חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:29 ח' בכסליו התש"פ, 6/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ברכת ההלל * "ערבית מוקדמת בציבור" * טעות בטעמי המקרא
תגובות והערות

מדורים נוספים
התקשרות 566 - כל המדורים ברצף
ההכנה למתן-תורה - שלום ואחדות
"רוקדים" עם כל הספירות עד לנישואין בחג השבועות
רבי שמעון בר יוחאי
פרשת בחוקותי
"איזהו חכם - הלומד מכל אדם"
ברכת ההלל * "ערבית מוקדמת בציבור" * טעות בטעמי המקרא
נשים בהבדלה * דילוג על עניינים שבצניעות
הלכות ומנהגי חב"ד

המובן של 'אריינכאפן'

ב'שיחות קודש' תשמ"א ח"ד עמ' 322 הלשון: "ויהי רצון, אז פון דעם הלל וואס מ'זאגט בראש-חודש, ובפרט על-פי מנהג חסידים אז מ'כאפט אריין אויך די ברכה בחשאי [ההדגשה שלנו]

- זאל מען צוקומען צו די שירה העשירית... הלל הגדול... בביאת משיח צדקנו" [=ויהי רצון, שמההלל שאומרים בראש-חודש, ובפרט על-פי מנהג חסידים ש'חוטפים' גם את הברכה בחשאי, יגיעו לשירה העשירית... הלל הגדול... בביאת משיח צדקנו"].

ב'לוח השבוע' גיליון תקס"ג הערה 11, דנו בפירוש המילה 'אריינכאפן' - במובן 'לחטוף' - האם הכוונה למהר לברך לפני הש"ץ או למהר לסיים לפניו.

והעירונו, שהמובן הפשוט באידיש אינו חייב להיות 'לחטוף' אלא ייתכן גם 'לתפוס', כמו שמתבטאים: "לתפוס 'קדושה'" או 'ברכו', ואין מה למהר.

המערכת

"ערבית מוקדמת בציבור"

ב'התקשרות' גיליון תקס"ג עמ' 17 מופיעה תשובה בעניין זה, ומסקנתה היא שאם אין מניין אחר, עדיף להתפלל עם הציבור לפני צאת הכוכבים. וכנראה נעלם ממנו מה שכתב בחידושי הצמח-צדק על הש"ס ריש ברכות, עמ' 2, וז"ל ב'קיצור': "במדינה שמתפללין ערבית וקריאת-שמע קודם צאת הכוכבים, מי שנוהג לקרות קריאת-שמע ולהתפלל ערבית בזמנה ואינו נוהג לעולם להתפלל ערבית מפלג המנחה ואילך כי אם בלילה... אזי אף שנכנס לבית הכנסת כשהציבור מתפללין, אינו צריך להתפלל עמהם כי אם לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בזמנה, אף שיתפלל ביחיד...". ואכ"מ.

הרב יוסף-ישעיה ברוין, רב דקהילת חב"ד, סידני, אוסטרליה

הערת הרב יוסף-שמחה גינזבורג:

יישר-כוח על הציון לדברי אדמו"ר הצמח-צדק. אך שם יש הסתייגות, שהפסק-דין הוא רק ל"מי שאינו נוהג לעולם להתפלל ערבית... כי אם בלילה" (וגם אז אינו חייב להימנע מלהתפלל עם הציבור אלא רק "אינו צריך להתפלל עמהם", ובפנים הלשון: "רשאי לנהוג כן"). וראה בשו"ע אדמו"ר הזקן (סי' רסז ס"ב), שאף המתפלל ערבית בזמנה כל ימות החול, יכול להקדימה בערב-שבת מפלג המנחה ולמעלה, אלא שלא יעשה בו ביום תרתי דסתרי, דהיינו מנחה אחרי פלג וערבית לפני צאת הכוכבים, עיי"ש. הרי שיש מקום שלא "לנהוג כך לעולם".

ונפקא-מינה למי שנוהג למשל להתפלל בציבור לפני צאת-הכוכבים בסיום תענית ציבור כדי שלא להכביד עליהם (ובוודאי - בין השלוחים), כמ"ש במטה-אפרים (סי' תרב סעיף כט), וכדברי הרבי להרב גרונר בסיום תענית-אסתר תשכ"ה ('תשורה' לחתונת גרונר-פריידין, חורף תשס"ה) "הלא תענית היום, ולמה לייגע את ה'עולם'? יש לשאול אצל הרב שמואל לוויטין, ולומר לו שקריאת המגילה צריכה להיות אחרי צאת-הכוכבים, אבל ערבית יכולים להתפלל גם לפני זה" (ועל-דרך זה אצל אבלים כשאי-אפשר להמתין), שאין פסק-דין זה חל עליו.

גם הרב שבתי שיחי' פרידמן מצפת העיר מדברי הצמח-צדק, וציין לדברי המשנה-ברורה (סי' רלה ס"ק טו ובשער-הציון שם ס"ק טז), שפסק בדומה לו, ולקצות-השולחן סי' כז בבדה"ש ס"ק יב שהביא את פס"ד הצמח-צדק. כן ציין לשו"ת אגרות-משה או"ח ח"ב סי' ס, שפסק שאם הציבור נוהג מדוחק כ"תרתי דסתרי", עדיף שלא יתפלל בציבור, ועל-כל-פנים שלא יקרא עמהם קריאת-שמע וברכותיה (ולא סייג זאת רק למי שנזהר תמיד להתפלל ערבית בזמנה).

טעות בטעמי המקרא

ב'התקשרות גיליון שמ עמ' 18 הובאו פרטים משיחות כ"ה בשבט תרצ"ו (ליקוטי-דיבורים ח"ב עמ' 456, סה"ש תרצ"ו ס"ע 51, וראה גם 'אוצר סיפורי חב"ד' כרך יז עמ' 228) אודות דקדוק רבותינו נשיאינו בקריאת התורה, ושהיו מחזירים את ה'בעל-קורא' אפילו על טעמי המקרא, אם לא היה בקטע זה שם ה'. ונתבאר שהכוונה בזה לטעות שאינה משנה את המשמעות (כי בטעות המשנה את המשמעות צריך לחזור מדינא, וגם על שם ה', כמובא שם מהפוסקים, ובגיליון תקמ"ג עמ' 13 הובאו כמה דוגמאות לזה), עיי"ש. אגב, יש הפוסקים כך להלכה כמצויין באנציקלופדיה תלמודית, כרך כ, (ערך טעמים - טעמי המקרא) טורים תריא-יב.

והעירונו על זה:

א) חריג: בשיחת שבת חוהמ"ס תש"ד ס"ה (סה"ש תש"ד עמ' 25, באידיש. במתורגם ללה"ק עמ' מג), מסופר שאדמו"ר ה'צמח צדק' קרא בתורה בדיוק רב בטעמי-המקרא, "ופעם אחת הורה ל'בעל-קורא' שטעה באחד הטעמים, שיחזור שוב, אף שבגלל זה היה עליו לומר שוב את ה'שם'". הרי שהיה אצל רבותינו (מלבד מה שהנהגתם היתה "יוצא מן הכלל" של הפסיקה הרגילה, גם) יוצא מן הכלל שלהם, שפעם אחת החזירו בטעות כזאת גם כשצריך לחזור את שם ה'.

ב) הבהרה: גדולים וטובים מבין רבני אנ"ש (כמו הרב יעקב לנדא והרב קלמן מארלאו ע"ה) נהגו להחזיר את הקורא אפילו על טעות בטעמי המקרא שאינה משנה את המשמעות, לאור השיחות הנ"ל.

אבל עלינו להודיע ששאלנו את הרב גרונר שיחי' על רוב המנהגים המופיעים בליקוטי-דיבורים הנ"ל שלא נכנסו ל'ספר המנהגים', והשיב: "אכן, אותם מנהגים מהשיחה שהושמטו מספר-המנהגים, זהו [=בהוראת הרבי] מפני שאינם הוראה לרבים" ('התקשרות' גיליון שט עמ' 18). ומכיוון שאף הנהגה זו של החזרת הבעל-קורא על טעות בטעמי המקרא נשמטה לחלוטין מספר-המנהגים, הרי שגם היא אינה הוראה לרבים. ואם-כן (אף שאולי בהנהגות מסויימות יש לדון אם רשאי היחיד לאמץ את מנהג רבותינו שאינו 'הוראה' מלמעלה, בדרך 'מלמטה למעלה', אך), כיוון שמדובר בהנהגה ברבים, עלינו לנהוג כדברי הרמ"א (בשו"ע או"ח סי' קמב, שצויין שם): "אבל אם טעה בנגינת הטעם או בניקוד אין מחזירין אותו, אבל גוערין בו".

אגב, הפירוש הפשוט ב"גוערין בו" הוא שמעירים לו על כך בשקט לאחר הקריאה, כי כל תיקון בשעת הקריאה הוא "ברבים" ומביא בצדק ל"החזרה" (ומש"כ בזה בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קמז, שאם העומדים לידו מעירים לו בשקט והוא מתקן מייד הוי כלכתחילה - צע"ג. ובפרט שבאים לבייש יהודי מסברא בעלמא, וכן לא ייעשה).

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, רב דעומר


   
תגובות
1.
בהנהגת הר"י לנדא בזה
המגיב-14/06/05 15:54

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)