חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 כ"ב בתשרי התש"פ, 21/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"חנוכה שמח ושנה מאירה"
ניצוצי רבי
הוראה מיוחדת שניתן להפיק ממנהג ישראל לחלק 'דמי חנוכה' לילדים * על הקשר בין בריאות הגוף לבין 'דמי חנוכה' והדלקת נרות חנוכה * על מה התבטא הרבי כי "אלו 'דמי החנוכה' הטובים ביותר שיהודי יכול לקבל"?
מדורים נוספים
התקשרות 596 - כל המדורים ברצף
נדרשת עבודה פשוטה – בלי חכמות ובלי פשט'לאך
"חנוכה שמח ושנה מאירה"
הלכות ומנהגי חב"ד - כ"ג-כ"ט בכסלו
"מבצע חנוכה"

מאת: הרב מרדכי-מנשה לאופר

אחד המנהגים שהרבי חיבב מאוד, וקרא פעמים רבות לחזקו, היה חלוקת 'דמי חנוכה' לילדים. בנר שמיני של חנוכה תשל"ג כתב הרבי מכתב (נדפס ב'ניצוצי אור' עמ' 35 – מארכיון המזכיר הרב ניסן מינדל ז"ל) שבא כהסבר למנהג ישראל זה:

ב"ה,  נר שמיני ה'תשל"ג

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

במענה לשאלתו מהו עניין המנהג – שמנהג ישראל תורה היא  (תורה מלשון הוראה) שנותנים דמי-חנוכה, חנוכה-געלט לילדים, ומהי ההוראה המיוחדת שבזה; במענה על זה, וכהקדמה: ידועה תורה הבעל-שם-טוב שכל דבר שאדם רואה או שומע יש בזה הוראה בעבודת ה', ובאמת מעצמו מובן שכן הוא, ומיוסד ביסודי אמונתנו, שהרי כיוון שאדם יודע שה' יתברך הוא בורא עולם ומנהיגו בכל עת ובכל רגע, ואני לא נבראתי אלא לשמש את קוני – גם-כן בכל עת ובכל רגע, הרי מובן שכל דבר המתרחש סביבו קשור בעבודת ה'.

ובנוגע להוראות חנוכה, הרי בפשטות יש בזה שני עניינים: א) חנוכת בית-המקדש והמזבח, ב) מלשון חינוך, חנוך לנער, כולל כל אחד ואחד מישראל, כי נער ישראל. זאת אומרת, שכמו שהיה פינוי וטיהור וחינוך בית-המקדש, כן צריך להיות בכל אחד ואחד מישראל שהוא גם-כן משכן ומקדש לה'.

ומובן אשר ביחד עם החינוך שצריך כל אחד לחנך את עצמו, ואפילו כולנו חכמים וכו', כיוון שעל האדם להוסיף ב"נר מצווה ותורה אור" מיום ליום, הוא חינוך הבנים והבנות ועוד ביתר הדגשה, שחוב זה מוטל בייחוד על ההורים, וחינוך זה צריך להיות "על-פי דרכו", היינו באופן שיהיה מובן ומתקבל על הנער.

ומכאן לעניין מעות חנוכה, שהכוונה בנתינתם לילדים, לקשר הוראות חנוכה בלימוד שיש ללמוד ממעות אפילו בהתבוננות קלה. כי מצד אחד, הרי יש למעות כוח גדול, שמי שיש לו הרבה מעות הוא עשיר, ואפילו עשיר גדול, ומי שאין לו הוא עני ורש. ומצד שני, הרי הכסף כמו שהוא לעצמו אינו אף אחד מג' צורכי האדם – מזון, לבוש, בית – אלא שבו ועל-ידו אפשר לקנות כל צורכי האדם, ולא עוד שבו ועל-ידו יכול לקיים מצוות הצדקה וגמילות חסדים וכמה מצוות, מה-שאין-כן אם הכסף יהיה מונח בקופסה ללא ניצול וללא תועלת.

אחת הנקודת העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שיידע ויזכור תמיד אשר ה' יתברך נתן לו "הון תעצומות" – כוחות כבירים בשכל ובמידות שבלב ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצלו כוח השכל בלימוד התורה ועד לאופן ד"יגעת", שאז בוודאי יקויים בו "ומצאת", ועל-דרך זה במידות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת, לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה. ואז הוא לא כמו שהוא בנוגע לכסף גשמי, שהרי בגשמיות מי שאין לו הוא עני, אבל ברוחניות יכול כל אחד להיות עשיר, ובלבד שינצל את הכוחות שניתנו לו, שהרי מובטח הוא "יגעת ומצאת", אלא שבזה ניתנה לו הבחירה, ואין הדבר תלוי אלא בו וברצונו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

וכשמסבירים כל זה לילד באותיות המתאימות ובדברים היוצאים מן הלב, ועוד ועיקר מראים לו דוגמא חיה, אז מאיר עיני שניהם ה', שגם הנותן מעות חנוכה וגם המקבל אותם מוסיפין והולכין בנר מצווה ותורה אור, מחיל אל חיל ועד שנעשים מופת לרבים.

בכבוד ובברכה.

"ועל נפלאותיך"

הנה קטע מיומנו של אחד התמימים ב-770 בשנת תשל"ז:

"יום ה', ב' טבת, יום ז' דחנוכה ה'תשל"ז. בשעה 3:30 נכנס כ"ק אדמו"ר לתפילת מנחה בבית-המדרש הגדול כשבידו הק' הסידור וחבילה אותה הכניס כ"ק לתוך הסטנדר. אחרי סיום תפילת שמונה-עשרה של השליח-ציבור, הדלקה (ח' נרות), הקהל ניגן 'הנרות הללו' כשכ"ק מביט כל הזמן לעבר הנרות. ב"על ניסך" רמז בראשו הק' להגביר השירה, ואחר-כך מחא כפיו הק' משך כמה דקות. לפתע, עוד טרם החלו לומר 'עלינו לשבח' פנה להרב חודוקוב ודיבר איתו, רמז לשליח ציבור שימשיך לומר "עלינו לשבח", ושוב קרא להרב חודוקוב ודיבר עמו.

"בסיום התפילה הכריז הרב חודוקוב ג' דברים:

"'א) בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א מכריזה ה'מזכירות' כי מי שלא נתן עבור המגבית של י"ט כסלו (כפי הנהוג בכל שנה) וחנוכה – שייתן, ב) מי שרוצה לקבל 'דמי חנוכה' (מכ"ק אדמו"ר) יוכל לקבל, ג) אחרי חלוקת 'דמי חנוכה' לאנשים, יצאו האנשים ואז ייכנסו הנשים הנמצאות כאן (ב'עזרת נשים') לקבל אף הן 'דמי חנוכה''. על האנשים, הוסיף, לצאת ושיהיה בסדר מסודר.

"בתום ההכרזה החל כ"ק אדמו"ר לנגן "על ניסך ועל נפלאותיך". אחר-כך הוציא את החבילה מהסטנדר והלך עד פתח הדלת של בית-המדרש, נתן לכל אחד ואחד דולר ואיחל 'א פרייליכען חנוכה און א ליכטיקן יאר' [=חנוכה שמח ושנה מאירה] או שאמר 'א גוטען חנוכה און אגוטן יאר' [=חנוכה טוב ושנה טובה].

"מיד כשנודע על חלוקת 'דמי חנוכה' מכ"ק אדמו"ר, החלה נהירה של כל תושבי השכונה והיה תור ארוך מאוד, הן אנשים, והן נשים וילדים.

"לילדים נופף בידיו הק' לשלום. כל אחד שקיבל הדולר נתברך בנוסח(ים) הנ"ל. חלוקת הדולרים הסתיימה בשעה 6:00 ואז שוב החל לנגן 'על ניסך'".

'דמי חנוכה' לשלוחים

בחורף תשל"ט שהה הרה"ג הרה"ח ר' אריה-לייב ז"ל קפלן בחצר הרבי. הוא קיבל מהרבי שטרות כ'דמי חנוכה' עבור השלוחים. וכך כתב לו הרבי ('ספר השליחות', קה"ת תשמ"ז, עמ' 615):

המצו"ב [=המצורף בזה] מעות חנוכה לכאו"א [=לכל אחד ואחד] מהשלוחים וב"ב [=ובני ביתם] שי' (שבצפת וירות"ו [=וירושלים תבנה ותכונן] וכו' שבארה"ק ת"ו).

השטרות היו עבור השלוחים ונשותיהם שי'.

פני הרבי נהרו

נר ג' דחנוכה תשנ"ב. אל חדרו של הרבי הוכנסו 62 מהדורות תניא שהודפסו במדינות חבר-העמים. פני הרבי נהרו והרבי התבטא בין השאר: "אלה ה'דמי חנוכה' הטובים ביותר ('די בעסטע חנוכה-געלט') שיהודי יכול לקבל... 'דמי חנוכה' הגדולים ביותר שיהודי יכול לקבל – ספר תניא!...".

(ראה גם יומן "חדשות בית חיינו" תשנ"ב).

חינוך ובריאות

מעשה מופלא ('בית חיינו', ג,ליון 118, עמ' 18)  באחד מאנ"ש שבנו לא היה בקו הבריאות. הלה נכנס ל'יחידות' וביקש את ברכת הרבי, למרות שה'יחידות' התקיימה בחודש תמוז, הרבי דיבר על מנהג דמי חנוכה.

הרבי: האם נתת לבנך דמי חנוכה?

יהודי: כן.

הרבי: כל יום?

יהודי: כן.

הרבי: לכל הילדים נתת?

יהודי: כן.

הרבי: האם לא שכחת אף יום?

יהודי: לא שכחתי אף יום.

הרבי: האם לא קרה שהוספת לגבי יום אחר?

יהודי: בכל יום אותו סכום.

הרבי: אם כן, אין מקום לדאגה ויהיה טוב.

וכן היה.

אור לגויים

ועוד בענייני חנוכה ובריאות:

להרה"ת ר' משה אהרן וייס היתה בנערותו בעיה בעמוד-השדרה. בהסכמת הרבי אושפז הלה בבית-רפואה בניו-יורק. הרבי הורה להקפיד על-כך שידליק נרות חנוכה בבית-הרפואה. כשהוא הדליק את הנרות – סיפר לימים אביו, הנגיד ר' ישכר-דוב ווייס – היה בכך עניין גדול, כאשר כל הגויים ראו איך נער יהודי מדליק נרות. הם התרגשו וביקשו שבזכות הנער והדלקת הנרות שלו, יתרפאו גם הם ('כפר חב"ד' גיליון 501 עמ' 28).

מצווה בו

בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב תשמ"א (שיחות-קודש, עמ' 600) קרא הרבי לפעול ב'מבצע חנוכה' באופן של 'הקהל'... כולל גם "גרך אשר בשעריך".

הרבי הסביר:

והכוונה לכל אחד ואחד, על כל אחד לפעול בכך, ולא להסתפק במינוי שליח שיפעל בכך כו'.

"הצלחה גדולה ביותר"

בחודש כסלו תשל"ו דיווח הרה"ח ר' צבי-הירש שיחי' זרחי לאנ"ש ברחבי תבל על הפעילות בחצר הרבי ("מהנעשה בחצרות קודש"):

"מבצע חנוכה על-ידי צאגו"ח כאן היה בהצלחה גדולה ביותר, והקיף למעלה ממאה בתי-ספר יהודיים וחוגי נוער וכו', שדיברו בפניהם כו' וחילקו מנורות-חנוכה [=חנוכיות], שזהו נוסף על העשרה טנקים ועשרות המכוניות שעסקו בהמבצעים בכלל, ובמבצע חנוכה בפרט, וחילקו מנורות-חנוכה עם נרות וחוברות הסברה וכו' (במספר למעלה ממאה אלף).

"כן נעשה על-ידי הנ"ל 'פירסומי ניסא' על-ידי הכרזות והמנורות שעל הטנקים והמכוניות, ובעיקר על-ידי הדלקת הנרות בפני 'רוב עם' בכמה רחובות מרכזיים.

"ולאחרי ההתוועדות דנר ה' – אור לנר ו' – שכ"ק אד"ש עורר אודות פעולות חינוך בימי חנוכה (בתור התחלה על-כל-פנים), הנה (נוסף על-זה שכל המבצעים הנ"ל נתחזקו כו') הלכו לבתי-ספר ממשלתיים ונתנו להילדים חנוכיות כו'.

"בכל הנ"ל עסקו, נוסף על הבחורים ואנ"ש הטנקיסטן, גם בנות חב"ד במידה גדולה".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)