג במנחם-אב תשל"ט להרה"ח ר' אפרים וולף ז"ל ('ימי תמימים' תדפיס עמ' 37).

שלוש הוראות

בשנת תשמ"א הופיע הספר הביבליוגראפי על מהדורות התניא (בעריכת הר"י שי' מונדשיין). שלוש הוראות מהרבי נמסרו לרב אפרים וולף, ערב הכנסת הספר לדפוס:

א) פנים [לציין] נבג"מ זי"ע.

ב) תאריך [בה'פתח דבר'] ג' תמוז ה'תשמ"א כפר-חב"ד.

ג) בוודאי יכניס שפע פקסימיליות (באם לא יתעכב על-ידי-זה אפילו רגע אחד).

"באופן הכי טוב"

בדיוק עשר שנים קודם לכן (ד' בכסלו תשל"א) כותב המזכיר הרב חמ"א חודוקוב ז"ל להר"א וולף:

"במענה למכתבו מכ"ד מרחשוון, הנה בשאלתו על-דבר מסירת ההגהה... הנה בכלל, כבכל עניינים הטכניים בנוגע להדפסה, עליכם להחליט על אתר, ובהשתדלות אשר בעזרת ה' יתברך יהיו כל העניינים הכרוכים בהדפסה באופן הכי טוב, ובהנוגע להמוצע הנ"ל, תלוי בזה אם יבטיח זריזות וכו' (שלא על-חשבון הדייקנות)".

להחליט על אתר

בר"ח שבט תשל"א שלח המזכיר הרב חודוקוב להר"א וולף את המכתב הבא:

"שלום וברכה!

"מאשרים אנו בתודה קבלת מכתבך מט"ז וכ"א טבת.

"בדבר הפורמט של התהילים המודפס בייחוד לחיילים, צריכים להחליט על אתר בהתאם לתנאי המטרה. אבל כמובן צריך להיות באופן שעל-כל-פנים יוכלו בנקל לומר בהם את התהילים.

"בברכת כט"ס, הרב ח.מ.א. חדקוב"

הדברים באו במענה למכתב הר"א וולף מט"ז בטבת:

"האברכים בצעירי-חב"ד טוענים בקשר לתהילים הקטן של קה"ת שהוא ספר גדול מדי לחלוקה לחיילים, מה-שאין-כן תהילים מהוצאות אחרות הם קטנים עד כדי מחצית מהתהילים הקטן של קה"ת. ביקשתי מבית דפוס לצלם את התהילים לפורמט קטן ביותר, ואנו שולחים זה לכת"ר ונא חוות-דעתו אם יש מקום להדפיס תהילים בגודל זה".

"הנחת השומעים" בלבד

"בשמי" - כתב הרבי בשנת תשל"ג ('היכל מנחם', כרך א, עמ' קד) - "לא ידפיסו רק זה שבאתי על החתום ולא על-פי השמועה - או שעל-כל-פנים ברור שהגהתי בעצמי".

בשלהי אותה שנה ('מקדש מלך', כרך ד, עמ' שלג-ד), עם הינתן הוראת הרבי לישיבות, לפרסם  קבצי חידושי-תורה, ביקש הרה"ח הרב ר' דוב שיחי' טייכמן (אז מנהל ישיבת תומכי-תמימים בקריית-גת), שהרבי יואיל להגיה את שיחתו מו' בתשרי תשל"א. הרבי ציין עשר הערות והמזכיר הרב בנימין הלוי שיחי' קליין כותב לו בשילוב דברי הרבי:

"כ"ק אד"ש מסכים לפרסם הקטע המצורף מו' תשרי, אבל יוסיפו שזהו הנחת השומעים - ולא רשימת אינה מוגה. אין הזמן גרמא להגיה כדבעי ולכן גם לא יזכירו ששאלוני וד"ל".

עיבוד שלא תמיד הצליח

בשנת תש"מ הגיב הרבי במכתב ארוך על מאמר שפרסמה חברת הכנסת חיה גרוסמן בעקבות שיחתו של הרבי על השואה, שנדפסה בספר 'אמונה ומדע' (בהוצאת 'מכון ליובאוויטש', תשל"ז). הרבי כותב לה בין השאר (ליקוטי-שיחות כרך כא, עמ' 397):

הקטעים שמצטטת במאמרה נלקחו ממקור שהוא "עיבוד חופשי", על-פי שיחות שנשמעו ממני, עיבוד אשר לא תמיד הצליח בניסוח מושגים ומונחים וכו', אבל בכללות, התוכן מתאים...

אינה דומה אמירה לכתיבה

בשנת תשט"ו (איגרות-קודש, כרך י, עמ' קצג, רטז-יז) כותב הרבי בקשר לשיחת קודש שאמר ושפורסמה בבטאון 'מחניים':

ראיתי הנדפס שם קטע משיחת-התוועדות, וחבל אשר לא נרשם שזהו העתקה מאידית ואינה מוגה על-ידי, ומכאן ולהבא הנה יש לשים לב לזה שאינו דומה דברים הנאמרים והאופן שבאים אחר-כך בכתב. שבכתב ועל-אחת-כמה-וכמה בדפוס, יש להשמיט כפילת העניינים (אף שבעל-פה כופלים אותם לחיזוק העניין, או כשבאים פנים חדשות וכיוצא-בזה). ואם נדפס בשביל אנשים שאין להם כל ידיעה בתורת החסידות, הרי שיש להוסיף ביאור - על-כל-פנים בחצאי עיגול - ולסדר הדברים בדרך מן הקל אל הכבד. וכיוון שמכאן ולהבא יכתבו בכגון דא שזהו מרשימת השומעים ובהעתקה מלשון אחרת, הרי אין אחריות אם לא ידקדקו כל-כך בהעתקה, ומה טוב שקודם שידפיסו תיקרא הרשימה על-ידי אחד מסוג קוראי השבועון וישאלוהו אם מבין כשורה או שנזקק לביאור נוסף.

מבקרים מומחים

ועוד כתב הרבי בשנת תשל"ג ('היכל מנחם', כרך א, עמ' קד):

להודיע ברור שכאן אין מגיהים היוצא-לאור במקום אחר וכל האחריות היא על המו"ל שעל אתר. ופשוט שצריך-להיות ביקורת כדבעי של מומחים בשטח זה על-כל-פנים שניים (בנגלה, חסידות כו').

וכיוצא בזה כתב הרבי בשנת תשכ"ז (שם עמ' קה):

כשמתרגמים איזה עניין בהלכה או בדא"ח וכדי להיות בטוחים שהתרגום מכוון בדיוק לכוונת המדובר, חשוב מאוד אשר טרם יובא התרגום לדפוס, יגיה אותו עוד למדן אחד (או יתדבר אתו גם לפני התרגום), שאפשר לסמוך עליו בהנ"ל שיוציאו דבר מתוקן...

תנאי כפול

ואם בתרגום עסקינן - הנה דברים שכותב הרה"ח הרב ישראל לייבוב בו' דחנוכה תשכ"ד, כנראה מדברים שנאמרו לו ב'יחידות'  ('מקדש  מלך', כרך ד, עמ' תצח):

"תנאי-כפול של כ"ק אדמו"ר שליט"א שאמר בנוגע לתרגום שיחותיו ד'תוכן העניינים' שהמתרגם יעיין במראי מקומות (קודם התרגום) ובאם לאו אז אינו מסכים...".

לפני פגרת הכנסת

בחג-השבועות תשל"א השמיע הרבי שיחה מיוחדת בענייני גירות - לאור מגילת רות.

ב'יחידות' של הרב אפרים וולף, שהתקיימה ערב שובו לארץ, לאחר נישואי בנו הרה"ח ר' אליקים שיחי', בקיץ תשל"א, פנה אליו הרבי ואמר לו (הדברים כפי שרשמם לעצמו): "על דבר הרש"י רות - שטוביה [=בלוי] יתרגם זאת כמו שעשה כללים בעניין לימוד רש"י, כהוראת כ"ק אד"ש להדפיס ב'שמעתין' - כי היה שם מודפס, ולהוסיף מדיליה מראי-מקומות וגם-כן לשלב בזה עניין 'מיהו יהודי'. אבל זה כאילו בעצמו הוסיף העניין ולעשות בחכמה שלא יהיה ניכר בהעניין של 'מיהו יהודי'. אחר ההדפסה לעשות ברשות 'שמעתין' תדפיס, ולהפיץ ולמהר - באם אפשר עוד לפני פגרת הכנסת" [השיחה מודפסת בספר 'מקדש מלך', כרך ב, עמ' 363-353].

עדיף להדפיס פעמיים...

בהתוועדות שבת-קודש פרשת עקב, כ' במנחם-אב תש"מ (שיחות-קודש תש"מ, כרך ג, עמ' 879) מצביע הרבי (כב'דרך אגב') על טעות בהדפסת חסידות. כפי הנראה לא שמו לב והדפיסו אותו המאמר הן בביאורי הזוהר של הצמח-צדק הן באור-התורה לפרשת עקב. עם זאת, הוסיף הרבי ואמר, עדיף להדפיס פעמיים מאשר לא להדפיס כלל...

עניין זה - הטעים הרבי - תקף בנוגע ללימוד תורה בכלל, שעדיף ללמוד אותו העניין פעמיים מאשר לא ללומדו בכלל.

"להעיר על זה בהערות"

פעמים רבות, במהלך הגהת ספרים שהוכנו לדפוס, גילה הרבי טעויות והעיר עליהן לעוסקים במלאכה. כך למשל, פעם אחת קיבל הרב אהרון שיחי' חיטריק, מהדיר ספרי רבותינו וחבר מערכת 'אוצר החסידים', את הפתק הבא:

להר"א שי' חיטריק

ד"ה [=דיבור המתחיל] כל מחלוקת כו' שנמצא גם במאמרי אדמו"ר מהר"ש

כו"כ [כמה וכמה] מאמרים ישנם כאלה (ועד"ז [ועל-דרך זה] בדורות שלפניו)

ורק להעיר ע"ז [על זה] בהערות.

"הם מדייקים"...

פעם אחרת, בעת סעודת חג השבועות תשכ"ג (שיחות-קודש תשכ"ג, עמ' 407), נסבה השיחה על מאמרי החסידות של הרבי. הרבי התבטא: לא ידעתי כלל שכל-כך מדייקים ומפלפלים בדבריי!

הרש"ג (ז"ל) הציע, שהבחורים ייכנסו ל"חזרה" [=שיחזרו המאמר לפני הרבי כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים].

הרבי הגיב ואמר: הם מדייקים בדבריי, לא אני...

הרש"ג הציע שוב: אבל שמא ייכנסו לכל-הפחות כדי לשחזר (ולהעמיק?) בהעניינים.

הרבי: זו הסיבה שבגינה הנני מזכיר במאמרים מראי-מקומות, כדי שיוכלו לעיין בעצמם!

אבל, לפועל ידוע כמה דייק הרבי בכל פרט, הן באמירה הן בכתיבה ובמיוחד בציוני מראי-מקומות ולעיתים אפילו בתכנים שנדפסו תחת הכותרת "בלתי מוגה".


     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)