שאלה: מתי מסתיימים הצום ודיני האבלות לפרטיהם?

תשובה: למרות חומרתה של האבלות על החורבן, נקרא תשעה באב בפסוק 'מועד', ולכן אין אומרים בו תחנון, מפני שאנו מובטחים שיהפוך לששון.

בכמה עניינים מקילים מחצות היום. אחר חצות (12:46) מותר לשבת על כיסא רגיל. כמו-כן מותר אז לעשות כל מלאכה, בתנאי שלא יימשך האדם בעסקיו ויסיח דעת מן האבלות. אין מכינים צורכי סעודה לפני חצות, אך השנה מותר לבשל ולאפות לכבוד השבת. כמו-כן אין מסדרים ומנקים את הבית כל היום, אך המקילים להתחיל בזה אחר חצות - אין מונעים זאת מהם.

בתפילת המנחה מניחים ציצית ותפילין בברכה, והכול אומרים בה תפילת 'נחם'. מנהג חב"ד לומר שיעורי חת"ת לפני מנחה, אך את שיעור הרמב"ם לומדים רק במוצאי היום.

הצום עצמו (כל חמשת העינויים, כביום-כיפור, וכן ההימנעות משאילת שלום) מסתיים רק עם צאת הכוכבים (במרכז הארץ בשעה 8:00). אז גם נוטלים ידיים שש פעמים לסירוגין, כבכל יום בעת הקימה בשחרית (בבוקר נוטלים רק עד שורשי האצבעות).

בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בבית-המקדש והוא נשרף עד שקיעת השמש שלמחרת. לכן נהוג שלא לאכול בשר ולא לשתות יין (ולהימנע מברכת שהחיינו) גם למחרת, אולם רבים נוהגים בזה רק עד חצות היום. האשכנזים נוהגים להימנע גם מתספורת וכיבוס. אולם השנה, כיוון שמחרת הצום הוא ערב-שבת, מותר לכבס ולהסתפר מהבוקר, ובמקום הצורך מיד בערב, ואף ברחצה בבריכה אין איסור (ויש מתירים גם בשר ויין).

והבטיחונו חז"ל: "כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה".

מקורות: שו"ע או"ח ונו"כ, סימנים: תקנד,כב;כה. תקנה,א. תקנז. תקנח. תקנט,ג;י. ערוך-השלחן סו"ס תקנב ותקנט. כף-החיים תקנח,ח;י. ארחות-חיים (ספינקא) תקנח,א. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב, סי' רל. ילקוט-יוסף ה,586. נטעי גבריאל בין המצרים פרקים פו-פט, וש"נ.