חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:36 זריחה: 5:39 י"ג באייר התשפ"ד, 21/5/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כללים אחרים לימי המילואים
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1941 - כל המדורים ברצף
מחפשי תיקון ומלבי תבערה
יש חדש
כללים אחרים לימי המילואים
פקודי המשכן
מבקשי הדוח
עולם שאין בו רע
תודה על הפציעה
רציתי לשאול
אורחים מירושלים ולהפך
לחשוף לעולם הערבי את האמת

הנחת היסוד של לומד הפשט היא שהמשכן הוקם בסדר הזה: תחילה הותקנה חצר המשכן, אחר־כך הוצב בה הכיור, ואז הוקם המשכן והכניסו את כלי המשכן – המזבח החיצון, המזבח הפנימי, המנורה, השולחן, עד ארון הברית.

ואולם מפרשתנו עולה סדר הפוך: תחילה נאמר "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן... וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן". אחר-כך: "וַיָּבֵא אֶת הָאָרֹן אֶל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ... וַיִּתֵּן אֶת הַשֻּׁלְחָן... וַיָּשֶׂם אֶת הַמְּנֹרָה... וַיָּשֶׂם אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב... וַיָּשֶׂם אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה... וַיָּשֶׂם אֶת הַכִּיֹּר... וַיָּקֶם אֶת הֶחָצֵר סָבִיב".

מה מוקדם ומה מאוחר

הייתכן שמשה הכניס תחילה את הארון, אחר־כך את פרוכת המסך, ואת החצר הקים רק לבסוף? הלוא בסוף פרשת במדבר מופיעה האזהרה שהארון לא ייראה לעיני איש, "וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ", ואיך אפשר שבהכנסת הארון למשכן היה פתוח לכול ואנשים היו יכולים לראותו?!

בפרשה מתואר עוד סדר העבודות, שלפי חלק מהמפרשים איננו סדר כרונולוגי, משום שלא תיתכן הקטרת קטורת והקרבת עולה ומנחה קודם הקמת החצר סביב למשכן, שהרי אסור להקריב בלי קלעי החצר, מצד 'שחוטי חוץ'! גם הצבת הכיור נכתבה לאחר כל העבודות, בשעה שקידוש הידיים והרגליים הוא תנאי לעבודת המשכן בבוא הכוהנים אליו!

מי הכוהן?

אבל רש"י אינו מפרש כך. מדבריו משמע שכל הפרטים המוזכרים בפרשה נעשו בסדר שבו נכתבו. כיצד יְיַשֵב את הקושיות האלה? אלא הנחת היסוד של רש"י היא ש'ימי המילואים' הם חריגים, ולא חלים עליהם הכללים של שגרת העבודה במשכן. ההוכחה הפשוטה לכך היא שמי ששימש כוהן לא היה אהרון אלא משה, והוא לא שימש בבגדי כהונה אלא בבגדים לבנים.

ואכן, כאשר לומדים בפרשת שמיני "ויבוא משה ואהרון", רש"י מפרש "נכנס משה עם אהרון ללמדו על מעשה הקטורת". לא נתמה מדוע משה נזקק ללמד את אהרון, בשעה שכבר ראה איך מקטירים קטורת – מפני שעבודת ימי המילואים איננה זהה לכללים הרגילים. לפי זה גם הקרבת הקרבנות והקטרת הקטורת וכו' נעשו קודם הקמת החצר, ומשה לא נזקק לקידוש הידיים והרגליים במי הכיור, שהוצב לאחר מכן.

מתי נערך הלחם

לאור זאת נפתרת עוד שאלה על לחם הפנים, שהמצווה היא לערוך אותו ביום השבת. הלוא ראש חודש ניסן חל ביום ראשון, ונמצא ש"וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם" לא היה בשבת!

ועדיין צריך להבין: הייתכן שמשה רבנו לא רחץ את ידיו ואת רגליו קודם שנכנס לעבוד באוהל מועד, גם אם לא נצטווה? יש לומר שכאשר משה נצטווה בפרשת תצווה "וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם", ולפי רש"י זו הייתה טבילת טהרה, מסתבר שגם משה רבנו טבל בעצמו קודם הכניסה למשכן, ועל כן לא היה לו צורך ברחיצת ידיו ורגליו.

(תורת מנחם תשמ"ה, כרך ג, עמ' 1547)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)