שאלה: מדוע אנו מברכים "להניח תפילין" ולא "לקשור", כלשון הציווי בתורה, "וקשרתם"?
תשובה: ארבע פעמים מוזכרת מצוות תפילין בתורה. פעמיים התורה משתמשת בביטוי "והיו / והיה" על תפילין של-יד ושל-ראש יחד (שמות יג,ט. טז), ופעמיים היא נוקטת את הביטוי "וקשרתם" על של-יד, ואילו על של-ראש היא אומרת "והיו" (דברים ו,ח. יא,יח).
הרמב"ם מבחין הבחנה זו בין תפילין של-יד לתפילין של-ראש, ואומר: "מניחים אותן (את התפילין של ראש) על הראש וקושרים אותן (את התפילין של-יד) על היד".
בכל-זאת מברכים 'להניח תפילין', והברכה חלה על תפילין של-יד ועל תפילין של-ראש גם יחד. מדוע אין מברכים 'לקשור תפילין'? על כך ניתנו כמה תשובות:
המהרי"ט (רבנו יוסף מטראני) סבור, שהציווי "וקשרתם" אין כוונתו הנחת התפילין אלא עשיית הקשר (כשם ש"וכתבתם על מזוזות" כוונתו לכתוב על הקלף, כדי להכינו לקביעה בפתח, ולא לכתוב ישירות על מזוזת הפתח). אך פוסקים אחרים פירשו ש"וקשרתם" אמור על ההנחה.
הב"ח ('בית חדש') מבאר, שהברכה "להניח תפילין" מדגישה כי עיקר המצווה אינה עצם הקשירה, אלא שיהיו מונחות עליו כל היום, ולפחות בזמן קריאת-שמע ותפילה.
אבל ה'צפנת פענח' (הרוגצ'ובי) מפרש בדעת הרמב"ם, שאכן בשל-יד המצווה היא רק ברגע הקשירה, ואילו בשל-ראש המצווה היא שהתפילין יהיו מונחות עליו בכל רגע, אלא שלמדו חז"ל כי בשעה שהתפילין מונחות על הראש צריכות התפילין של-יד להיות על היד, וזה פרט נוסף במצות תפילין של-ראש. בזה מסביר הרבי מליובאוויטש גם את דברי אדמו"ר הזקן, שברכת 'להניח' היא על שתיהן, ומלבד זה תיקנו ברכה מיוחדת ("על מצוות תפילין") על של-ראש, "שהיא חשובה, והיא עיקר המצווה".
מקורות: מנחות לו,א. רמב"ם בראש הל' תפילין. צפנת פענח שם פ"ד ה"ד. דרישה, ב"ח וא"ר סי' כה. שו"ע אדמו"ר הזקן שם סי"ג-יד. שו"ת מהרי"ט ח"ב סי' ז. לקוטי שיחות לט,24 (=שלחן המלך סי' כה עמ' ס), ועיי"ש יט, 47. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
