חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:30 י' בכסליו התש"פ, 8/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ההכנה למתן-תורה - שלום ואחדות
דבר מלכות

מדורים נוספים
התקשרות 566 - כל המדורים ברצף
ההכנה למתן-תורה - שלום ואחדות
"רוקדים" עם כל הספירות עד לנישואין בחג השבועות
רבי שמעון בר יוחאי
פרשת בחוקותי
"איזהו חכם - הלומד מכל אדם"
ברכת ההלל * "ערבית מוקדמת בציבור" * טעות בטעמי המקרא
נשים בהבדלה * דילוג על עניינים שבצניעות
הלכות ומנהגי חב"ד

האחדות צריכה להיות בעניין של תורה ומצוות, דהיינו, שהתנועה שלו באהבת ישראל תתבטא במיוחד בהשתדלותו לקרב את הבריות לתורה * על עניין ה"פנימיות" - בנוסח הברכה "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות" - צריכים להתייגע הרבה, אבל ה"שמחה" שייכת לכל אחד ואחד * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר1 אודות אדמו"ר הזקן שהיו זמנים - בשנים תקס"ו תקס"ז - שהיה בתנועה של הבדלה ורוממות ("אפגעטראגן"), וכאשר חסידים היו באים אליו ל"יחידות" (הנקרא "פראווען זיך"), היה שולח אותם אל בנו אדמו"ר האמצעי. - בכלל היה הסדר שאדמו"ר האמצעי היה שואל אצל אביו אדמו"ר הזקן, ואז היה עונה. ולפעמים אירע שכאשר היו באים לאדמו"ר האמצעי (על-פי ציווי אדמו"ר הזקן), היה אומר: "דעם צו וועמען דו ביסט געקומען איז איצטער ניטא" (=זה שאליו באת, אינו נמצא עכשיו).

ופירוש הדברים:

בכלל כאשר באים לפגוש אדם - הרי המכוון הוא לא לאבריו הגשמיים, אלא לפנימיותו של האדם. ואם הדברים אמורים בכל אדם, על-אחת-כמה-וכמה כאשר חסידים של אדמו"ר הזקן באו אל אדמו"ר האמצעי על-פי הציווי של אדמו"ר הזקן - בוודאי חיפשו בו מה שצריכים לחפש...

וכשמדובר אודות הפנימיות של האדם - הרי זה עניין שיש בו שינויים (כדלקמן), וזהו שלפעמים היה אדמו"ר האמצעי אומר להחסידים שבאו אליו: זה שאליו באת (היינו, מעמד ומצב מיוחד אצלו) אינו נמצא עכשיו - אף שבחיצוניות היה נמצא.

- עניין זה אינו שייך לגדולות ונפלאות ביותר, אלא זהו עניין הנרגש אצל כל אדם, שכן, על-פי חכמת החקירה, אין לך שני רגעים שווים שבהם יהיה האדם באותו מצב והרגש כו'.

וטעם הדבר - כמבואר באיגרת-הקודש2 שבכל יום נמשכים מוחין עליונים יותר כו', וכיוון שנעשה שינוי בעולם, בהכרח שיהיה גם שינוי באדם, כי כל העניינים שבעולם משפיעים ופועלים שינוי גם ב"עולם קטן זה האדם"3.

ונוסף על השינויים שישנם באדם (מצד השינויים שבכללות העולם) גם בהיותו לעצמו, הרי בוודאי ישנם שינויים בהרגש האדם התלויים בהסביבה שנמצא בה, היינו, שכאשר נמצא בסביבה מסויימת יש עניינים והרגשים מיוחדים שלא יהיו לאחרי כן, כשתשתנה הסביבה, ובמילא ישתנה גם הרגש שלו כו'.

ועל-אחת-כמה-וכמה כאשר מדובר אודות עניינים שבאים מצד למעלה, כמו זמנים של עת רצון - הרי בוודאי שעניינים אלו אינם בבעלותו של האדם שיוכל להשיג אותם לאחר זמן, אלא עליו לחטוף ולנצל זמן זה, כיוון שלאחר זמן לא יהיו לו עניינים אלו.

ב. כלפי מה הדברים אמורים?

מסיבה והתוועדות כזו - לא תתקיים עד חג השבועות, ובמילא, צריכים לנצל את הזמן.

לכל לראש - המסיבה וההתוועדות של כמה וכמה מישראל כשלעצמה, כדאיתא בגמרא4 "אכל ביה עשרה שכינתא שריא", ובפרט שישנם כמה וכמה פעמים עשרה מישראל. - בגמרא לא נזכר חילוק בין עשרה מישראל לכמה עשיריות מישראל, אבל, מובן מעצמו שכאשר נוספים עוד עשרות יהודים, וניתוסף חיות וחום של עשיריות נפשות אלוקיות, בוודאי ניתוסף גם בהשראת השכינה.

ונוסף לזה, מעלת המקום - בית-הכנסת שמתפללים בו, ובית-המדרש שלומדים בו תורה, כידוע5 שיש מעלה בבית-הכנסת לגבי בית-המדרש, ויש מעלה בבית-המדרש לגבי בית-הכנסת, ובנדון דידן, ישנם ב' המעלות גם יחד.

ונוסף לזה, מעלת הזמן - יום השבת, שהוא עת רצון, ובפרט לאחר חצות היום, זמן המנחה (מנחה גדולה או מנחה קטנה), רעווא דכל רעווין6, שעל זה נאמר7 "ואני תפילתי לך ה' עת רצון", וכידוע8 שאז מתבטלים כל כ"ד בתי דינין כו'.

וביום השבת גופא - הרי זה שבת מברכים חודש סיוון, החודש שבו הוא "זמן מתן תורתנו", ובמילא, הרי זה גם התחלת ההכנה למתן התורה וקבלת התורה.

ומובן, שבנוגע לעניינים שישנם עתה - השראת השכינה במעמד כמה עשיריות מישראל, מעלת המקום, בית-הכנסת ובית-המדרש, ומעלת הזמן, שבת מברכים חודש סיוון בעת המנחה - אין לאדם בעלות שיהיו גם לאחר זמן, ולכן, צריכים לנצל את הזמן.

ולכל לראש - בנוגע להכנה למתן-תורה - לקבל על עצמו החלטות טובות בנוגע לאופן ההכנה למתן-תורה, ולהתנהג בפועל כפי אופן ההחלטה.

ג. ההכנה9 והכלי למתן-תורה - הם השלום והאחדות. וכדרשת חז"ל במכילתא הובא בפירש"י10: "ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד". ובילקוט11: "ביקש הקב"ה ליתן תורה לישראל בשעה שיצאו ממצרים, והיו חלוקים אלו על אלו כו', כשבאו לסיני השוו כולם אגודה אחת כו', אמר הקב"ה התורה כולה שלום, ולמי אני נותנה, לאומה שהיא אוהבת שלום".

השלום והאחדות דהכנה למתן-תורה - צריכים להיות בענייני תורה ומצוות, וכלשון הכתוב10: "ויחן שם ישראל (לשון יחיד, באחדות. ובמה ובשביל מה -) נגד ההר"12 (ועניינו13, התורה ומצוותיה).

ואף שעל-ידי השלום יכולים לפעול כל מה שרוצים, וכמו שנאמר14 "חבור עצבים אפרים הנח לו", וכדרשת רז"ל15 על פסוק זה, וכמו שעל-ידי שהיה "שפה אחת ודברים אחדים"16 הרי "לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות"17 - הנה, מלבד שאז השלום אין לו קיום, הרי לא זו הדרך להכריח ההשפעות מלמעלה, ובפרט כשהמבוקש הוא מתן התורה והקב"ה כביכול, "אנא נפשי כתבית יהבית"18, פנימיות ולא מקיף19, אשר זה אי-אפשר כי אם על-ידי זה שהנשמות מושרשות בעצמות, וכמבואר20 בעניין במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים21 - הרי צריך להיות האחדות בעניין של תורה ומצוות, היינו, שהתנועה שלו באהבת ישראל תתבטא ביחוד בהשתדלותו לקרבם לתורה.

ד. ועל של פועל באתי:

בהימים אשר מעתה ועד חג השבועות בבוקר - זמן מתן-תורה דכללות השנה (נוסף על עניין מתן התורה שבכל יום בפרט, וכלשון הברכה "נותן התורה", לשון הווה22), ובפרט בזמן שמקהילים קהילות - בימי השבת23,

צריך להודיע לבאר ולהסביר לאיש ולאשה הישראלים שהשפעתו עליהם, אשר בזמן זה ביחוד חובתם וזכותם להשתדל ביתר שאת ויתר עז בהעניין דאהבת ישראל (נוסף על החיוב והזכות שבזה בכל יום בפרט. וידוע מה שכתב רבינו24 בסידורו, שתיקנו לכל, ושווה הוא לכל נפש: "נכון לומר קודם התפלה הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת25 לרעך כמוך").

להסביר את הנ"ל איך שאהבת ישראל היא הכנה למתן-תורה וקבלתה26.

ולהודיע ולהסביר את מאמרו של רבינו הזקן27 "ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת28 את הוי' אלוקיך" -

ונמצאו אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל - כולא חד29.

צריך לפרסם מאמר הרב המגיד30 "דע מה למעלה ממך31, פירוש דע כל מה שלמעלה הכל הוא ממך", בכל אחד ואחד תלוי הדבר, וכמאמר רז"ל32 אשר יראה האדם את העולם שקול, ובפעולה אחת שלו יכול להכריעו אם לכף זכות או כו' - וכן בנדון דידן, הנה בפעולה אחת יכול להכריע ולפעול מתן התורה.

ובפרט בפעולה של שלום ואהבת ישראל, אשר הבעש"ט33 קבע זה לאחד מיסודות תורת החסידות34, שעל-ידי זה כולל הוא את עצמו עם הזולת ויוצא מגדר יחיד.

והוא הכנה לקבלת התורה, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם35, בעולם גדול ובעולם קטן - זה האדם, לעשות שלום בין הנברא והבורא36.

כל אחד צריך לדבר ולפרסם את כהנ"ל, ובפרט - אלו הדורשים ונואמים ברבים במשך ימים האלו.

ואז יש להיות בטוחים, אשר, בתוך כלל ישראל, נזכה כולנו - כלשון ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

***

ה. [ניגנו ניגון שמח, ובאמצע הניגון הפסיק כ"ק אדמו"ר ואמר:]

כ"ק מו"ח אדמו"ר היה נוהג לברך: קבלת התורה בשמחה ובפנימיות. ובכן, בשלמא פנימיות - צריכים להתייגע הרבה על זה, וגם לאחרי היגיעה לאו דווקא שמגיעים לזה, ואפשר שיהיה בזה עניין של רמאות ("מ'קען זיך נארן אין דעם"), וגם כאשר מגיעים לפנימיות באמת - יכול להיות בזה שינוי, כי, כאשר נעשה שינוי בהחיצוניות, נעשה בוודאי שינוי גם בהפנימיות;

אבל שמחה - הרי זה עניין השייך לכל אחד. ויש על מה לשמוח: כאשר יהודי מתבונן ב"מה יפה ירושתנו"37 דכל אחד ואחד מישראל, שישנו עניין הכי נעלה שמקבל בירושה ללא יגיעה כלל38 - הרי בוודאי יש על מה לשמוח.

- מספרים39 על הרה"צ רבי לוי-יצחק מבארדיטשוב, שפעם נכנס אליו יהודי (סתם יהודי, או אחד מתלמידיו) בבוקר באמרו ברכות-השחר, וראה אותו רוקד מרוב שמחה. והיה הדבר תמוה בעיניו ביותר: לפני התפילה, לפני כל העניינים - לשמחה זו מה עושה?! ושאל אצל הבארדיטשוב'ער לפשר השמחה, והשיב לו, שבהגיעו לברכה "שלא עשני גוי", התבונן בהאושר ("דער גליק") שזכה אליו, דכיוון שמברכים "שלא עשני כו'", משמע, שהיה יכול להיות באופן אחר... וכיוון שהכיר ("אז ער האט זיך געכאפט") בהאושר שלו, יצא מיד בריקוד מרוב שמחה!

אין צורך בהתבוננות ארוכה על זה, כי אם, פשוט לשמוע ("צוהערן זיך") פירוש המילות, מה היה יכול לקרות, ומה אירע בפועל, שנתנו לו עניין הכי נעלה ללא יגיעה כלל! וכאשר מכיר באושר שאירע לו - אינו צריך להמתין עד שיתפלל וכו', אלא יש לו מיד ממה להיות בשמחה.

(וסיים כ"ק אדמו"ר:) תמשיכו לנגן, אבל בשמחה (ומי שרוצה - גם בפנימיות), ומזה יגיעו גם לפנימיות.

(קטעים מהתוועדות שבת-קודש פרשת בהר-בחוקותי, מברכים החודש סיוון ה'תשי"ג;
תורת-מנחם התוועדויות תשי"ג, חלק שני (ח), עמ' 172-167- בלתי מוגה)

----------

1) ראה "רשימות" חוברת ח עמ' 7.

2) סי"ד.

3) תנחומא פקודי ג. זח"ג לג,ב. תקו"ז תס"ט (ק,ב. קא,א).

4) סנהדרין לט,א.

5) ראה אנציק' תלמודית ערך בית-המדרש בתחילתו (עמ' רי ואילך). וש"נ.

6) זח"ב פח, סע"ב.

7) תהילים סט,יד.

8) זח"ג קכט,א.

9) מכאן ועד סוף השיחה (ס"ד-ה בגוף השיחה) - "קטע מקוצר" שהוגה ע"י כ"ק אדמו"ר (בלה"ק), ונדפס בלקו"ש ח"ב עמ' 297 ואילך. ונשלחה לכו"כ*. במהדורא זו ניתוספו כמה פרטים מהנחה בלתי מוגה, וגם כמה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.

---------

*) ראה איגרות-קודש ח"ז עמ' רנח ואילך. עמ' רסו. ס"ע ערה ואילך. ריש עמ' רפו. ריש עמ' רצה. וראה גם ריש עמ' שלג.

 

10) יתרו יט,ב.

11) יל"ש יתרו רמז רעג.

12) ראה רשב"ם שם: "נגד ההר, הנזכר למעלה, תעבדון את האלוקים על ההר הזה".

13) ראה שמו"ר פ"ב, ד, ופנ"א, ח - שמפרש כל השמות של ההר - בתומ"צ.

14) הושע ד,יז.

15) ב"ר פל"ח, ו. וראה זוהר ס"פ נח.

16) נח יא,א.

17) שם,ו.

18) שבת קה,א (לגירסת הע"י), ועל-פי מה שכתוב בתניא פמ"ז.

19) במה שכתוב לעיל - יעויין תניא פל"ב. תו"א ס"פ נח. תו"ח ולקו"ת לג' פרשיות שם.

20) לעיל בהמאמר (מהנחה בלתי מוגה).

21) ב"ר פ"ח, ז. רות רבה פ"ב, ג.

22) לקו"ת דברים פא,ג. ועייג"כ שם מו,ב.

23) ראה יל"ש ר"פ ויקהל.

24) ויעויין הל' בפע"ח שער עולם העשייה פ"א, ובסי' האריז"ל (ראה גם לקו"ש חכ"ה עמ' 374. וש"נ).

25) קדושים יט,יח.

26) אין זה עניין הדורש ריבוי הסברה. גם בשכל אנושי, ואפילו בשכל הטבעי - מובן ומונח שכאשר יהודים מתאחדים יחדיו ("מ'נעמט זיך צוזאמען") לקבלת התורה, ובאופן של הקדמת נעשה לנשמע, היינו, שבין אם מבינים בשכל ובין אם לאו, מקיימים לכל לראש את ציווי הקב"ה - אזי זוכים לקבלת התורה כו' (מהנחה בלתי מוגה).

27) ראה סה"ש תרפ"ט עמ' 56. איגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ס"ע קלד ואילך. ח"ג עמ' תכו. ח"ד עמ' שלז (נעתק ב"היום יום" ו' תשרי).

28) ואתחנן ו,ה.

29) ראה ספר הערכים חב"ד ערך אהבת ישראל ס"ו (עמ' תרכז ואילך). וש"נ.

30) אור-תורה - על אגדות חז"ל קרוב לסופו (בהוצאת קה"ת - סת"פ (קיב,ב)).

31) אבות רפ"ב.

32) קידושין מ,ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.

33) כדי לנטוע ("איינפלאנצן") אהבת ישראל אצל יהודים - השקיע הבעש"ט ריבוי כוחות, וכן גם הנשיאים הבאים אחריו (מהנחה בלתי מוגה).

34) ראה שיחת ח"י אלול תש"א (סה"ש תש"א עמ' 153), ושיחת ב' אדר תש"ה (סה"ש תש"ה ס"ע 66).

35) רמב"ם סוף הל' חנוכה. וראה ספרי נשא ו,כו.

36) ראה סנהדרין צט,ב. לקו"ת ס"פ מטות (פה, סע"ד ואילך).

37) נוסח תפילת השחר.

38) ראה תניא פל"ג.

39) ראה סה"ש תורת-שלום עמ' 10. איגרות-קודש כ"ק אדמו"ר ח"ה עמ' קעו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)