חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ז בכסליו התש"פ, 15/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תחנון שלא בזמנו * הכנסת ספר-תורה בימי הספירה * ברכת כוהנים שאומר הש"ץ * דילוג בענייני צניעות
תגובות והערות

מדורים נוספים
התקשרות 581 - כל המדורים ברצף
כותרות השבוע
קבלת פני המלך - בשדה
בכוח התורה פוסקים בני-ישראל שהגאולה צריכה להיות תיכף ומיד
כוחו של פסק-הלכה
פרשת שופטים
"נתקיימו ברבי ובבניו"
תחנון שלא בזמנו * הכנסת ספר-תורה בימי הספירה * ברכת כוהנים שאומר הש"ץ * דילוג בענייני צניעות

תחנון שלא בזמנו

ב'התקשרות' גיליון תקס"ט עמ' 17, הביאו ראיות לגבי מי שמתפלל שחרית ביום שישי וכבר הגיע חצות היום, האם יאמר תחנון. והרי התגובות שקיבלנו על כך:

א) מה שהרבי אמר 'אבינו מלכנו' אחר חצות יום עשרה בטבת שחל בערב שבת-קודש, יש לדון אם אכן זו ראיה גמורה, כי תליית 'אבינו מלכנו' בתחנון לא היתה נהוגה בעבר (ראה רשימות (יומן) משנת תשכ"ה אות קעג), וכנראה גם לאחר שחידש זאת הרבי בו' תשרי תשל"ה היו מקרים שלא נהג כך, כמו ביומן מצום גדליה תש"מ (שיחות-קודש שם ח"א עמ' 865).

ב) מה שהרבי אמר תחנון במנחה שנתאחרה לליל פסח שני:

1) "ערבך - ערבא צריך". ראשית צריך ראיה מוחלטת שאכן בליל פסח שני אין אומרים תחנון בקריאת-שמע (כי אולי דינו כערב ראש-השנה שבלילה אומרים תחנון בסליחות וביום אין אומרים תחנון, ראה בשו"ע אדמו"ר הזקן סי' תרד ס"ה; כן מצינו חילוקי דעות לגבי ל"ג בעומר לעניין תחנון, תספורת ונישואין, אם מתחיל מהלילה או מהבוקר, שם סי' תצג ס"ה). יש אומרים שיש שיחה כזאת, אבל לעת-עתה טרם מצאנוה.

2) מתפילת מנחה 'שמיימית' כזו, לאחר צאת הכוכבים, שרק הרבי יכול להעלותה, אין מביאין ראיה.

ג) הרה"ח ר' אשר לעמיל שיחי' הכהן מסר שלכאורה יש ראיה ברורה מאמירת סליחות עם הרבי בקביעות בכל ערב ראש-השנה בשעה 7:00 בבוקר. בסליחות אלו אומרים וידוי, ואין מקצרים בהן (מה-שאין-כן בערב יום-הכיפורים, שבדורותינו כל האומרים סליחות מקצרים אותן, ולכן ברור ש"חושבין את הלילה ליו"ט", ראה שם בסי' תרד), ובתפילת שחרית שלאחריהן אין אומרים תחנון - הרי שהקובע הוא התפילה עצמה (והזמן שהיא שייכת אליו) ולא הזמן שבו היא נאמרת בפועל.

ד) בקשר לדברים שנמסרו בשם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בנדון ש"היו צריכים לומר תחנון, אבל למעשה אין אומרים זאת" - הרה"ח ר' יוסף-יצחק שי' אופן מאשר שגם הוא שמע כיוצא-בזה, ובתוספת ההסבר, שרק שבת ויום-טוב קדושתם מתפשטת ביותר על היום שלפניהם מחצות ואילך, עד שמונעת אמירת תחנון גם כשמתפללים אז שחרית (ששייכת לזמן שעבר, שבו אומרים תחנון), אבל כשנמשכה שחרית לערב ראש-חודש וכדומה אחר חצות - צריך לומר תחנון.

הכנסת ספר-תורה בימי הספירה

בגיליון תקס"ב עמ' 19 נכתב [כבכל שנה] שאפשר לערוך הכנסת ספר-תורה בימי-הספירה במחולות ובכלי-זמר. והעירנו הרה"ח ר' מנחם שי' טל, שהדברים מפורשים בסוף שיחת ש"פ אמור תנש"א - ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 534.

"כן יהי רצון" בברכת כוהנים שאומר הש"ץ

ב'לוח השבוע' בגיליון תקס"ט הערה 7 נדפס, שבסידור יעב"ץ [הוצאת אשכול] ח"א עמ' ערב נדפס לענות אמן על ברכת-כהנים שאומר הש"ץ כדעת אדמו"ר הזקן. והעיר הרה"ח ר' לוי-יצחק שי' רסקין מלונדון שנפלה בזה טעות, כי שם כתוב לומר 'כן יהי רצון' פעם אחת בסוף כל הברכות, ותו לא.

בשאלת הדילוג בענייני צניעות

בגיליון הנ"ל עמ' 17 אודות עניינים שבצניעות, הובא ממכתב כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' שאין לדלג על נושאים בלימוד התנ"ך, והעירה המערכת ששם מדובר בעניין העקרוני שלא לדלג, אך מבחינה מעשית הדברים שונים. והעירונו מאג"ק כרך יז עמ' סז, שם מחלק הרבי חילוק זה בנדון.

המערכת


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)