חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:36 זריחה: 5:39 י"ג באייר התשפ"ד, 21/5/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ליהודי חברון הייתה אורה
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1942 - כל המדורים ברצף
סופו של המן ויורשיו
יש חדש
למצות את כל היכולות
מגילת אסתר
יכולים או לא?
פורים בימות המשיח
ליהודי חברון הייתה אורה
רציתי לשאול
מגילה במוצאי שבת
ריאיון פורימי עם 'בובלך'

שאול סייר בין החיילים הישנים, ופתאום התעורר בו אי-שקט בלתי-מוסבר. ליבו אמר לו כי הלילה החשוך נושא בחובו סכנה

חרדה עצומה מילאה את ליבם של יהודי העיר. השמועה על הטבח שאירע הלילה במחנהו של איבראהים פאשה עברה במהירות מפה לאוזן. היו שידעו לומר כי הפאשה נשבע לנקום את נקמתו בכל תושבי חברון, והיהודים נבהלו מאוד. הם התכנסו בחצר בית הכנסת, קבעו יום צום וזעקו לה' שיושיעם.

זה היה בשנת תקצ"ב (1832), כאשר איבראהים פאשה, הקצין המצרי שהשתלט על צפונה של ארץ ישראל ועל סוריה, החליט להרחיב את שלטונו בארץ ישראל ויצא למסע לכיבוש העיר חברון. איברהים רצה שבקרב החשוב הזה יהיה לצידו שאול פרחי, הגנרל היהודי המעולה, שליווה אותו במלחמותיו.

שאול נולד לאביו חיים פרחי, ששימש יועצו ואיש סודו של אחמד אל-ג'זאר, שליט צפון ארץ ישראל. כאשר צבאות נפוליון הגיעו לארץ ישראל, בשנת תקנ"ט (1799), היה חיים המוח שמאחורי הגנת העיר עכו, והוא אכן עמד במשימה ותכנית הקרב של נפוליון נחלה כישלון חרוץ.


בקשה מיוחדת. ציון הגבורה של חיים פרחי בעכו (צילום: ויקיפדיה)

אחרי מות אל-ג'זאר קיבל את התפקיד המושל סגנו, סולימאן פאשה, ומעמדו של חיים פרחי עלה והתעצם עוד יותר. ואולם המושל שבא אחריו, עבדאללה פאשה, חשש מכוחו הרב של פרחי, ושלח את אנשיו לרצוח אותו.

בנו של חיים, שאול, נקרא על שם סבו, שהיה שר הכספים של מושל דמשק. בדומה לאביו, שאול היה בחור חריף, הבקי גם בהוויות העולם. איבראהים קירב אליו את שאול הצעיר, והוא אכן לא אכזב והפגין כישרונות מעולים בשדות הקרב.

כאשר איבראהים יצא למסע לכיבוש חברון, אך טבעי היה שצירף אליו את שאול. גֵיסותיו התכנסו בבריכות שלמה, ואיבראהים אמר לשאול: "תנוח טוב ותחליף כוח. מחר ניכנס לעירו של הנביא איבראהים (אברהם אבינו), שעל שמו אני נקרא. אתה צאצא של יצחק ואני של ישמעאל. לשנינו סבא משותף. נהיה שותפים בכיבוש עירו של אברהם!".

שאול היה נרגש מהכיבוש הצפוי של העיר, שבה נמצאת מערת המכפלה ובה טמונים האבות והאימהות הקדושים. הרגשות הסוערים שמילאו אותו גרמו לו שלא לחוש את העייפות של המסע הארוך שעשו באותו יום.

בשעה שכל החיילים שקעו בשינה עמוקה, לא הצליח שאול להירדם. הוא קם והחל להתהלך במחנה. הוא נזף באחד השומרים על חוסר ערנות וביקר בעמדות שמירה נוספות.

שאול סייר בין החיילים הישנים, ופתאום התעורר בו אי-שקט בלתי-מוסבר. ליבו אמר לו כי הלילה החשוך נושא בחובו סכנה. הוא גירש את המחשבות האלה, ופנה לעבר האוהל הסמוך לזה של איבראהים פאשה.

מבט לעבר אוהלו של הפאשה הבהיר לו מייד שמשהו אינו כשורה. שומר ראשו של הפאשה – איננו. הוא זינק אל הפתח ומצא את השומר מוטל על הארץ, מתבוסס בדמו.

בלי לאבד שנייה קפץ לתוך האוהל וראה מולו ערבי מניף חרב על הפאשה הישן. שאול התנפל עליו והחל להיאבק בו. הרעש שהקימו גרם לפאשה להתעורר והוא סייע לשאול לגבור על התוקף.

"מי שלח אותך לכאן?", שאל הפאשה, כשהוא מצמיד את חרבו אל צווארו של הערבי. "עוד מעט כולכם תהיו שחוטים", השיב הערבי בבוז, "תישחטו כמו כבשים בידי חיילינו הגיבורים מחברון". איבראהים הרג אותו באבחת חרב.

שאול יצא והשמיע קול אזעקה בקרן מלחמה. באותו רגע נשמעו קולות קרב מקצות המחנה, כאשר התוקפים מחברון התנפלו על חיילי הפאשה הישנים. מהומה אדירה קמה במחנה. החושך הכבד גרם שיד התוקפים תהיה איש ברעהו. בתוך זמן קצר השתלטו שאול וחבריו הקצינים על המצב והצליחו להבריח את התוקפים.

כאשר עלתה השמש עסקו החיילים בקבורת חבריהם, כשלושת-אלפים חיילים שנפלו בלילה. הפאשה נאלץ לדחות את המתקפה על חברון לצורך התארגנות מחדש.

בבוא העת, לפני המתקפה, נשא איבראהים את דבריו לפני קציני צבאו. "אני נשבע כי אבוא חשבון עם כל תושבי חברון שנתנו יד למתקפה הרצחנית נגדי", אמר בזעם. הוא שיבח את הקצין היהודי שהציל את חייו. "במה אוכל להודות לך, שאול יקירי?", שאל הפאשה.

"רק מילאתי את חובתי", השיב שאול בצניעות, "אך בקשה אחת יש לי – אנא אל תפגע באחיי היהודים, שלא הייתה להם יד במתקפה עלינו".

"אעשה כל שבידי להגן על היהודים", הבטיח הפאשה. ואולם כאשר נכנסו צבאותיו לחברון, החלו החיילים לפרוע בכל חלקי העיר, ובפרעות נפגעו גם יהודים רבים.

שאול פנה שוב אל הפאשה וביקש שיעמוד בהבטחתו להגן על היהודים. הפעם פעל הפאשה בנחישות, והפרעות ביהודים נפסקו כעבור יום אחד, בעוד החיילים מוסיפים לכלות את זעמם בשאר תושבי העיר.

כשהסתיים הכיבוש הופיע שאול בבית הכנסת וחגג עם יהודי חברון את נס הצלתם. כ"ט בתמוז, ערב ראש חודש אב, נקבע מאז ל'פורים חברון'.

(על-פי 'שיחות לנוער')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)