חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:37 זריחה: 5:39 י"ד באייר התשפ"ד, 22/5/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הארת הנפש בשלבים
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1940 - כל המדורים ברצף
להחזיר לעצמנו את השפיות
יש חדש
הארת הנפש בשלבים
הקהלה והתאחדות
דיי בהוראת חז"ל
הצדקה מקרבת את הגאולה
'מכונת האמת' של הרב
רציתי לשאול
שני ספרי תורה?
משמח תלמידי ישיבות וחיילים

פרשיות ויקהל ופקודי הן למעשה חזרה על הדברים שנכתבו בפרשיות תרומה ותצווה, אלא ששם מעשה המשכן נכתב כציווי, ואילו בפרשיות ויקהל־פקודי הדברים נכתבים כדיווח לאחר שנבנה.

בפרשתנו מתוארת עשיית המנורה: "וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנֹרָה זָהָב טָהוֹר". זה ביצוע ההוראה מפרשת תרומה: "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר". אבל בפסוקים שלאחר מכן מתגלה הבדל בין הפרשיות – פרשת תרומה מדברת בהמשך על היריעות, ואילו בפרשתנו ההמשך עוסק במזבח הקטורת.

אור המנורה

הציווי על בניית המשכן נועד להביא לידי השראת השכינה בעם ישראל, כדרשה הידועה על הפסוק "ושכנתי בתוכם" – "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל". היינו שכל יהודי צריך לבנות משכן בליבו פנימה, שבו משתקפים כל הפרטים שהיו במשכן הגשמי.

למשל, המנורה עניינה להאיר. במשכן שבנפש המנורה מייצגת את לימוד התורה וקיום המצוות – "נר מצווה ותורה אור" –  שמאירים את ליבו של היהודי באור האלוקי הטהור. כשה'מנורה' מאירה, המחשבה, הדיבור והמעשה של האדם מקרינים את אור הקדושה, כשם שמנורת הזהב הייתה דגם מדויק של ה'מנורה של אש' שהקב"ה הראה למשה.

שני המזבחות

יריעות המשכן נועדו להגן על המשכן מפגעים חיצוניים, כמו גשם, רוח וכו'. ב'משכן שבנפש', ה'יריעות' הן האמצעים שמגינים על היהודי מפני השפעות שליליות. אלה הסייגים והגדרים שמונעים מהאדם לחטוא ושומרים אותו בחלל המשכן.

לאחר מכן באות עבודות המזבח. הן משקפות את הטיפול בתאוות וברצונות הבלתי־רצויים. החֵלֶב והדם שהועלו על המזבח מסמלים את הקדשת התענוג והחיוּת לה' בלבד. וכאן יש הבדל בין המזבח החיצון למזבח הקטורת: המזבח החיצון משקף מצב שבו יש זמני קרבן, שהם זמני התפילה ולימוד תורה, ויש רגעי חולין, שאמנם מתנהלים על-פי ההלכה, אבל בהם לא נראה בגלוי החיבור עם הקדושה. ואילו מזבח הקטורת מייצג קשר תמידי עם הקב"ה ('קטורת' מלשון 'קטירא', התקשרות), עד שגם העיסוק בענייני העולם מבטא זאת.

מן הקל אל הכבד

שתי הפרשיות מייצגות שני שלבים בעבודת היהודי, מן הקל אל הכבד. תחילת העבודה זהה – הארת הלב באור הקדושה. בפרשת תרומה מפורטת המנורה ואחריה היריעות, היינו שאור הקדושה שבליבו של היהודי מקיף אותו ואת כל מה שנמצא בשטח ה'משכן' שלו, עד היריעות.

לאחר מכן, בשלב מתקדם יותר, שמיוצג  בפרשת ויקהל, אור המנורה מתקשר למזבח הפנימי, היינו שההשפעה החיובית על היהודי שנעשית בזמן התפילה ולימוד התורה איננה נפסקת בסיומהּ, אלא מוסיפה להאיר באור הקדושה את כל תחומי חייו של היהודי, וגם את עיסוקיו בענייני החולין.

(תורת מנחם תשמ"ה, כרך ג, עמ' 1511)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)