חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:37 זריחה: 5:39 י"ד באייר התשפ"ד, 22/5/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פורים בימות המשיח
גאולהפדיה


מאת: מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1942 - כל המדורים ברצף
סופו של המן ויורשיו
יש חדש
למצות את כל היכולות
מגילת אסתר
יכולים או לא?
פורים בימות המשיח
ליהודי חברון הייתה אורה
רציתי לשאול
מגילה במוצאי שבת
ריאיון פורימי עם 'בובלך'

מַעֲלַת פּוּרִים. הרמב"ם כותב (בסוף הלכות מגילה) שגם בימות המשיח נחגוג את פורים: "ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". מעלתו המיוחדת של פורים נובעת ממהותו הפנימית.

על הפסוק "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" (אסתר ט,כז) אומרים חז"ל (שבת פח,א) שבכך התבטל מה שבמתן התורה "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית", שכן היהודים קיבלו בימי מרדכי ואסתר את התורה מחדש, מרצונם. בכך גדול יום הפורים מיום מתן התורה, שהרי במתן התורה אמר עם ישראל 'נעשה ונשמע' מכוח הכפייה של 'הר כגיגית', ואילו בפורים קיבל העם את התורה מרצונו. על כן נאמר (אסתר ט,כג) "וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת", כי מעמד הר סיני נחשב התחלה בלבד לגבי קבלת התורה בפורים.

במה התבטאה הכפייה של ה'הר כגיגית' בשעת מתן התורה? מוסבר בתורת החסידות, שבשעת מתן התורה הרעיף הקב"ה על עם ישראל אהבה נפלאה, הציף אותם באורו האין-סופי, עד שפרחה נשמתם. קִרבה זו מצד הקב"ה יצרה מצידם משיכה עצומה כלפיו, עד שאמרו 'נעשה ונשמע'. זה נקרא "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית", מכיוון שעל-ידי אהבה עליונה זו ניטלה מהם הבחירה החופשית.

בימי הפורים היה מצב הפוך. אלה היו ימים של הסתר פנים (וכמאמר חז"ל: "אסתר מן התורה מניין? דכתיב: ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"). כל פרשת הגזירה והנס באה כאילו בדרכי הטבע, בלי שיתגלה באופן גלוי וברור כוחו העל-טבעי של הבורא (במגילה אין שם ה' מוזכר אפילו פעם אחת). ריחפה על ראשי היהודים גזירת השמדה כללית, ומנגד עמדה לפניהם האפשרות להמיר את דתם ולהינצל. ואף-על-פי-כן לא נמצא ביניהם אפילו יהודי אחד שעלתה על דעתו מחשבה כזאת. בימי הפורים קיבל העם מחדש, מרצונו הגמור, את התורה, ובכך גדולת הימים הללו.

עַד דְּלָא יָדַע. דבר זה בא לידי ביטוי ב"עד דלא ידע" של פורים. בפורים צריך יהודי להתעלות מעל השכל והדעת, ולחשוף את הקשר העל-שכלי בינו ובין הקב"ה והתורה. מסירת הנפש של העם היהודי בימי אחשוורוש לא הייתה שכלית והגיונית. היא הייתה ביטוי לקשר העמוק, העל-שכלי, בין נשמת היהודי לבין הקב"ה. הקשר הפנימי הזה מתגלה מדי שנה בפורים, אלא שכאשר השכל והדעת שולטים בנו, איננו יכולים לחוש אותו כראוי. על כן צריך יהודי להתעלות מעל השכל והדעת, ולוּ על-ידי 'לבסומי', ואז יכולה להתגלות בו מהותו הפנימית – הקשר העצמותי עם הקב"ה.

זה הקשר המיוחד של פורים לגאולה, שכן הגאולה מגלה את המהות הפנימית של העולם הגשמי עצמו, שבמצב של עולם גשמי הוא מתמלא דעה את ה' ומגלה את האמת הפנימית שבו.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)