מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" קשורה בעבודת המידות. בכלל, העבודה על המידות, כגון אהבה ושנאה, יראה ופריקת עול, רחמנות ואכזריות, מורכבת משני שלבים: הראשון – השלטת השכל על המידות, עבודת 'אתכפיא', והשני – הפיכת המידות השליליות לחיוביות, עבודת 'אתהפכא'.
למשל, אדם שקם מתחרה לפרנסתו. אם יתיר לעצמו לנהוג על-פי המידות שמקורן בנפש הבהמית, תתעורר בו שנאה כלפי המתחרה. בא השכל של הנפש האלוקית ואומר לו: "הלוא אתה מאמין שהקב"ה הוא בעל הבית של העולם. אם הקב"ה קבע שתהיה לך פרנסה, לא ייתכן שהמתחרה יוכל לגזול אותה ממך; ואם הבורא החליט להפחית מפרנסתך, הסבור אתה שבלי המתחרה אין לקב"ה דרך אחרת לעשות זאת? בכל מקרה, הלה איננו לוקח ממך מאומה. אם כן, מדוע לשנוא אותו?".
הפיכת השנאה לאהבה
לאחר התדיינות פנימית רבה ירגיש האדם שהשנאה חדלה מלהשפיע על מעשיו, ואחר־כך על דיבורו, ולבסוף יתפוגגו המחשבות העוינות כלפי הזולת. ועם זה, ההישג הוא ברמת 'אתכפיא' בלבד, ואילו למדריגת 'אתהפכא' לא הגיע.
בשלב הזה הנפש האלוקית מתקדמת הלאה ואומרת לאדם: "הלוא כתוב 'ואהבת לרעך כמוך', ובכן, בהיותך מומחה בתחום עיסוקכם המשותף – וכאמור, הזולת אינו יכול להזיק לפרנסתך – עזור לו אפוא בעצה טובה, במתן הלוואה וכדומה". בסופו של דבר השנאה תתהפך לאהבה.
מדריגת החסיד
אמנם מבחינה הלכתית יש מקום לומר שאין צורך בוויתור מרחיק לכת כל־כך, אבל דווקא החלק הזה נקרא עיסוק במידות באמת, וזו מדריגה של חסיד, שאינו יוצא ידי חובה באהבת ישראל של 'אתכפיא' בלבד.
שכן חשיבותה של אהבת ישראל גדולה כל-כך, עד שבגמרא (יומא פו,א, וכן ברמב"ם, הלכות יסודי התורה ה,יא) נאמר שתלמיד-חכם וירא שמיים, שאינו נוהג בסבר פנים יפות עם בני-אדם, "אלא בעל קטטה וכעס", הוא מחלל שם שמיים ועונשו חמור! כמו-כן אסור ללמוד תורה ממנו (רמב"ם הלכות דעות פרק ה).
הגלות מוכיחה
ביטוי חריף עוד יותר מצינו בדברי הגמרא (יומא ט,ב), שבסוף ימי בית המקדש השני עסקו בתורה ובמצוות, ובכל-זאת חרב הבית, מפני שנאת חינם! יהודים למדו תורה וקיימו מצוות, לא גזלו, לא רימו ולא ביזו את הזולת. כל חטאם היה שלא נהגו לפנים משורת הדין (בבא מציעא ל,ב), ומידת השנאה שרתה ביניהם, ומשום כך בני ישראל נלקחו לגלות שכבר נמשכת יותר מאלף ותשע-מאות שנה.
לעומת זה, בסוף ימי בית המקדש הראשון, כאשר בני ישראל חטאו בעבירות החמורות ביותר כלפי שמיים ומאסו בתורה, הוגלו לשבעים שנה בלבד! האם יש ספק כמה נעלות הן מידות טובות ומידות חסידות?
(אגרות-קודש, כרך ג, עמ' קצו) |
זמנים נוספים
שקיעה: 18:49
זריחה: 6:24
