חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 כ"ב בתשרי התש"פ, 21/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"גוט יום-טוב"
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 595 - כל המדורים ברצף
"אולי תיכנס טיפה אחת לפיו של הבן, ויירפא מחוליו"
שתי התקופות שבימות-המשיח
"גוט יום-טוב"
ממעייני החסידות - פרשת וישלח
הלכות ומנהגי חב"ד

י"ט-כ בכסלו הוא "ראש-השנה לתורת החסידות ולדרכי החסידות, שבו נמשכת המשכה כללית על כל השנה כולה" * "עניינו של י"ט כסלו הוא גילוי תורת החסידות, מעין ובדוגמת הגילוי דלעתיד לבא" * צרור התבטאויות של הרבי בכתב ובעל-פה על "יום גאולתנו ופדות נפשנו"

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בספר 'ימי מלך' (כרך א, עמ' 152) מסופר שילדי יקטרינוסלב היו עורכים סעודה בי"ט בכסלו, כשההתארגנות לכך החלה כמה ימים קודם לכן. מי שניהל את חשבון הכספים היה בנו הבכור של רב העיר, הגאון רבי לוי-יצחק שניאורסון נ"ע. הבן (כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו) היה אז מנהיגם של הילדים, ויום זה - כך מסופר שם - היה היחיד בשנה שבו חרג מהרגלו ויצא מד' האמות של שקידתו בלימוד התורה.

תורת החסידות ודרכי החסידות

בסיום התוועדות שבת-קודש פרשת וישלח, י"ד בכסלו ה'תשי"ד ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"ד, כרך י, עמ' 207), אמר הרבי:

ובפרט ביום השבת-קודש שלפני י"ט כסלו, דכיוון שמיניה מתברכין כולהו יומין, מתברך ממנו י"ט כסלו, ראש-השנה לתורת החסידות ולדרכי החסידות, שבו נמשכת המשכה כללית על כל השנה כולה. יהי-רצון שתהיה ההמשכה בנוגע לתורת החסידות ולדרכי החסידות ללא העלמות והסתרים, וללא מניעות ועיכובים, הן בגשמיות והן ברוחניות, ויהיו בנקל, ובהצלחה מופלגה בדרך שלמעלה מהטבע.

להשתחרר מהמכשולים

באיגרת בשפה האנגלית, מט"ז בכסלו תשכ"ז, כותב הרבי ('מורה לדור נבוך', כרך ג, עמ' 188):

עתה, כשאנו עומדים לחגוג את יום השנה לגאולתו של אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו, יהי-רצון שזכותו תגן על כל אחד ואחד מאיתנו באופן מתמיד, שנשתחרר מכל הגורמים המרתיעים והמכשולים, על-מנת להגשים את הדבר שהוא בעל עניין גדול לעמנו.

"גאולתנו ופדות נפשנו"

באיגרת (ביידיש - להלן בתרגום כפי שהופיע ב'כפר חב"ד', גיליון 834, עמ' 70) מי"ז בכסלו תשכ"ד, נכתב:

בעת רצון יזכירו אותה על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, למילוי משאלות לבבה לטובה, ויהי-רצון שסוף סוף תבשר בשורות טובות בזה, ובפרט שהרי אנו עומדים בערב י"ט כסלו, חג גאולת רבנו הזקן שהוא גם גאולתנו ופדות נפשנו.

בברכה לבשורות טובות ובברכת חג הגאולה

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א, מזכיר

"פעולות באופן ד'ופרצת'"

והנה נוסח מברקי הברכה שהואיל הרבי לשגר לאנ"ש ול"כל המשתתפים בהפארבריינגענישן הגדולים", בשנת תשל"ד:

"משנה לשנה נוסף עילוי"

כך ביאר הרבי, בי"ט בכסלו תשד"מ ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשד"מ, כרך ב, עמ' 608-607):

כאשר מדובר אודות חגיגת הגאולה די"ט כסלו, יכולים לשאול: כיצד ייתכן לתבוע מיהודי שיחגוג מאורע שאירע לפני למעלה ממאה וחמישים שנה - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה, ויתירה מזו: באופן ד"מעלין בקודש"?!

והמענה לזה - בפשטות:

י"ט כסלו עניינו - גילוי תורת החסידות, מעין ובדוגמת הגילוי דלעתיד לבא - "מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים", "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'". ומכיוון שגילוי זה הוא למעלה מההגבלה דזמן ומקום, הרי אין כל פלא בכך שבעניין זה אינם חלים השינויים הקשורים עם ההגבלה דזמן ומקום, ולכן, יכולים לחגוג את החגיגה די"ט כסלו רבוי שנים לאחרי המאורע - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה.

ואדרבה: ההגבלות דזמן ומקום (שינויי הזמן והמקום מהמאורע של הגאולה בפעם הראשונה), תכליתם - שיהיה יתרון האור מן החושך... החגיגה די"ט כסלו באופן ד"מעלין בקודש", היינו, שמשנה לשנה נוסף עילוי גדול יותר לגבי הגאולה בפעם הראשונה.

"מתעוררים לתקופת השנה"

בהזדמנות אחרת (י"ט כסלו תשי"ט ס"ט - קונטרס חג החגים י"ט כסלו, קה"ת תשנ"ט, עמ' 84) ביאר הרבי שכל ההתוועדויות שבי"ט כסלו במשך כל השנים למן הפעם הראשונה, הנה כל העניינים מתעוררים לתקופת השנה, ומתאחדים ונמשכים בההתוועדות די"ט כסלו דעכשיו!

הרבי חיפש את הד"ר

"שמחתי לשמוע שהיית נוכח בהתוועדות של י"ט כסלו, אף-על-פי שחיפשתי אותך במקום שבו נכחת בהזדמנות קודמת [=בבית-מדרשו של הרבי], אבל לא ראיתי אותך, ייתן השם שההשראה של י"ט כסלו תעורר כל אחד ואחד להגביר את המאמצים להפצת התורה והמצוות, כשהם חדורים בחמימות ובשמחה" - כתב הרבי בשנת תשל"ט לד"ר דוד כשדן מאוניברסיטת הרווארד ('מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 128).

עבודת ה' יתברך בשמחה!

רבים מגדולי ישראל השתתפו במסיבות י"ט בכסלו והשמיעו בהן מדברותיהם (ראה למשל בספר 'שמן ששון מחבריך', כרך ב עמ' 43, על ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי יצחק-יעקב ווייס זצ"ל; וכן רבי יוסף-דוב הלוי סולובייצ'יק).

הרבי עודד מאוד את השתתפותם של רבים בהתוועדויות י"ט כסלו, וכך כתב לפלוני בג' בטבת תשי"ח ('כפר חב"ד', גיליון 834, עמ' 70):

שלום וברכה!

בעונג רב קבלתי את מכתבו, בו כותב אודות ההתוועדות דיום הבהיר י"ט כסלו, יום גאולת רבנו הזקן, וכפי שנשיאינו רבותינו קוראים ליום זה ראש-השנה ללימוד החסידות, והרי בראש-השנה אומרים לשנה טובה תיכתב ותיחתם, וכך גם בי"ט כסלו, בנוגע לעניינים האמורים, אשר מדרכי החסידות הרי היא גם עבודת השם יתברך בשמחה וטוב לבב, וכפתגם הנעלה של הבעל-שם-טוב ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, לעבוד את השם יתברך יחד עם הגוף, ולא לדחותו על-ידי תעניות וסיגופים.

ויהי-רצון שתמיד יבשר בשורות טובות מתוך בריאות הנכונה ועבודת ה' בשמחה וטוב לבב.

בברכה.

"תורת ה' בטהרתה"

חיבה יתירה נודעה אצל הרבי להתוועדות המרכזית בכפר-חב"ד, שאליה היו מגיעים רבנים ואישי-ציבור מכל גוני הקשת הציבורית (ראה 'נשיא וחסיד', פרק עשרים). הרבי ציין פעם (ראה שם, עמ' 410), בתגובה לדברי ביקורת מסויימים, ש"לאחרי החגיגה די"ט כסלו, 'בכל זה' לא חיסרו אף אחד [=מהמשתתפים] בהשיעורים [=נגלה וחסידות] הנלמדים [=ברבים] בהכפר, ואדרבה. לא נתמעט מספר הטובלים במקווה לפני התפלה גם בימות החול, ואדרבה. וכו' וכו'".

ועוד (שם): "הודות לאלו שהשתתפו בחגיגת י"ט כסלו, הנה במשך שנה שעברה למדו מאות בני-ישראל ובנות ישראל תורת השם על טהרתה וכו'".

דרישת-שלום מכפר-חב"ד

הנה מברק מיוחד ששיגר הרבי בשנת תשכ"ז למר זלמן שזר (נדפס ב'כפר חב"ד', גיליון 917, עמ' 88):

ב"ה, ח"י כסלו לאחרי חצות

ערב חג הגאולה ורה"ש [=וראש השנה]

לתורת החסידות ודרכי החסידות

ה'תשכ"ז

ברוקלין, נ.י.

לכבוד הוו"ח אי"א נו"נ

בחור מעם ומורם מעם

ודורש טוב לעמו

בעל מדות תרומיות

ענף עץ עבות

מו"ה שניאור זלמן שליט"א [שזר]

שלום וברכה!

בערב היום אשר בלשון כ"ק אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע הוא החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו וכו'.

הנני בזה להביע איחוליי הלבביים בנוסח המסורתי

גוט יום טוב

לשנה טובה בלימוד החסידות

ודרכי החסידות

תכתבו ותחתמו

בכבוד ובהוקרה

נ"ב

הודות לחילוק הזמנים, הנה ז"ע [=זה עתה]  התקשרו מכאן עם כפר-חב"ד טלפונית ונתבשרנו אשר כבודו - נוסף על השתתפותו בהתוועדות כאן על-ידי [=משקה?] שהובא על-ידי הרב רלב"ג שי' - ביקר בכפר-חב"ד ביום בשורה זה, ואדרבה הזדרז לבוא בהקדם והשתתף גם בלימוד הנגלה נוסף על המאמר חסידות, ואף שהעמדתיו על חזקתו שבוודאי לא ישנה ממנהגו - מנהג ישראל תורה, ובמיוחד שהשנה ניתווספו שם כמה עולים חדשים עם משפחותיהם שיחיו, הרי אינה דומה חזקה לבירור בהחלט.

(ב) עלה במחשבתי לצרף למכתבי זה גם העתק המאמר דא"ח שהיה בדעתי ושחזרתי עליו בעת ההתוועדות. ומפני סיבה נתעכבה ההוצאה-לאור עד יום ראשון דחנוכה. ואחתום מעניינא דימי חנוכה שיהיו כל העניינים באופן דמוסיף והולך מוסיף אור.

'מבצע י"ט כסלו'

בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב תשמ"א (שיחות-קודש תשמ"א, כרך א, עמ' 601-599) השמיע הרבי, כמה פעמים, את הביטוי "מבצע י"ט כסלו" שעניינו הוא לימוד בעצמו פנימיות התורה, ולאחר מכן לפעול גם על ה"חוצה", וכן גם את עניין הצדקה (כולל 'מגבית י"ט כסלו-חנוכה').

"להשתתף בחגיגה המסורתית השנתית".
הזמנת ועד כפר-חב"ד לחגיגת י"ט כסלו בשנת תש"כ

"ישתתף כל אחד בלב שמח ובבגדי יום-טוב".
חוזר פנימי שנשלח (בשנת תשכ"ז) לאנ"ש בעיה"ק, על-ידי צעירי-אגודת-חב"ד סניף ירושלים ובו זירוז והנחיות בקשר לחגיגת י"ט בכסלו


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)