מדורים נוספים
	התקשרות 583 - כל המדורים ברצף
	מכינים את העולם למלכות ש-ד-י
	אילו היתה עבודתנו כדבעי היה משיח צדקנו כבר בא!
	"גדול שבאחרונים"
	פרשת כי-תבוא
	"הכל צפוי והרשות נתונה"
	הלכות ומנהגי חב"ד

כך מכנה כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו את רבנו הזקן * הרבי מדריך רב חב"די במה עליו לעסוק, מגלה לרב שני מהו 'חלקו' בתורה, ומרב שלישי מבקש טובה מיוחדת * צרור ביטויים ועובדות על שולחן-ערוך רבנו הזקן - לרגל ח"י באלול שחל השבוע

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

כתבו "הרבנים בני המחבר", בהקדמתם לשולחן-ערוך רבנו הזקן: "כאשר שמענו מפי קודשו שמאוד היה נכסף ונשתוקק לזכות את ישראל שימצאו כל אחד ואחד לרוות צימאונם לידע הלכה ברורה בטעמיה שזהו תכלית מצוות ידיעת התורה... אשר על-כן לטובת כלל ישראל עשה וחיבר את החיבור הנ"ל...".

בהמשך לדברים הנ"ל כותב הגה"ח הרב מרדכי-שמואל שיחי' אשכנזי, רבו של כפר-חב"ד: "משאת נפשו של כ"ק אדמו"ר להשריש ולהגביר את העסק ועיון בשולחן-ערוך רבנו הזקן. בכל הזדמנות עורר ועודד את הלימוד לא רק לשם ידיעת המעשה אשר יעשון, אלא גם את המשא-ומתן ופלפולא דאורייתא בדבריו הקדושים של רבנו הזקן. כ"ק אדמו"ר אף ביקש ותבע להביאם לדפוס כדי לזכות את הרבים, ואין לשער גודל הנחת-רוח כשנדפס ספר או קובץ הנושא-ונותן בדברי רבותינו הקדושים. וכפי שהורנו שהרי-זה בכלל הפצת מעיינות החסידות" ('פתח דבר' להלכות תלמוד-תורה עם הערות וציונים, קה"ת תש"ס).

רשימתנו זו תעסוק אפוא ביחסו של רבנו לשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, החביבות המיוחדת לספר זה והדרישה להפצת והגברת הלימוד בו, כמו פרסום חידושי תורה וציצים ופרחים לדבריו. 

שייך לכל ישראל

"גדול שבהאחרונים - כ"ק אדמו"ר הזקן" כותב הרבי על רבנו הזקן (לקוטי-שיחות, כרך יא, עמ' 247).

בהתוועדות כ' בכסלו תשל"ז (שיחות-קודש תשל"ז, כרך א, עמ' 325), אמר הרבי:

פסק דין ברור של אדמו"ר הזקן... אצלי נחשב אדמו"ר הזקן כפוסק שאין כל מקום לערער ולדון בדבר ("און דערנאך האב איך ניט וואס צו פרעגן").

וביום ב' דחג השבועות תשל"ז ('שיחות קודש' תשל"ז כרך ב' עמ' 43):

מדהובא דבר זה על-ידי אדמו"ר הזקן בשולחן-ערוך, הרי מובן שזהו שייך לכל אחד ואחד מישראל.

אור לכ"ה בטבת תשכ"ג (שיחות-קודש תשכ"ג, עמ' 155), אמר הרבי:

רובן ככולן של ההלכות שבשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן מחוייבים בהם כמעט כולם, נשים כאנשים; כלומר, מלבד פרטים אחדים בנוגע הלכות תפילין והלכות ציצית וכיוצא בזה.

חשיבות המנהג

"בלשון אדמו"ר הזקן בסימן תצ"ד, לגבי מנהג אכילת מאכלי חלב בחג השבועות ("ומנהג אבותינו  תורה היא כי הרבה טעמים נאמרו עליו") מודגשת גודל המעלה שבקיום מנהגי ישראל, ודלא כאותם הסבורים שאין זה נוגע כל-כך" - אמר הרבי ביום ב' דחג השבועות תשכ"ה (שיחות-קודש תשכ"ה, ח"ב, עמ' 144).

ועוד בשיחת חג-השבועות תשכ"ה (שם): "הכניס אדמו"ר הזקן בשולחנו רמזי תורה כו'".

כמו הרמב"ם ובהוספה...

"בכלל, הרי שולחנו של אדמו"ר הוא בדוגמת לשון הרמב"ם שכל מילה היא בדיוק" - התבטא הרבי ביום ב' דחג השבועות תשל"ב (שיחות-קודש תשל"ב, כרך ב, עמ' 282).

"עד אשר מכל מילה ניתן ללמוד הלכה, ובהוספה ובהפלאה - שהרמב"ם אינו כותב את טעמי ההלכות, אלא רק פסקי דינים (מלבד מקומות ספורים) מה-שאין-כן אדמו"ר הזקן כתב "הלכות בטעמיהן" ולמרות זאת מדוייקת כל מילה" (התוועדות שבת-קודש פרשת בראשית תשל"ג - שיחות-קודש תשל"ג, כרך א, עמ' 94).

עיקר תורה שבעל-פה

בהתוועדות שבת-קודש פרשת ויקהל תשי"ד ('תורת מנחם - התוועדויות', כרך א, עמ' 104) ביאר הרבי בהרחבה:

הטעם שאדמו"ר הזקן כתב "הלכות בטעמיהן" - והכוונה היא לטעמי ההלכות עצמן, ללא פרטי השקלא-וטריא שבגמרא - היא כדי שעל-ידי לימוד השולחן-ערוך שלו יהיה אפשר לצאת ידי חובת לימוד תורה שבעל-פה לכל הדעות - שכן ישנה דעה (וכמותה סבור אדמו"ר הזקן) שעיקר העניין דתורה בעל-פה הוא לימוד טעמי ההלכות, ובלימוד ההלכות בלבד, ללא טעמים, אין יוצאים ידי חובת לימוד תורה שבעל-פה - דלא כדעת הרמב"ם שגם לימוד פסקי הלכות בלי טעמים (כמו לימוד המשניות) נחשב ללימוד תורה-שבעל-פה.

בגלוי או בהעלם

כותב הרה"ח ר' אהרון שי' חיטריק, חבר מערכת 'אוצר החסידים' ומהדיר כתבי רבותינו ('הערות וביאורים', אהלי תורה, נ.י. גליון תתקג עמ' 90):

"שמעתי מכ"ק רבנו כמה פעמים ב'יחידות' "שכל ארבעה חלקי שולחן-ערוך נמצאים בשולחן-ערוך רבינו הזקן", פעמים בגלוי ולפעמים בהעלם, אבל הדינים נמצאים שם".

ובשיחת כ"ד בטבת תשכ"ג (לקוטי-שיחות, כרך ד, עמ' 1127) נאמר:

על-ידי ההעמקה בסגנון לשונו והדיוק בתיבותיו נוספים ביאורים ובירורים להלכה זו עצמה וכן למקומות אחרים שבתורה, הן אלו הקשורים ישירות להלכה זו והן אחרים הקשורים במקצועות אחרים שבתורה.

בשיחותיו של כ"ק אדמו"ר אנו מוצאים לא-אחת דוגמאות לעניין זה. להלן כמה מהן:

"..."הלכות פורים" שלא זכינו לאורם בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, אבל מגלה דעתו בזה - במגילת אסתר (שאין בה אזכרות) - בהלכות שבת, כשדן בהצלת כתבי קודש (סימן שלד, יב)..." (משיחת שבת פרשת תשא תשכ"ד - 'מקדש מלך', כרך ד, עמ' שפה).

"ברמב"ם הלכות קרבן-פסח קטן שהגדיל בין שני פסחים כו' ואף על פי שבשולחן ערוך אדה"ז אין הלכות קורבן-פסח... הרי מבוארת שיטתו מדבריו באורח-חיים סימן שמג בענין חינוך" (משיחת שבת פרת צו תשל"ט - שיחות-קודש תשל"ט, כרך ב, עמ' 427).

"דאף שבשולחן-ערוך רבינו אין "הלכות מלכים", מכל-מקום מביא בהלכות הפקר כמה פרטים שאינם אפילו בהלכות מלכים להרמב"ם" (משיחת מוצאי שמחת-תורה תשכ"ח - 'ספר השליחות' עמ' 70).

"אף על פי שאין בשולחן-ערוך רבינו סימן מיוחד להלכות קידוש-החודש (ואף בשו"ע הבית-יוסף אין סימנים מיוחדים לזה), בכל זאת אפשר למצוא דעתו בהלכות ראש-השנה (תר,א) "שהיו מקדשין על-פי הראייה שאין הדבר תלוי בחשבון כלל"..." (משיחת שבת פרשת משפטים תשכ"ז -  'שיחות קודש' תשכ"ז, כרך א, עמ' 335).

מפתח לשולחן-ערוך רבנו

באחת מרשימותיו האישיות סוקר הרב אהרון שיחי' חיטריק את עבודתו בההדרת שולחן-ערוך רבנו הזקן לפי הוראות הרבי:

"..כשחזרתי [בשנת תשכ"ג?] מנ.ה. אמר לי הרב חודוקוב בשם כ"ק אדמו"ר לסדר מפתח הש"ס משו"ת צמח-צדק, וכן לדייק כל מקום שמביא שמועה בשם כ"ק אדמו"ר הזקן שלא נמצאת בשולחן-ערוך.

"...בשנת תשכ"ד קיבלתי הוראה לסדר מפתח על שולחן-ערוך רבנו הזקן מעניינים שהובאו שלא במקומם. התעורר אז דיון מה הכוונה שלא במקומם, ועל-פי הוראת כ"ק, כדי להוציא בזריזות הכי אפשרית, סידרתי בדרך-כלל עניינים אלה שלא הובאו בטור ובמחבר ומגן-אברהם והט"ז בסימן ההוא, וכן נכנסו כמה עניינים - הגם שנזכרים במגן-אברהם וט"ז - שאין יודעים שנמצאים בסימן ההוא.

"כשיצא-לאור המפתח בכ' חשון תשכ"ה, התחלתי מיד לסדר מפתח מפורט על כל שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, וכן היתה אז הוראה לסדר קיצור מהספר 'תהלה לדוד' להרב דוד אורטינבערג, בכל מקום שהוא מביא דבר אדמו"ר הזקן.

"בספר הנ"ל הוא מציין לדברי אדמו"ר הזקן כמעט בכל סעיף, ודברי אדמו"ר הזקן נחשבו אצלו כמו אחד מהראשונים. כ"ק אדמו"ר חיבב את הספר הן מצד קיצור לשונו, והן מצד שקולע אל המטרה, וכן התחלתי לקבץ הערות והגהות לשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן מספרים אחרים".

חקרי הלכות

בשעתו (חורף תש"כ) שלח הגאון החסיד רבי ישראל-יצחק פיקארסקי (ז"ל) מכתב לרבי, ובו הציע את תמיהתו בדברי רבנו הזקן בהלכות שבת (המכתב נדפס לראשונה בספר 'נשיאי חב"ד ובני דורם' (אה"ק תשל"ב) עמ' 147-145 ומשם בלקוטי-שיחות, כרך טז, עמ' 528-527). הרבי העיר את הערותיו על-גבי המכתב של השואל, וכך הוא נדפס.

יצויין כי הרב פיקארסקי חיבר סדרה שלמה בשם "חקרי הלכות", הכוללת עשרה כרכים - שכולם ביאורים בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן.

הרבי ביקש טובה

עשרה ספרים אלה, של פלפול ועיון בתורתו של אדמו"ר הזקן, פרי יצירתו של הרב פיקארסקי, הורתם ויצירתם בהוראה-בקשה של הרבי, עליה סיפר הרב פיקארסקי בשעתו (ראיון ל'כפר חב"ד גליון 520 - י"א ניסן תשנ"ב, עמ' 24):

"יום אחד הרבי פנה אליי ואמר שהוא רוצה לבקש ממני טובה. ברגע הראשון מאוד התפלאתי מההקדמה הזאת, אבל הרבי מיד הסביר: 'אנו רואים שבסוכוצ'וב החזיקו מאדמו"ר הזקן; אני מבקש מכם טובה לכתוב ביאורים על שו"ע אדה"ז'.

על הכרך האחרון שהופיע שוחח הרבי עם הרב פיקראסקי כשהגיע אל ביתו של הרבי למכירת חמץ. הרבי ביקש שיודפס כרך נוסף. הרב פיקראסקי אמר שאין לו מי שיעסוק בהגהה. הרבי הבטיח כי הדבר יטופל. למחרת נשלחו (מטעם מזכירות הרבי) שני בחורים לטפל בחומר, והספר יצא בזריזות לאור עולם.

זמן קבוע בשבוע

ב'יחידות' של הגרמ"ש אשכנזי, לאחר חג הפסח תשל"ב ('כפר חב"ד', גיליון 685, עמ' 24), אמר לו הרבי:

מאחר שנגמרה עבודת ה"מראי מקומות" שהביאה להתעוררות הלימוד בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, וכפי זכרוני כתבת שאתה עוסק בכתיבת הערות על שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, על-כן תתעסק בעניינים של כתיבת ההערות ושלא יהיו פילפולים ארוכים.

ב'יחידות' נוספת בחודש סיוון תשל"ה (שם) אמר לו עוד הרבי: "עליך לקבוע זמן קבוע בשבוע שבו תעסוק בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, ואם צריכים להסתגר אז מסתגרים".

"קדימה להלכות תלמוד-תורה"

ב'פתח דבר' לספרו על הלכות תלמוד-תורה כותב הגרמ"ש אשכנזי: "בשנת תשל"ב זכיתי להיכנס ליחידות אצל כ"ק אדמו"ר, ודיבר בקשר לעריכת הערות בשו"ע רבנו הזקן, ובתוך דבריו הק' אמר: 'הרי ישנה עבודה רבה כל כך בכרם חב"ד והלוואי יספיקו לגומרה לפני ביאת מלך המשיח', וחזר על-זה כמה פעמים.

"בשעתו, כשזכיתי להיכנס ליחידות והצעתי לערוך הערות וציונים על הלכות ת"ת, והיה מענה קודשו: "דין קדימה להלכות תלמוד-תורה ודבר נחוץ ביותר ויפה שעה אחת קודם".

"זהו חלקך"

בספר 'הלב של צפת' (לזכרו של רבה של צפת, הגה"ח הרב לוי ביסטריצקי ז"ל) מסופר על תחילת עבודתו של הרב ביסטריצקי בעריכת ציצים ופרחים לשולחנו של אדמו"ר הזקן (לקט ציונים והערות לשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן). הדבר היה עוד בבחרותו וכך נדפס שם בעמ' 142 מכתבו לרבי:

"כ"ק אדמו"ר שליט"א

"זה מכבר, בעת שלמדתי שולחן-ערוך אדמוה"ז ובקונטרס-אחרון ח"א וח"ב, עמדתי על זה שבקו"א הנה בדרך כלל מביא העניין (הדין, השקלא וטריא שבגמרא, דעות הפוסקים) אבל לא המראי מקומות.

"והנה אז בעת לימודי, רשמתי לעצמי מה שנראה לפי דעתי (כמובן בדרך-אפשר) מקום מוצא מראה המקום, שאולי לזה כיוון רבנו אדמו"ר הזקן בכתבו העניין בסתם.

"ואבי מורי שי' בקשני זה כמה פעמים לשלוח דוגמה מאיזה ענין הנ"ל לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ושמטתי את עצמי מזה עד שעכשיו נתרציתי לשמוע אליו בזה, כיוון שהמשפיע שלי הרב גרינגלאס שי' הציע לי גם-כן שאשלח דוגמה מזה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, המראי מקומות ותיקונים לקו"א מהלכות ציצית לשו"ע אדמוה"ז ואולי יגרום זה נחת-רוח לכ"ק אדמו"ר שליט"א".

זו הייתה ההתחלה שזכתה לעידוד נלהב מהרבי, עידוד שבמשך השנים התגבר והלך, בשורה ארוכה של דברים, גם בעל-פה, בעת 'יחידויות', וגם בכתב במענות לשאלות ובמכתבים רבים. הנה, לדוגמה, דברים שאמר לו הרבי ב'יחידות' בתקופה מאוחרת יותר (ביום י"ד בסיון תשל"ט):

"..היות והינך מורה הוראה, עליך להשתדל להוציא עוד חיבור, אם אפשר על שו"ע רבינו, ואם לא, על שו"ת צמח-צדק, ואף שאתה יכול לכתוב גם בחסידות, בזה תשהה את עצמך. עליך להוציא לאור בנגלה וזה יהיה חלקך בהפצת המעיינות, ובאם לא באחד משניהם, להוציא משהו אחר בענייני הלכה, היות וזהו חלקך".

בסך-הכל פירסם הרב ביסטריצקי כעשרה ספרים בהלכה שכולם סובבים סביב משנתו של רבנו הזקן.

היסוד של כל השולחן-ערוך

מדוע פתח אדמו"ר הזקן (במהדורה תנינא) ב"יהודה בן תימא אומר, הווי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", הרי בשולחן-ערוך אין הכרח להביא דבר בשם אומרו?

שאלה זו הציג הרבי בהתוועדות י' בכסלו תשל"ז (שיחות-קודש תשל"ז, כרך א, עמ' 282). הוא מותיב לה והוא מפרק לה:

יהודה (בן תימא) הוא היסוד של כל השולחן-ערוך, כל ענייני עבודת ה' מיוסדים על עניין הביטול, ולכן פתח בכך אדמו"ר הזקן!

שאיפתו של הרבי כפי שביטאה בשיחת ח"י אלול תשכ"ב, הייתה - "שכל אחד ואחד יהיה בקי בתוכן (על-כל-פנים)  הענינים שבשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן!".

(רשימה זו היא המשך לרשימתנו במדור זה בגליון ק' עמ' 10-16).