מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1938 - כל המדורים ברצף
	העם דורש שיח אחר
	יש חדש
	הבקשה לברר הלכות באורים ותומים
	כתית למאור
	לצוות ולהנהיג
	'חֹשן' בגימטרייה 'משיח'
	מסלול הזכות של העלאת האור
	רציתי לשאול
	קריאת שמע לער בלילה
	מוכנים לגאולה עם מדי המקדש

הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. אחד מבגדי הכהונה של הכוהן הגדול היה החושן, שבתוך קפליו היה מונח השם המפורש. בני ישראל היו שואלים שאלות ומקבלים תשובות על-ידי שאותיות באבני החושן היו מוארות. זה ה'אורים ותומים', כפי שהתורה מצווה (שמות כח,ל): "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים". ה'אורים ותומים' הוא "כתב שם המפורש שהיה נותנו בתוך כפלי החושן, שעל-ידו הוא מאיר את דבריו ומתמם את דבריו" (כדברי רש"י). על שם זה הוא גם נקרא 'חושן המשפט', שכן על-ידו ביררו בני ישראל את המשפט.

מצב זה התקיים עד חורבן בית המקדש הראשון. לאחר מכן, בבית המקדש השני, לא היה בחושן השם המפורש, וכמו-כן לא היו ה'אורים ותומים'. הכוהן הגדול לבש את החושן, אך בלי השם המפורש ובלי הסגולה הפלאית של 'אורים ותומים'.

נשאלת השאלה, איך היה אפשר ללבוש את החושן בלי מרכיב חשוב כל-כך של ה'אורים ותומים'? הלוא כל פרט בבגדי הכוהן הגדול חיוני, ובלעדיו אי-אפשר; וכאן מוותרים על ליבו ונשמתו של החושן – ה'אורים ותומים'?!

הדבר מובהר (לקוטי שיחות, כרך יא, עמ' 133) מתוך עיון בפרטי הציווי בעניין החושן. התורה מפרטת את כל פרטי החושן, ואינה מזכירה את ה'אורים ותומים'. לאחר מכן היא אומרת: "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד". בכך מסתיים תיאור מרכיביו של החושן עצמו. אחר-כך בא עניין נוסף: "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט  אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים... וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ". זה עניין נפרד – סגולת ה'משפט' שהייתה בחושן, שעל-ידה היו יכולים לשאול שאלות ולקבל תשובות. ומכיוון שזה עניין בפני עצמו, אין היעדרו מעכב ומונע מללבוש את החושן.

הֲפִיכַת הַ'נָחָשׁ'. נמצא שגם בבית השני היה החושן עצמו בשלמותו, ומה שהיה חסר הוא עניין ה'משפט' – פעולתו של החושן בעולם. מצב דומה שורר גם בזמן הגלות. האמת האלוקית קיימת בכל תוקפה, אך היא חבויה ונסתרת. עבודתנו היא שלא להתרשם מהסתר זה, ולגלות את האמת האלוקית.

מובא בספרי הקבלה (שער המצוות וטעמי המצוות לרבי חיים ויטאל, פרשת תצווה) שהחושן היה כנגד הנחש הקדמוני שגרם לחטא עץ הדעת והמסמל את מקור הרע. מכיוון ש"זה לעומת זה עשה אלוקים", הרי ה'חשן' הוא ניגודו של ה'נחש'. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהמילים 'חשן' ו'נחש' מורכבות מאותן אותיות. עוד מובא ('מאורי אור' בערכו, בשם רבי אפרים מבעלי התוספות) ש'חשן' בגימטרייה 'משיח'. משמעות הדבר שעלינו לברר את ה'נחש' ולגלות את ה'משיח' המסתתר בתוך המציאות, עד שיהיה בבחינת 'חושן משפט' – שיבוא ויתגלה המלך המשיח בקרוב ממש.