חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ז בכסליו התש"פ, 15/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נשים בהבדלה * דילוג על עניינים שבצניעות
בירורי הלכה ומנהג

מדורים נוספים
התקשרות 566 - כל המדורים ברצף
ההכנה למתן-תורה - שלום ואחדות
"רוקדים" עם כל הספירות עד לנישואין בחג השבועות
רבי שמעון בר יוחאי
פרשת בחוקותי
"איזהו חכם - הלומד מכל אדם"
ברכת ההלל * "ערבית מוקדמת בציבור" * טעות בטעמי המקרא
נשים בהבדלה * דילוג על עניינים שבצניעות
הלכות ומנהגי חב"ד

נשים באמירת "וייתן לך"

שאלה: האם וכיצד אומרות הנשים את פסוקי 'ויתן לך'?

תשובה: למנהג חב"ד1, נאמרים פרקים אלה, הנאמרים לסימן טוב בהתחלת השבוע, אחר2 ההבדלה3. אומרים זאת בעמידה4, יחד עם עוד אחד5. כיום, נשים רבות אומרות זאת, עם בעליהן, או עם שאר בני/בנות המשפחה6.

----------

1) בניגוד למנהג אשכנז, שאומרים זאת בבית-הכנסת, ובדרך-כלל קודם הבדלה (ראה פרמ"ג סו"ס רצה. ומסתמא הנשים אינן אומרות זאת, כיוון שאינן באות בדרך-כלל לבית-הכנסת במוצאי-שבת), כמ"ש בסוף הקדמת ס' הזוהר (ח"א יד סע"ב) ובשו"ע אדה"ז סי' רצה סו"ס ג [אגב, בס' 'קיצור הלכות' השמיט נושא 'ויתן לך' לגמרי, והיה להם להזכירו עכ"פ בסי' רצט או בסי' ש] - הרי ע"פ האר"י אומרים זאת בבית אחר הבדלה [בס' ליקוטי מהרי"ח (פ,א) ובס' אבן השהם (סי' רצה בפתוחי-חותם ס"ק ו) הביאו זאת מס' משנת-חסידים ש"האריז"ל לא היה אומר אלא בביתו אחר הבדלה", וצ"ע ששם (במסכת שארית ערבית פ"ו מ"א) כתב לאומרו אחר הבדלה בביהכ"נ. אבל בס' 'אבן השהם' שם בפנים הביא זאת משער הכוונות (עניין שינוי התפילות דף ס טור ב) ומפרי-עץ-חיים (שער השבת דף קה טור ד)].

2) ואמרו רז"ל (ב"ר מד,ה, הובא בפירש"י בראשית טו,א) "כל מקום שנאמר אחר - סמוך". ואכן כ"ק אדמו"ר מהר"ש נהג לומר זאת מייד אחר הבדלה בלי הפסק. אבל הרבי אמר זאת רק לאחר ברכה אחרונה ('לקט הליכות ומנהגי ש"ק' עמ' 64).

3) בסידור אדמוה"ז לא הזכיר 'בבית'. והרבי אמר זאת בבית-הכנסת (מוסף לגיליון 'כפר חב"ד' 1109, סוכות תשס"ה, עמ' 28). וצ"ע אם כך נהג כל השנים, ואם יש ללמוד מזה לרבים, עכ"פ שאפשר לומר זאת גם בבית-הכנסת.

4) כך נהג הרבי ('לקט' שם) וידוע שמקפידין על שלושת העניינים: לומר בעמידה, בסידור ועם עוד אדם (הובא גם ב'כפר חב"ד' שם עמ' 31).

5) כך נהג כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, ופעם קרא לרבי שיאמר איתו ('לקט' הנ"ל שם, מס' 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' לט, ושיחת מוצש"ק שובה תשל"ט סל"ח ועוד). מנהג זה נזכר בס' טעמי-המנהגים עמ' קפה "בשם גדול אחד", וי"א זאת בשם הרה"ק מהר"ם מרימינוב. והטעם, כדי שכל אחד יאמר לחבירו "ויתן לך".

6) ואולי זהו לפי ההוראה (בלתי מוגה, שיחות קודש תשמ"א ח"ג עמ' 32, נאמרה בקשר לברכת החמה דאז) שכל דבר שמותר לנשים לקיים ע"פ דין, יש לחזקן ולחייבן בזה, כדי למנוע אותן ממנהגים פסולים (עיין שם).

האם לדלג על עניינים שבצניעות עם תלמידים

סיפר המחנך הוותיק, הרה"ח ר' אהרן-מרדכי שי' זילברשטרום מירושלים ת"ו:

כאשר ביקר הרבי בפריז (בשנת תש"ז), שאלתי אותו שאלה בקשר למוסד שניהלתי אז (שכלל ילדים עד גיל 14): מה לעשות בנושאים [בחומש או בגמרא] הנוגעים לצניעות1 שהם לכאורה מעל לגיל הילדים?

וענה הרבי2:

מלמדים מדלגים לפעמים עניינים אחרים (בחיוך:) כגון נושאי דקדוק ברש"י3. ואם יחד עם זה מדלגים גם נושאים כאלה, לא נורא. אבל לדלג רק זאת - זה גורם להתעניינות יתרה של התלמידים יותר מאשר הלימוד עצמו4.

לגופו של עניין, לא ראינו אף אחד מהתלמידים - שהכירו את הנושאים הללו מתוך סדר לימודם בחומש ובגמרא - ש'התקלקל' בגלל זה.

(וסיים): הבחורים העדינים ביותר ידעו את מסכת כתובות עם כל הפרטים5.

----------

1) אודות הסיכון שבהוראת עניינים כאלה לצעירים כנושא עצמאי, ראה אג"ק כרך כ עמ' קעה (ובמקביל בליקוטי-שיחות, כרך כב, עמ' 404).

2) התוכן מדוייק. לא כן הלשון, שלא נרשמה בשעתו והיא שיחזור על-פי הזיכרון בלבד - המספר.

3) מכיוון שהם לא למדו נושאים אלה, ועם זאת חינכו דורות לתורה ויראת-שמים, והלוואי יהיו אלה המלמדים שלנו - המספר.

4) ראה תשובה דומה ב'ספר היחידות' עמ' 199 ס"ד וס"ז.

5) ואכן, בכל ישיבות חב"ד לומדים עד היום הזה גם את מסכת כתובות, ואין מדלגים כלל פרק א' או חלק ממנו ולא עניינים אחרים.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)