החיים ארעיים
"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מד). כשם שהסוכה היא דירת עראי, כך יש לראות את כללות חיי האדם בעולם הזה, שהרי ירידת הנשמה למטה היא לזמן קצוב ומוגבל בלבד. "שבעת ימים" רומז גם-כן לשבע המידות, שאותן צריך האדם לברר ולזכך בשבעים שנות חייו.
(ספר המאמרים קונטרסים)
הצטיידות לכל השנה
המגיד מטריסק היה אומר כי בימים הנוראים, ראש-השנה ויום-הכיפורים, הוא מכין לו יראת-שמים לשנה שלמה; ובימי חג-הסוכות, העשירים במצוות, הנעשות בחיבה ובאהבה, הוא מכין לו אהבת השם לשנה שלמה.
ובלבד לשבת בסוכה
רבי פישל מסטריקוב היה יושב בסוכה אפילו בשעה שירדו בה גשמים. שאלוהו, הרי נאמר בשולחן ערוך: "ירדו גשמים, הרי זה ייכנס לתוך הבית", ועל זה מוסיף הרמ"א בהגהותיו: "וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם, אינו מקבל עליו שכר ואינו אלא הדיוט". השיב להם: "מוטב שאהיה הדיוט ובלבד שאשב בסוכה".
איפה הצער
הטעם שאם ירדו גשמים פטור מן הסוכה, לפי שהוא נקרא מצטער; אבל אם יהודי מצטער יותר מזה שאין הוא יכול לשבת בסוכה, ממילא הוא חייב לשבת בה.
(בית יעקב)
מי מסוגל להצטער
רבי מנחם-מנדל מקוצק היה יושב בסוכה אפילו בשעה שירדו בה גשמים. הוא היה אומר: יהודי המסוגל להרגיש בסוכה את הגשם ואף להצטער מזה, באמת אינו ראוי לשבת בה...
אורות בהתיישבות
מסגולות מצוות הסוכה, שבה נמשכים 'אורות מקיפים'. משמעות 'תשבו' היא, שעל-ידי הישיבה בסוכה ממשיכים את האורות המקיפים בפנימיות, כשהם נקלטים ב'התיישבות'.
(ספר המאמרים תש"ג)
מקיף בפנימי
במבנה הסוכה שני מרכיבים עיקריים - דפנות וסכך. דפנות ללא סכך אינן סוכה, וסכך ללא דפנות אינו סוכה. הסכך מסמל את האור המקיף, והדפנות מסמלות את המשכת האור המקיף בפנימיות. לכן בסדר עשיית הסוכה עושים תחילה את הדפנות ולאחר מכן את הסכך, כי את המקיף ממשיכים בפנימיות.
(לקוטי דיבורים)
ניתנה הדעת
"למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני-ישראל" (ויקרא כג,מג). לבני-ישראל נתנו את כוח ה'דעת', שעניינו הכרה והרגשה, כך שכל אחד ואחד מישראל יכול להגיע להכרה בעצמות אור אין-סוף ברוך-הוא.
(ספר המאמרים ת"ש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
