מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג
סדר לקיחת ואחיזת הציציות בקריאת-שמע, ונשיקתן בפרשת ציצית:
בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן1 כתב: מצווה לאחוז הציציות בידו השמאלית כנגד ליבו2 בשעת קריאת-שמע... ויש מי שאומר שיאחז אותם בין קמיצה לזרת של שמאל3, וכשיגיע לפרשת ציצית יקחם בידו הימנית ויביט בהם, ויהיו בידו עד שיגיע ל"נאמנים ונחמדים לעד", ואז ינשק הציציות ויסירם מידו4".
ולהלן5 הוסיף: "יש נוהגין להסתכל בציציות כשמגיע ל'וראיתם אותו'6 וליתן אותם על העיניים7, ומנהג יפה הוא וחבובי מצווה. וגם נוהגין לנשק הציציות בשעה שמסתכל בהן8, והכל הוא חיבוב מצווה".
בספר-המנהגים9 נדפס: "לאמירת 'והביאנו לשלום כו''10 מחברים תחילה שתי הציציות דלפניו, אחר-כך מצרפים ציצית כנף השמאלי דלאחוריו, אחרי זה ציצית דכנף הימין, ואוחזים אותם בין קמיצה לזרת דיד שמאל"11.
"סדר לקיחת ואחיזת הציציות לקריאת-שמע, אף שכבר נדפס12, אבל לא ברורים כל הפרטים13 שבזה, אשר על כן ארשום מה שראיתי הנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) בזה14:
"לוקחים שתי הציציות שלפניו בידו השמאלית, בין האצבעות של אגודל ואמה (כי שם הוא המקום שמסדרים כל הארבע ציציות כדלקמן) ישר זה אצל זה, אחר כך לוקחים ציצית אחת מאחוריו, של שמאל, ונותנים אותה אצל השתי ציציות הנ"ל מהשמאל, אחר-כך לוקחים הציצית הרביעית מלאחריו, התלויה מצד הימין, ומצרפים אותה להשלוש ציציות הנ"ל לצד הימין שלהם (זאת אומרת אשר הארבע ציציות המונחים אצלו בין שתי האצבעות הנ"ל המה ממש באותו הסדר כמו שהמה תלויים בהטלית כמו שהוא מלובש בהם: שתי ציציות לפניו, ולאחריו שתי ציציות אחת מימין ואחת בשמאל, כאילו שהמה מקיפים את השתי ציציות שלפניו).
"אחר-כך לוקחים הארבע ציציות כמו שמסודרים כנ"ל בתוך היד, ומוציאים אותם לחוץ בין זרת וקמיצה, אחר-כך מדלגים שתי האצבעות קמיצה ואצבע ומכניסים את הציציות לפנים תוך כף היד בין האצבע לאמה, ומשם מוציאים אותם לחוץ בין האמה לאגודל,
"וככה אוחזים אותם כמו שמסודרים כנ"ל כל משך אמירת הקריאת-שמע גם בעת נשיקת הציצית, רק באמירת 'וראיתם אותו' אוחזים בידו הימנית הב' ציציות שלפניו המונחים באמצע14, אבל כמו שמסודרים כנ"ל"15.
אמנם בוידאו 'תפילה עם הרבי'16 מופיעים פרטים נוספים: כשהיה כ"ק אדמו"ר מגיע לפרשת ציצית, היה נותן להציציות להישמט מכף ידו השמאלית (אבל נשארין הן בין הזרת לקמיצה דיד שמאל) ותופסן בידו הימנית (בין האגודל והאצבע הסמוכה לו). וב'מנהגי מלך'17 פירט יותר: נוטל ד' הציציות ביד ימינו (באופן ש)משאיר את תחילתם - סמוך לקשר - בין האצבעות 'קמיצה' ו'זרת'.
ואחר-כך בספר-המנהגים: "נוהגים להעביר הציצית על העיניים קודם כל נשיקה"18.
ב'תפילה עם הרבי'19 הביא: סדר הנשיקה כנ"ל ב'ברוך שאמר'. ושם20: מעבירם תחילה על עין ימין [פעמיים - מנהגי מלך] ואחר-כך על עין שמאל [פעם אחת - שם], ומנשקם.
כן נאמר שם21, שהרבי הביט בציצית [כנראה הכוונה: בכל הציציות] כשהגיע ל"וראיתם אותו". וב'מנהגי מלך'22 פירט: לאחר אמירת "והיה לכם לציצית" (ונישוק הציצית) אינו משמיט הציציות מידו הימנית, כי אם מביט בהם בהתיבות "וראיתם אותו", ואחר-כך מצמיד ידו הימנית לידו השמאלית עד שמנשקם שוב [בתיבת 'אמת', פעמיים - שם], ולאחר שמנשק הציציות בפעם האחרונה - מביט בהם שוב, ורק אחר-כך משמיטם מידו.
מנהגנו למעשה: ההוראה לרבים היא כנדפס בספר-המנהגים (שהוא "בדפוס לרבים ולדורות" כדברי הרבי23, ובפרט בנידון דידן, שכפי שמסר לנו הרה"ח ר' יהודה ליב שיחי' גרונר, ע"פ הוראת הרבי השמיטו חלק מן הרשימה, הרי שמה שהדפיסו - כולו שייך לרבים, אבל מה שחסר ברשימה מלכתחילה, דהיינו האחיזה בימין בפרשת ציצית, והרבי נהג בו, אין ראיה לשלול אותו), דהיינו:
א. אין מדייקים שיהיו הציציות "כנגד הלב" או "החזה".
ב. גם כשמגיעים לפרשת ציצית נשארות הציציות בין קמיצה וזרת של יד שמאל, וגם בין האמה והאגודל, ורק:
ג. לאמירת פרשת ציצית נוטלים (בנוסף לזה) את קצה פתילי הציציות ביד ימין.
ד. לאמירת התיבות "וראיתם אותו" (בלבד), אוחזים ביד ימין גם את הגדיל של שתי הציציות שלפניו המונחות באמצע הגדילים שביד שמאל.
ה. נושקים את הציציות שש פעמים, היינו באמירת תיבות: ציצית, ציצית, לציצית24, אמת, קיימת, לעד25.
ו. לפני כל נשיקה, מעבירים את הציציות26 על שתי העיניים (ימין ואחר-כך שמאל) [ואחר-כך על השפתיים].
נודה לכל מי שבידו להעיר על שינויים כלשהם בפרטים האמורים, וימסור זאת למערכת 'התקשרות' כדי לזכות את הרבים.
----------
*) בכמה מקומות שנדפסה במקורות המילה "ציצית" כשהכוונה ל"ציציות", תוקנה הלשון כאן ל"ציציות" ללא ציון נוסף.
1) סי' כד ס"ד.
2) במהדורה החדשה צויין: הגהות מיימוניות הל' ציצית פ"ג אות פ, ממדרש תהלים לה,ב (שם נזכרו שני הפרטים: הן יד שמאלית, והן כנגד הלב). בשער-הכוונות (דרוש ח מדרושי כוונת ק"ש) מזכיר ג"כ יד-שמאל "ותניחם על ליבך". ולעיל (סוף דרוש ה' מדרושי הציצית) הלשון: "וישימם כנגד החזה והלב". ובשו"ע מכתבי האריז"ל 'אבן השהם' (שם, בפיתוחי-חותם אות ב) הקשה, הרי הלב הוא תחת החזה! ופירש הכוונה, שישימם כנגד החזה כי שם מקום גילוי הארת החסדים, ויכוון במחשבתו כנגד הלב (לשעבד הלב לעבודתו יתברך), עיי"ש (בעניין חזה ולב ראה גם ב'סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות' (ראסקין), עמ' תעא הערה 15). להלן בספר-המנהגים לא נזכר פרט זה כלל. וכנראה שהרבי לא דייק בזה.
3) ב'ים של שלמה' (יבמות פ"א סו"ס ג) כתב לאחוז הציציות [רק שתים שלפניו. ראה אישי-ישראל פ"כ הע' כג. במג"א ובשו"ע רבינו כתבו סתם, אבל בכתבי האריז"ל הנ"ל מפורש שצ"ל כל הארבע] "סביב הקמיצה" (הובא באשל-אברהם להרה"צ מבוטשאטש כאן), ובמג"א ס"ק א בשם סדר ברכות "בין קמיצה לזרת". פרט זה לא נזכר בכתבי האריז"ל הרגילים, אבל מובא בברכי-יוסף ועוד אחרונים, ומקורו מגורי האריז"ל (כף-החיים ס"ק ט).
4) מג"א שם בשם כתבי האר"י (פרי עץ חיים שער ק"ש פ"ט). אלא ששם ובמג"א כתבו "גם ביד ימין", וקשה לומר שזו גם כוונת שו"ע אדמוה"ז, ובפרט שסיים "ויסירם מידו" (ולא - מידיו). להלן יובא שהרבי נהג כמג"א, אם כי בספר-המנהגים נשמט פרט זה.
5) סעיף ו.
6) סמ"ק מצוה כח (מלבד מצות ציצית, מונה הסמ"ק את ההסתכלות בציצית כמצוה בפ"ע במניין המצוות!), רבינו יונה (ספר-היראה, מהדורת אשכול סי' קסה), שו"ת ריב"ש סי' תפו בשם רבו ר' פרץ כהן. המנהיג סי' לט (באר הגולה בשו"ע השלם, וחבל שרובם לא צויינו במהדורה החדשה של שו"ע אדמוה"ז).
7) מקורו (נשמט מהמהדורה הנ"ל) בטור בשם בעל-העיטור (ציצית, שער ב ח"ג).
8) דרכי-משה, סוף הסימן. ולשון שער הכוונות (דרוש ח מדרושי כוונת ק"ש) בקשר לשלושת הפרטים הללו: "...ותבט ותסתכל בהם בכל פרשת ציצית, ובהגיעך אל פסוק 'וראיתם אותו וזכרתם' אז תסתכל בהם שתי פעמים פעם אחר פעם..., ובהגיעך אל 'ולא תתורו' אז תנשק הציציות בפיך ותשימם על-גבי העיניים שלך..." (דלא כמנהגנו).
9) עמ' 10.
10) לשון שער-הכוונות (עניין כוונת יוצר וק"ש): "...ובאומרך 'מארבע כנפות כל הארץ' [ובעטרת-זקנים (סי' ס ס"ק א, בשו"ע השלם) כתב שד' הציציות הן ד' כנפות ה'ארץ' - המלכות] תקבץ הארבע ציציות בידך שמאלית, ותניח ידך השמאלית בהיותה אוחז ארבע הציציות כנגד הלב שהוא בשמאל...". בנוסח דשם אין התיבות 'והביאנו לשלום'.
11) קטע זה נעתק מ'היום יום' כב סיוון, כאמור בהערה שם.
12) הכוונה כנראה לקטע הקודם, שפורסם כבר לקראת שנת תש"ג.
13) ועדיין נשמט מרשימה זו לגמרי (ואף מספר המנהגים בכלל) הפרט דאחיזת שתי הציציות ביד ימין לפרשת ציצית, כפי שנהג כ"ק אדמו"ר מהורש"ב (לפי ספר 'אשכבתא דרבי'*, מהדורת תשל"ו עמ' 54) וכפי שנהג הרבי כדלהלן.
בשולי הגיליון:
*) אגב, ספר זה לא נזכר כלל בספר-המנהגים ובשיחות ובהערותיהם כשמביאים את הנהגת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, אע"פ שהספר עצמו נדפס ע"פ הוראת הרבי (ככתוב שם ב'דברים אחדים' בעמ' VIII), והוא כתוב בצורה יסודית יותר מכל הרשימות דאז, וכולל הרבה פרטי מנהגים של רבותינו ושל אנ"ש בכלל וכן דיונים במקורם בנגלה ובקבלה וכו', בשעתו רצו העורכים להכניס מנהגים שונים משם לתוך 'ספר-המנהגים' (והרבי שלל זאת, באומרו: "אלו מנהגי חב"ד? מנהגי חב"ד הם רק מה שכ"ק מו"ח אדמו"ר אישר", בשם הרה"ח ר' מנחם זאב שי' גרינגלאס).
14) כאמור שם בהערה, זהו [קטע מ]רשימת הרה"ח ר' אליהו סימפסון ע"ה. הרשימה בשלימותה נדפסה ב'כפר חב"ד' גיליון 555. הפרטים נעתקו גם בס' 'ציצית - הלכה למעשה', מהדורת תשנ"ה, פ"ט סט"ז.
15) כנראה הכוונה שלוקחים את הגדיל (החוליות) שלהן כפי שמונח שם, כי קשה למצוא את הענף בין שאר הציציות.
16) בחוברת הנלווית: עמ' 11 אות טז.
17) עמ' 18 ס"ה.
18) ובהערה צויין: "מנהג כ"ק אדמו"ר שליט"א. וראה כף-החיים סי' כד ס"ק יד" [שם הביא זאת מקיצור של"ה, יד אהרן בשם מצת שמורים, א"ר וכו'. לעיל הובא מנהג זה משו"ע אדמוה"ז, בהע' 7 הובא מקורו מבעל העיטור, ובהערה 8 משער הכוונות - בכולן קשורה ההעברה על העיניים לפסוק "וראיתם אותו" ובשער הכוונות לתיבות "ולא תתורו", אך לא לכל נשיקה כמנהגנו. וצ"ע מה מיוחד בכף-החיים דווקא]. זאת בניגוד למסופר בס' 'אשכבתא דרבי' שם, שאדמו"ר מהורש"ב נ"ע (ובהערה לב הוסיף: גם אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ורוב אנ"ש) לא היה נוהג קודם הנשיקה ליתן הציציות על שתי עיניו כמו שנוהגים העולם.
19) אות טז.
20) עמ' 7 ס"ב.
21) אות יז.
22) שם ס"ו.
23) 'מאוצר המלך' ח"א עמ' 362.
24) "ובכל פעם שמזכיר ציצית - ינשקם" חסד-לאברהם ס"ק ב (הובא בכף-החיים ס"ק יח ובקצות-השולחן יט,כה). 'אמת' מוזכר גם בקצות-השולחן בהערות שבסוף ח"א לסעיף הנ"ל, וב'דברי אהרן' (מנהגי קרלין), [ובס' 'ציצית - הל' פסוקה' ב'מקורות הלכה פסוקה' סי' כד ס"ה הערה 23* תמה מה המקור לזה, ואף הציע לבטל זאת (!). מאידך ראה בס' אישי-ישראל פ"כ הע' כז שגם אחרים נוהגים כך]. 'לעד' מופיע בשו"ע אדמוה"ז מכתבי האריז"ל כמובא לעיל. רק על 'קיימת' לא מצאתי לע"ע מקור או מקבילה. אבל ע"פ המובא (בשו"ע אבן-השוהם סי' ס בפתוחי-חותם ס"ק י, משער-הכוונות דרוש ח מדרושי ק"ש), שהשלמת המלכות היא ע"י הציצית (נה"י דז"א), ולכן מנשקים ב"ודבריו (מל') חיים (יסוד) וקיימים (נו"ה)...", עיי"ש, אולי זה מסביר השייכות לתיבות אלו: אמת-קיימת-לעד.
25) ספר-המנהגים עמ' 11 מ'היום יום' (הנ"ל הערה 11).
26) כנראה - ביד ימין, כפי שנהג הרבי. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
