חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:09 זריחה: 6:44 ט"ו בתשרי התש"פ, 14/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

המלכת ה' על בחינת "ישראל" ובחינת "הארץ" שבכל אחד ואחד
דבר מלכות

מדורים נוספים
התקשרות 584 - כל המדורים ברצף
המלכת ה' על בחינת "ישראל" ובחינת "הארץ" שבכל אחד ואחד
"הרי ראש-השנה מתקרב"...
הלכות ומנהגי חב"ד

ראש-השנה שבכל שנה מזכיר לנו את ראש-השנה הראשון לבריאה, שבו המליך אדם הראשון את הקב"ה למלך על כל הבריאה כולה * זוהי אפוא השליחות המוטלת על כל אחד ואחת - אנשים ונשים ובהדגשה מיוחדת גם, טף - לחדש ולחזק את ההכרה של העולם במלכות הקב"ה * מכתב כללי לראש-השנה מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

- תרגום מאידיש -

ב"ה. ג' סליחות, יום שהוכפל בו כי טוב, ה'תשמ"ו

ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בהמשך למכתב מיום ח"י אלול, ובעמדנו עתה קרובים יותר לראש-השנה, בעיצומם של ימי הסליחות, וביום השלישי שהוכפל בו כי טוב, אשר כל זה מדגיש עוד יותר את הציווי "להעלות בקודש" - ראוי להתעמק יותר בנקודות שנידונו במכתב הקודם*, וכן בנקודות שיידונו כאן להלן ובהקשר אליהן, זאת לאחר ההקדמה הבאה:

במכתב הקודם התעכבנו על כך שראש-השנה הוא "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון" (שראש-השנה הוא היום שבו החל העולם להתקיים, והיום שבו מזכירים את היום הראשון למעשה בראשית), ולפיכך ראש-השנה הוא היום של "הכתרת המלך" - בורא העולם, בהתאם לציווי ובקשת הקב"ה אל בני ישראל: "שתמליכוני עליכם", כ"מלך ישראל וגואלו" וכ"מלך על כל הארץ".

ודבר זה בא לידי ביטוי מיד בראש-השנה הראשון, היום שבו נברא אדם הראשון, שעמד מיד והכניס את כל הבריאה יחד אתו אל תחת מרות ושלטון הקב"ה, באמצעות הקריאה "בואו נשתחווה ונכרעה, נברכה לפני ה' עושנו", בכך הוכר בורא העולם בפועל על-ידי כל הבריאה כמלך שלה.

 - מזכיר לנו, איפוא, ראש-השנה, מדי שנה, שזו היא השליחות, והמצווה של כל היהודים בכל הזמנים והמקומות בהם הם נמצאים: לחדש ולחזק את ה"נשתחווה ונכרעה, נברכה לפני ה' עושנו", וכן להשפיע - על-ידי כך שמהווים דוגמא חיה וכן על-ידי דיבור לבבי ורציני - על כל הסביבה בכיוון האמור, עד אשר - כפי שאנו אומרים בראש-השנה בבקשותינו אל הקב"ה "ויידע כל פעול כי אתה פעלתו" כו', שכל נברא, כל חי וכל אדם יידעו ויבינו ויאמרו-יסבירו: "ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".

* * *

זו שליחות ומצווה על כל היהודים, אנשים, נשים וטף, כולל ילדים שלפני גיל המצוות.

יתר על כן: תכופות אנו רואים אפילו בחיים היום-יומיים, כי מעשה, דיבור, או הנהגה של ילד, הנעשים כרגיל בתמימות טבעית של ילד, עושים רושם רב ומשפיעים על מבוגרים, ואף - על הנהגתם.

יתר על כן, כפי שהתורה, תורת חיים, מסבירה, יש למעשי הקטנים והקטנות תוקף בהלכה, וממילא גם בהליכות עולם, במציאות המוחשית של ענייני העולם.

והרי ידוע מאמר חכמינו ז"ל "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל ( - לימוד התורה) תינוקות של בית רבן".

האמור קשור גם עם ראש-השנה, יום הדין (גם) של מדינות ושל אנשים בפרט. כמוזכר במכתב הקודם, שכן בהתאם להדגשה (של הרמב"ם) שהאדם צריך תמיד לראות את עצמו, ואת העולם כולו, כשקול (מחצה על מחצה), ותוספת של דבר טוב אחד מכריעה לכף זכות - מתייחס הדבר גם לילד.

עניין זה יש לו קשר גם עם מנהג ישראל תורה לעשות מאמצים גדולים ביותר, שכל ילד יהיה בימי ראש-השנה משך זמן מסויים בבית-הכנסת וישתתף, בהתאם לגילו, בתפילות וברכות, ישמע תקיעת שופר, יענה "אמן" ו"אמן, יהא שמיא רבא", והילדים עושים זאת בשמחה, בתמימות ובהתלהבות, עד שהדבר משפיע גם על מבוגרים בתוספת בדרגתם בעבודת ה' בקבלת עול, באהבה וביראה, עד שזה יבוא לידי פועל באופן מושלם יותר של "תמליכוני עליכם" ו"מלך על כל הארץ" -

ופעמים באה ההכרעה הסופית הנ"ל על-ידי מעשה זה.

* * *

צויין פעמים רבות שכל המתרחש ב"עולם גדול" - משתקף ב"עולם קטן - זה האדם".

- וכן גם בעניין של "שתמליכוני עליכם", שיש בו שתי נקודות - "מלך ישראל" ו"מלך על כל הארץ" - הרי הן מצויות גם בעבודתו הרוחנית של כל יהודי בפרט:

- בחלק העבודה היום-יומית של "ישראל שבישראל" ובחלק העבודה היום-יומית של "ישראל - בכל הארץ".

במלים פשוטות: בחלק החיים שהוא כולו קודש - לימוד התורה, עבודת התפילה וקיום המצוות של מלך ישראל - וגם בחלק החיים הנקרא "חול", באכילה, שתייה, שינה וכו', אשר לפי ההוראות ונתינת הכוח של התורה הרי גם אלה המכונים "ענייני חול" הם בכלל הציווי: "בכל דרכיך דעהו", ציווי ונתינת כוח לקיים זאת על כל יהודי, כולל גם ילדים, תחילה כחובת החינוך ומאוחר יותר במלוא המידה, ועוד יותר באשר למבוגרים שהם לעת עתה בגדר "מתחילים" ("ילדים") - בגלל סיבות משונות - בלימוד התורה וקיום מצוותיה בשלימות.

* * *

ידוע הכלל של "כל הגבוה ביותר - יורד למטה (וחש את הנמצא למטה) ביותר". וכפי הדוגמא המובאת: דווקא החכם המושלם היודע את השלימות האמיתית של החכמה - יש לו תחושת הרגש עמוקה ביותר עם זה שאין לו כל מושג בחכמה, והוא "יורד" כדי לעשות את הכל כדי לסייע לו להיות חכם.

דומה לזה, כפי שהוזכר לעיל: שלימותו של האדם הראשון בחיר כל הבריאה - קשורה ותלויה בכך שהוא משפיע גם על הדומם הנחות ביותר שיהיה במצב של "נשתחווה ונכרעה, נברכה לפני ה' עושנו".

ובנקודה של מכתבנו: כאשר תינוק של בית רבן מגיע לבית-הכנסת בערב ראש-השנה, לפנות ערב, ושר יחד עם הציבור "מזמור לדוד" ו"לכה דודי" וכו', מגיע הבל פיו אל הקב"ה ומביא לידי כך שהקב"ה מקבל את ההכתרה ונעשה - בפועל ובגלוי: מלך ישראל ומלך על כל הארץ.

* * *

הקב"ה אומר "כי נער ישראל ואוהבהו", יש להקב"ה חיבה מיוחדת לבני ישראל בגלל התמימות הפנימית של כל יהודי וכל היהודים, הנובעת מן הציווי האלוקי וההבטחה: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". תמימות זו מעוררת ומגלה אהבה עמוקה יותר ואהבה גלויה של היהודים אל הקב"ה (אשר "תמים פעלו") ושל הקב"ה ליהודים ושל יהודים ליהודים, ושל יהודים ל"תורת ה' תמימה", וכאשר העניין של "שתמליכוני עליכם" (כפי שהוסבר לעיל ובמכתב הקודם) מתבצע בפועל ובאופן גלוי במחשבה ובדיבור ובמעשה, מחיש הדבר את הגשמת הבקשה הפנימית ביום הסגולה של הכתרת המלך "מלוך על העולם כולו בכבודך", עד לאופן של "ויידע כל פעול כי אתה פעלתו" כו' -

 - בגאולה האמיתית והשלימה ממש, כשיקויים היעוד "לשכון כבוד בארצנו",

גאולה (גם) בשביל ושל כל העולם, כאשר העולם כולו יכיר כי הבורא הוא מלך על כל הארץ.

 

בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור

ולכתיבה ולחתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה

בגשמיות וברוחניות גם יחד

(חי"ק)

 

ג' סליחות: ראה רשימה למאמר ג' סליחות ה'תרנ"ה-ה'תש"ה (נדפסה בסה"מ ה'תש"ה עמ' 225-226). וראה לקו"ש חי"ד עמ' 348.

יום שהוכפל בו כי טוב: פרש"י בראשית א,ז. וראה לקו"ש חכ"ד עמ' 632 הערה ד"ה יום שלישי שהוכפל בו כי טוב.

ימי הסליחות: ראה לקו"ש שם עמ' 616 הערות ד"ה "ימי הסליחות" הא' והב'. ובאוה"ת ניצבים עמ' א'קצז: והם (י"ג מדה"ר) מאירים בימי הסליחות שאז הוא זמן ועת רצון למעלה. וראה לקו"ש חכ"ט עמ' 521 הערה ד"ה אין די לעצטע טעג פאר ר"ה.

הציווי להעלות בקודש: ברכות כח,א. וש"נ. ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג.

*) נדפס בגיליון הקודם. המו"ל.

זה היום תחלת מעשיך: תפילת מוסף דר"ה, מר"ה כז,א.

שתמליכוני עליכם: ר"ה טז,א. לד,ב.

מלך ישראל וגואלו: תפילת מוסף דר"ה (ברכת מלכיות), מישעי' מד,ו.

מלך על כל הארץ: נוסח תפילת העמידה דר"ה (חתימת ברכת "אלוקינו כו' מלוך כו'"). וכן בקידוש ובברכת ההפטרה.

באמצעות הקריאה: פדר"א פי"א. זהר ח"א רכא,ב. ח"ג ס"פ אמור. וראה גם תקו"ז תנ"ו (צ,ב).

בואו... עושנו: תהילים צה,ו.

דיבור לבבי: כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב - ס' הישר לר"ת שי"ג. הובא בשל"ה סט,א.

תמימות: ראה רמב"ן עה"פ (שופטים יח,יג) תמים תהי'. לקו"ת נצבים מה,ג.

למעשי הקטנים... תוקף בהלכה: חולין יב,ב ואילך. רמב"ם הל' טומאת אוכלין פי"ד ה"ב. הל' כלים רפ"ב.

הלכה... הליכות עולם: חבקוק ג,ו. וראה מגילה כח, סע"ב. מסכת נדה בסופה. וראה לקו"ש ח"כ עמ' 375.

מאמר חכמינו ז"ל: שבת קיט,ב.

העולם מתקיים: ובהקדמת הזוהר בתחלתה (הועתק בהערה הקודמת): עלמא אשתזיב. ולהעיר ממחז"ל עה"פ (תולדות כז,כב) הקול קול יעקב כו' בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו (ב"ר פס"ה, כ. וראה זח"א קעא,א).

תינוקות... רבן: בס' מאמרי רשב"י לזח"א הקדמה בתחלתה: הנצנים נראו בארץ (שה"ש ב,יב) כו' אימתי ביום השלישי כו' קל ינוקי דלעאן באורייתא ובגין אינון כו' עלמא אשתזיב כו', קיום העולם הוא התורה ומה גם לימוד התינוקות הבל שאין בו חטא כו' עיי"ש. ועד"ז במאו"א אות ת סעי' לז.

ראש-השנה, יום הדין... של מדינות ושל אנשים: וכמו שאומרים בתפלת מוסף דר"ה (מירושלמי ר"ה פ"ג ה"ג בתחילתה. ויק"ר פכ"ט,א. ועוד): ועל המדינות בו יאמר כו', ובריות בו יפקדו כו'.

הדגשה (של הרמב"ם): הל' תשובה פ"ג ה"ד, מקידושין מ, סע"א ואילך.

מנהג ישראל תורה היא: ראה תוד"ה נפסל (מנחות, כ,ב). ושם: מנהג אבותינו תורה היא. ועד"ז במהרי"ל הובא ברמ"א שו"ע יו"ד סשע"ו ס"ד. ובמנהגים ישנים מדורא עמ' 153: והמנהג תורה היא. וראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.

יענה אמן ואמן יהא שמי' רבא: להעיר, אשר הבעש"ט קודם שנתגלה היה עוזר - באהעלפער - למלמד תשב"ר ואומר עמהם אמן, אמן יהש"ר וכו' (ספר השיחות ה'תש"א עמ' 156. ובכ"מ).

עולם קטן זה האדם: תנחומא פקודי ג. תקו"ז תס"ט קרוב לתחלתו (ק,ב. קא,א). וראה אדר"נ ספל"א. זח"א קלד, ב. סה"מ תרכ"ו עמ' קכו.

כאכילה, שתיה שינה וכו': ראה רמב"ם הל' דעות רפ"ה. וראה לקו"ש חי"ט עמ' 594. חכ"ד עמ' 622-632. ועוד.

ההוראות ונתינת-כוח: דאינו מבקש לפי כוחו אלא לפי כוחן - במדב"ר פי"ב, ג.

בכל דרכיך דעהו: משלי ג,ו (וראה ברכות סג,א). רמב"ם הל' דעות ספ"ג. טושו"ע או"ח סרל"א. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ב. וראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) עה,ב ד"ה עוד נראה (בהוצאת קה"ת תש"מ ואילך - סרנ"ב).

ידוע הכלל של "כל הגבוה: לקו"ת אמור לד,ג. לט,ג. ועוד. שערי-אורה שער הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פי"ב. שם פל"ב ואילך.

תינוק של בית רבן... מביא לידי כך: מעלת תפילתם - ראה אסת"ר פ"ט,ד.

בערב ראש-השנה, לפנות ערב... "מזמור לדוד" "לכה דודי": כי בשנה זו [תשמ"ז] חל יום א' דר"ה בשבת. ועד"ז כשחל ר"ה בימי השבוע בראשית התפילות אז.

הקב"ה אומר: הושע יא,א. וראה ד"ה כי נער ישראל תרס"ו (נדפס בהמשך תרס"ו (הוצאת קה"ת) עמ' תקנו ואילך). וראה גם אוה"ת בשלח עמ' שפב-שפג.

הציווי האלוקי... תמים תהי' עם ה' אלוקיך: שופטים יח,יג. וראה פרש"י עה"פ: התהלך עמו בתמימות כו' ואז תהיה עמו ולחלקו. וברמב"ן עה"פ: וזו מצוות עשה (וראה גם פירושו עה"פ לך-לך יז,א). וראה אוה"ת עה"פ (שופטים עמ' תתמא ואילך).

הציווי... וההבטחה: דציווים שבתורה הם (גם) לשון עתיד והבטחה (ראה תו"א ס"פ תשא; אוה"ת להה"מ הוספות סי"ב (וש"נ) - בנוגע ל"ואהבת").

תמים פעלו: האזינו לב,ד. ובאוה"ת שם (עמ' תתמב) מקשר כתוב זה עם הכתוב תמים תהיה, יעויי"ש.

תורת ה' תמימה: תהלים יט,ח.

הבקשה הפנימית... מלוך: תפלת העמידה דר"ה (ברכת "אלקינו כו' מלוך כו'").

לשכון כבוד בארצנו: תהלים פה, יו"ד.

לשנה טובה ומתוקה: ראה סידור האריז"ל וסידור אדה"ז במקומו. וראה לקוטי לוי"צ - אגרות עמ' שיא ואילך.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)