חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:42 זריחה: 5:36 כ"ב באייר התשפ"ד, 30/5/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מבצע הלבשה בהרי האטלס
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1943 - כל המדורים ברצף
האמונה והשכל משלבים ידיים
יש חדש
קומץ שמשפיע על הכול
תרומת הדשן
מבצע הלבשה בהרי האטלס
לעתיד לבוא נבין
מי ברשימת המצוות?
רציתי לשאול
בדיקת הספרים מחמץ
צוואת הבן שנפל: שמחת חיים

עיניים רעות הבחינו ברבי רפאל יוצא מבית הסוחר. האיש, שהמתין להזדמנות להצר את צעדיו של הרב, מיהר להלשין עליו

דמות מלאת הוד נצפתה בפתח של הכפר. "במה זכינו?", שאלו יהודי הכפר הנרגשים את רבי רפאל-ברוך טולידנו, רבה של מקנס וראש בתי הדין בה, כאשר הרב הופיע בכפרם הנידח. רבי רפאל חייך לעברם. "באתי לדרוש בשלומכם, אהוביי היקרים. אך מדוע מראכם נורא כל-כך? האם התפשטה כאן מגיפה?".


הרב טולידנו

אלה היו ימי החורף. רוחות קרות נשבו. אך יהודי הכפר השוכן בהרי האטלס שבמרוקו היו לבושים בגדים דקים וקלילים, שנותרו עליהם מימי הקיץ החמים.

"מדוע אינכם לובשים בגדים מחממים?", שאל רבי רפאל.

"אין לנו יכולת לקנות בגדים", השיבו היהודים בקול מבויש. ליבו של רבי רפאל יצא למראה הילדים הרועדים מקור. הוא הבטיח לעשות כל שביכולתו לספק להם בגדי חורף הולמים.

את הדרך הארוכה בחזרה למקנס העביר רבי רפאל בהרהורים. האפשרות היחידה להשיג בגדים הייתה על-ידי בקשת עזרה מיהודי מקנס, אלא שפעילות כזאת הייתה מסוכנת.

אלה היו ימי מלחמת העולם השנייה. הצבא הגרמני איים לפלוש גם למרוקו והמלך הוציא צו האוסר לגייס תרומות, אלא אם כן הן מיועדות למאמץ המלחמתי. על אף הסכנה החליט רבי רפאל להתרים את יהודי העיר למען אחיהם הקופאים מקור.

עם שובו למקנס מיהר לכנס בביתו אסיפה חשאית. "אנו מוכרחים להתגייס בדחיפות, בטרם יהיה מאוחר חלילה, לקניית אריגים חמים בעבור היהודים הרועדים מקור; אנא תרמו ביד רחבה", ביקש רבי רפאל.

ואכן, ליבם של יהודי מקנס נפתח והכספים החלו להיאסף. עם צרור הכסף שנאסף יצא רבי רפאל לחפש את האריגים המתאימים לתפירת בגדי חורף מחממים. לאכזבתו גילה בשוק כי כל חנויות האריגים סגורות, וכי מדפיהן ריקים מסחורה.

רבי רפאל הבין כי בעקבות המלחמה נוצר מחסור גדול בבגדים, וכי הדרך היחידה לקנות בדים היא בשוק השחור. כתובת מסוימת נלחשה באוזנו, והוא יצא אל ביתו של סוחר בדים שמכר סחורה בחשאי.

כאן גילה רבי רפאל כי הסכום שבידיו מספיק בקושי למחצית הכמות הדרושה לו, בשל האמרת המחירים. הוא יצא מבית הסוחר בידיים ריקות, נושא תפילה אל ה' שישלים את המלאכה ויסייע לו להשיג את הסכום הנדרש.

עיניים רעות הבחינו ברבי רפאל יוצא מבית הסוחר. האיש, שהמתין להזדמנות להצר את צעדיו של הרב, מיהר להלשין עליו שהוא סוחר בבדים שלא כחוק.

עוד באותו יום הופיעו שני שוטרים בביתו של רבי רפאל והוא הובל אל בית המושל. הרב נטל עימו את צרור הכסף שעמל לאסוף, וצעד עם השוטרים. "גם זו לטובה", הפטיר לעבר בני משפחתו המודאגים.

קבלת הפנים בבית המושל הייתה מאיימת. "כיצד ייתכן שדווקא אתה, רבם של היהודים ומנהיגם, מפר בדרך בוטה כל-כך את החוק?!", זעם המושל.

במקום להשיב הוציא רבי רפאל מאמתחתו את צרור הכסף, התיר את הקשר ושפך את תכולתו על שולחנו של המושל.

"מה המעשה שאתה עושה?", תהה המושל.

"הרשה לי לספר לך את סיפורם של היהודים המתגוררים בהרי האטלס", פתח רבי רפאל, והחל לתאר את מצבם הנורא של התושבים הרועדים מקור וסובלים ממחלות קשות.

רבי רפאל ערם את הכסף ודחפו לעבר המושל. "צדקו דבריך. עשיתי מעשה שלא ייעשה. אספתי תרומות והתערבתי בעניינים שאינם שלי. הלוא הטיפול בתושבים מוטל עליך, כמושל המדינה. לכן אני מוסר בידיך את הכסף ותקנה אתה את הביגוד הדרוש לתושבי הכפר".

פני המושל האדימו מעט. הוא נראה נבוך. "אין צורך, אינני מעוניין ליטול ממך את המצווה החשובה שבה אתה עוסק", אמר. "סיים את המצווה שבה התחלת".

תשובתו של רבי רפאל הדהימה את המושל. "אינני יכול לסיימה. אמנם הסכום שתרמו היהודים מספיק לקניית הבדים בימי השוק הרגילים, אך כעת המחירים האמירו ובכסף שאספתי אין אפשרות לקנות את כל הבד הנדרש. אמור לי, מה עליי לעשות? מי מהם יקבל בגד מחמם ומי ייאלץ להישאר בבגדיו הבלויים!?".

הדברים החמים שיצאו מליבו השבור של רבי רפאל נכנסו לליבו של המושל. הוא ניגב דמעה בעינו ואמר בהתרגשות: "אני אדאג לכל מה שתצטרך! תחילה אוציא הוראה להעביר לידך את ההפרש בין סך התרומות לסכום הנחוץ לקניית הבדים".

בדברו סימן המושל למשרתו להביא מחדר הכספות את הסכום הדרוש ולמוסרו לרבי רפאל. "כעת צור קשר עם סוחרי הבדים הגדולים ומסור להם את הוראתי למכור לרב טולדנו את כמות הבד שהוא צריך", הורה למשרת.

קודם שיצא לדרכו קרא המושל למשרת והוסיף: "דאג שהבדים יישלחו אל הכפר שיאמר לך הרב". בכך חסך לרבי רפאל את הטרחה והזמן הכרוכים בנסיעה הארוכה אל הכפר המרוחק.

(על-פי 'מקנס – ירושלים דמרוקו')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)