חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:00 זריחה: 6:50 כ"ב בתשרי התש"פ, 21/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

טנק המבצעים
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 582 - כל המדורים ברצף
גם החשבון-נפש והמרירות של חודש אלול צריכים להיעשות מתוך שמחה
לבטל את הדין ולזכות את ישראל בגאולה האמיתית והשלמה!
טנק המבצעים
פרשת כי-תצא
מורא שמים עליכם
הכריכות על האצבע * משניות יארצייט לנשים * תמונות נשים בפרסומים להפצת יהדות
הלכות ומנהגי חב"ד

"עניינו של טנק הוא כלי-נשק מיוחד, אשר לו סגולה לא רק להגן אלא גם לכבוש" * "באפשרותו להגיע למקומות רחוקים, גם אם לשם כך נדרש לעבור ב'בור, חריץ ותעלה'" * "כשרואים שנתהוותה מציאות זו בלעומת-זה - זוהי ההוכחה וההוראה בגלוי שעתה הגיע הזמן לעשות 'טנקים' של מצווה"

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בהמשך להתעוררות בחודש סיוון תשל"ד על חמשת המבצעים ומבצע נש"ק, שכר אחד התמימים (הרה"ת שלום שיחי' דוכמאן) ועמו חברו (הרה"ת יוסף-יצחק שיחי' ב"ר ברוך גופין) בניו יורק רכב 'קראוון', עיטר אותו בכרזות על המבצעים והעניק לו את השם 'טנק מבצעים'. קבוצת של תלמידי התמימים יצאה ברכב זה למבצעים ברחובות מנהטן.

לכבוש את ניו-יורק...

באחת התשובות שכתב הרבי במענה לדו"ח (של צא"ח המרכזי בנ.י.) באותם ימים הייתה התייחסות שממנה השתמע יחסו החיובי של הרבי לעניין. וכך כתב:

הרי עד אז יכולת ואפשר להמבצעים שליט"א לכבוש נ.י. וסביבותיה ובדרכי נועם ושלום.

כשהובנה התשובה כפי שהובנה נשכרו מיד עוד רכבים, שנהפכו ל'טנקי המבצעים'.

'טנק' על-פי רמז

בהתוועדות י"ב תמוז תשל"ד התייחס הרבי בפומבי לעניין ה'טנק', לאחר שהקדים את הכלל "בכל דרכיך דעהו" ואת הנוהג אצל הבעש"ט ותלמידיו למצוא רמזים גם בענייני ולשונות אומות העולם, והמשיך (שיחות-קודש תשל"ד, כרך ב, עמ' 29 ואילך):

גם בעניין דלקמן, הן אם יפרשו זאת כעניין של צחות ("מילתא דבדיחותא"), והן אם יפרשו זאת כעניין שיש בו תוכן - הרי מכל-מקום אם יבוא על-ידי כך עניין של התעוררות והוספה בעניין של תורה ומצוותיה, הרי זה בדוגמת כמה עניינים, שעל כולם חל פתגמו המפורסם של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע בנוגע לפירושים בתניא, אשר בד בבד עם הזהירות הנדרשת בכך, כשעניין של חיזוק ביראת שמים ועבודת ה' יצא מזה - אפשר לעשות זאת.

ובהנוגע לעניינינו, יצאו בקשר לחמשת המבצעים עם עניין שזהו "טנק" - שלכאורה, אין זה אלא מילתא דבדיחותא. אך לאמיתו של דבר, ענינו של טנק הוא - כלי נשק מיוחד אשר לו סגולה מיוחדת לא רק להגן אלא גם לכבוש. וכך גם בעניין המצוות, שעליהן נאמר שישנו העניין ד"מגנא ומצלא", ויתירה מזו - שכובשים עניינים של קליפת-נוגה, ועל-ידי-זה גם עניינים הקשורים עם ג' קליפות, ומהפכים אותם עד לאופן של "זדונות נעשו כזכויות".

בהמשך דבריו ביאר את הרמז שבראשי-תיבות "טנק" - טהרות, נזיקין, קדשים (ראה להלן).

מעלה אפילו על אווירון

בשיחה נוספת באותה התוועדות (שיחות-קודש שם, עמ' 274) ציין הרבי את "התוצאות ההצלחה והרעש" שבפעולת הטנק והוסיף, כי סגולת הטנק היא בכך שבאפשרותו להגיע למקומות רחוקים, גם אם לשם כך נדרש לעבור ב"בור, חריץ ותעלה", ומעלתו בכך על אווירון המסוגל לשאת רק כמות מצומצמת של נשק - ולכך מקשרים איתו עניין המבצעים, שצריכים להגיע לכל מקום בעולם, גם עבור אלה שאינם נמצאים (ברוחניות) בדרגת "עוף הפורח באוויר".

בסיום השיחה הורה הרבי אשר "כל הטנקיסטים יאמרו 'לחיים' בשמחה ובקול תרועה".

מפעילי הטנקים - טנקיסטים

כך תיאר ביומנו הרה"ח ר' שלום-דובער שור ('זכרון שלום' עמ' פה) את הימים הראשונים של ה'טנקים':

"יום ב' פ' חוקת, ד' תמוז: כשבא כ"ק אד"ש  ל-770 לקריאת התורה, עמדו כבר הכן השריונים [=הטנקים] וכו' וכשיצא מהמכונית שרו וכו' ועשה [=הניף] הרבה בידיו הק' ובדרך כניסתו ל-770 הביט כל הזמן על הטראקס [המשאיות]".

הפצת המבצעים על-ידי הטנקים העניקה תנופה עצומה למבצעי הקודש. חיבה יתרה הרעיף עליהם הרבי, עד שקרא לעוסקים בהם "טנקיסטים", והעניק להם - החל מהתוועדות ח"י אלול אותה שנה - את הזכות, לקבל מידו הקדושה חבילות שטר (בן דולר) לצדקה, בסיום ההתוועדויות (תחילה,  בהתוועדויות הגדולות ולאחר מכן בכל ההתוועדויות) על-מנת לחלקם לכל אחד ואחד.

ה'טנקים' עשו רושם

בשעתו סיפר הרה"ח הרב יעקב-יהודא העכט, מחשובי עסקני ליובאוויטש בארה"ב, שאחד ה'טנקים' הראשונים שנסעו באותה תקופה התמקם ברחוב מסויים בניו-יורק. באחד הבניינים נערכה אספה של אישים בעלי-השפעה גדולה ביהדות ארצות-הברית. הם שמעו את הרמקול ויצאו לראות במה מדובר. הם נדהמו מהעוצמה. תוצאת אותה אספה, שהיתה קשורה בחינוך יהודי, הייתה - קידוש ה' בלתי משוער והגברת הסיוע לחינוך יהודי.

להביא אור לכל מקום

בדיוק כעבור שנה, בהתוועדות י"ג בתמוז תשל"ה (שיחות-קודש תשל"ה, כרך ב, עמ' 285 ואילך), התייחס הרבי לתקנותיו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בדבר "שליחות המרכז לענייני חינוך" ('מרכז שליחות') ב'בין הזמנים'; ש"תלמידי הישיבות נוסעים לבקר יהודים ולהביא להם את דבר ה' זו הלכה - כולל למקומות כאלה שלולי כן לא הגיעו להתם (מאיזה סיבה שתהיה) הדברים - אמרה מתורה שבכתב או תורה שבעל-פה, דין בשולחן-ערוך, ומבארים זאת בשפת המדינה ובאופן של דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב (דהשני) ופועלים פעולתם". (הרבי ציין שגם התלמידים הנוסעים יש להם קביעות עיתים בלימוד התורה גם בזמן נסיעתם ושהותם בהשליחות).

כאן הוסיף הרבי:

"ועל-דרך זה הונהג במידה קטנה יותר שגם במשך ימות השנה, כשישנם סדרי לימוד בישיבה, בעיצומה של שנת הלימודים, הרי בין הסדרים ישתמשו באלו שהעניקו להם השם "מצווה טאנק'ס", מכוניות שיסעו מחוץ לד' אמות של בית-הכנסת ובית-המדרש, ולשם יביאו את דבר ה' זו הלכה, בנוגע לתרי"ג מצוות כולן, מתחיל מחמשת המבצעים הידועים... מבצע תורה... מבצע תפילין... מבצע מזוזה.. מבצע צדקה... בית מלא ספרים... נרות שבת קודש...

ועניין זה הוא בדומה ל"הווי גולה למקום תורה", שתחת זה שאדם יחכה עד שעני יבוא בכוחות האחרונים שלו ויבקשנו סיוע בממון, עליו מוטלת החובה שבכל מקום שישנו חשד שקיים איזה שהוא אביון, עליו לרוץ ולחפש לסייע כדי להחיות נפשו בגשמיות, ועל-דרך זה בנוגע לימוד התורה וקיום המצוות שהן הם הלחם ומים של בני ישראל שעל-ידם מתקיימת נשמתו - וזהו תפקידם של "מצווה מוביל'ס" ו"מצווה טאנק" [=טנק המצוות]...

ויהי-רצון שהדברים ייעשו בהצלחה רבה ומופלגה, דבר המתבטא בכך שמהן יראו וכן יעשו... ובאופן דמוסיף והולך ואור, עד אשר יאירו מחנה ישראל  בכל מקום שהם, בכל מקומות מושבותם, אפוא שיהודי רק נמצא יהיה שם מצווה ותורה אור בגלוי...

עתה הגיע הזמן

אבל השיחה המפורטת ביותר נאמרה ב"מאמר המוסגר", בהתוועדות של הרבי בשנת תשמ"ז ('התוועדויות' תשמ"ז, כרך ג, עמ' 101-98). הרבי התייחס אז (בהתוועדות מוצאי שבת-קודש פרשת צו, אור לי"ג בניסן) לשני עניינים: 1) השימוש בביטוי "משיח נאו" ו-2) השימוש ב"טנק של מצווה". כהקדמה ביאר הרבי את השם "ליובאוויטש" שבא בנוסף לשם חב"ד, והסביר שמכיוון שבימות המשיח יצטרכו לתקן את העולם כולו, יש אפוא להשתמש בלשונם של בני נוח לצד השימוש בלשון-הקודש:

כשרואים שישנו "טנק" כפשוטו - כלי נשק, נשאלת השאלה: כיצד יכולה להתהוות מציאות שהיא - רחמנא ליצלן - כלי משחית, הרי "מפי עליון לא תצא הרעות"? בהכרח אפוא לומר שעיקר עניינו הוא להפכו לטוב.

הרבי ביאר שרואים בפועל שמכונות כעין 'טנקים' משמשות לאומות-העולם למטרות חיוביות, כמו יישור-דרכים או סילוק גורמים המונעים ומפריעים לבניית בניינים, לצורך יישוב העולם. מדובר בעניינים של "רשות" - בהם די ומספיק לבן-נוח. לעומת זאת, מיהודי נדרשת עבודה גדולה יותר - שכל ענייניו יהיו באופן ד"כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", דבר התובע ממנו להתייגע ולהפוך את הטנק מדבר שלילי ("היפך הטוב", כלשון הרבי) לצדק וקדושה; לנצלו שיהיה "לשם שמים" ובאופן ד"דעהו" שיהיה מלכתחילה "טנק" שעיקר תפקידו, ויתר-על-כן כל תפקידו - ענין של מצווה.

המשיך הרבי:

"יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים": לגבי תקופתינו זו, כל זמן שלא היה קיים מושג "טנק" מצד דלעומת-זה - עדיין לא הגיע הזמן המתאים שיהיה מציאות "טנק" של מצווה וקדושה, או אפילו "טנק" של רשות. אמנם כשרואים שנתהווה מציאות זו בלעומת-זה - זוהי ההוכחה וההוראה בגלוי שעתה הגיע הזמן לעשות "טנקים" של מצווה.

ועל-פי הכלל ד"איני מבקש כו' אלא לפי כוחן" בוודאי שב"כוחן" לקיים עניין זה, וכפי שרואים בפועל, וגם את התוצאות טובות שיצאו מזה.

שלושה שלבים בעבודה

בהמשך דבריו של הרבי היתה התייחסות גם לעניין הרמז שבמילת "טנק" (הרבי חזר וביסס דברים שאמר בשנת תשל"ד):

ישנו בזה רמז מסימני שישה סדרי משנה: "זמ"ן נק"ט" [ישנם בזה שני סדרים: "זמ"ן נק"ט" ו"נז"ם קט"ן". והסימן המקובל הוא "זמ"ן נק"ט"] ו"נקט" אותיות "טנק". אמנם בסדר שונה. אבל אותם האותיות.

והנה הסדר בזה מדוייק גם-כן [אף-על-פי שכל הפרטים השונים שבמשנה הם חלק מכללות המשנה, ו"עצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו", אף-על-פי-כן, הרי ערכה התורה סדר מסויים בזה]. וטעם השינוי בסדר האותיות (בעבודת ה') הוא: ישנו העניין כמו שהוא (א) בתורה - "נקט", (ב) כמו שהוא נמשך לאחר-מכן מהתורה (להבדיל) לעולם, ב"מעשה שהוא העיקר" - ד"טנק" של מצווה, ובפעולותיו על-ידי ה"טנקיסטים" שלו, ואז הסדר הוא "טנק".

והעניין בזה:

"טנק" ראשי-תיבות "טהרות נזיקין קדשים". והסדר בזה: "טהרות" - לכל לראש ישנה העבודה ד"לטהר עצמו", "קשוט עצמך תחלה וכו'", ולאחרי זה יכול לפעול על הזולת (וכסדר הכתוב "סור מרע" ואחר כך "ועשה טוב"), תחילה בעבודה דסדר "נזיקין" - "סור מרע", ולאחרי זה בעבודה דסדר "קדשים" - "ועשה טוב".

[ובזה יומתק עניין ד"טנק" של מצווה - נוסף על עיקר עניינו, כאמור, שהוא כנגד ומבטל את ה"טנק" דלעומת זה, הנה הוא "מבררו ומלבנו ומצרפו"].

ויש  לומר שהרמז לזה הוא דווקא מהמשנה - כי משנה (דוקא) הוא עניין הלכות בגלוי, ו"דבר ה' זו הלכה" הרי קשור עם "דבר ה' זה הקץ".

(בנושא זה ראה גם הרשימה במדור זה ב'התקשרות' גליון שיב).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)