חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:15 כ"ב בחשון התש"פ, 20/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רפואת הנפש והגוף
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 564 - כל המדורים ברצף
"אמור" - השפעה על הזולת
הקב"ה מזהיר ומאיר את ישראל
רפואת הנפש והגוף
פרשת אמור
חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי
השלמת 'נשמת' בשבת
הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי שהעיד על עצמו שיש לו יותר שייכות ללימוד התורה מאשר לחכמת הרפואה ("אינני פרופסור, רופא או רוקח") חיווה את דעתו פעמים אין-ספור בשאלות של בריאות ורפואה * לרגל חודש אייר - "אני ה' רופאך"

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"תקוותי, שכשמתעסק ברפואת הגוף של הבאים אליו, מביא בחשבון גם תכונת נפשם ורפואתה, וביחוד של אלה שאינם יודעים כי נפשם חולה היא ולכן זקוקים ביותר לטיפול רפואי", כתב הרבי לרופא פלוני בג' בתמוז תשט"ז.

גם במכתב לחולה שהתאשפז - לצד האיחול לרפואה שלמה - כורך הרבי את בריאות הגוף עם בריאות הנפש:

בוודאי למותר לעוררו לקרב לב אלו הנמצאים עמו בבית הרפואה לאבינו שבשמים בדרכי אהבת ישראל... וכשמוסיפים בבריאות איש הישראלי ברוחניות מוסיף הקב"ה מידה כנגד מידה, אבל כמה פעמים ככה, בבריאות המשתדל בזה, בבריאותו בגשמיות וברוחניות.

את האיגרת (י"ג במנחם-אב תשי"ד) חותם הרבי ב"ברכה לבריאות הנכונה ולאריכת ימים ושנים טובות בפעולות טובות בתורה ובצדקה".

בריאות ברוחניות - תחום העיסוק העיקרי

בחודש שבט תשי"א דיווח לרבי יהודי חשוב על הרגשת תשישות ועל צו הרופא להיבדק, תוך כדי בקשת עצה וייעוץ מהרבי אם להישמע להוראות הרופא.

הרבי השיבו כי יכול הוא לבצע את הבדיקות, ובנוגע לתשישות - יהיה זהיר בפת שחרית ומזמן לזמן ילמד אם בנגלה ואם בחסידות נושא שיגרום לו הנאה בפשטות גמורה ו"רפאות תהיה לשרך ושיקוי לעצמותיך".

בהמשך התשובה כתב הרבי להנ"ל - "ולפלא שאינו מזכיר דבר על-דבר בריאותו ברוחניות". בהקשר זה סיפר הרבי במכתבו על יהודי תושב אמריקה שנכנס אל הרבי הקודם לבקש את עצתו בתחום מסחר העצים. כשהרבי הריי"צ המשיך להדריכו בענייני תורה ומצוות הגיב היהודי כי לא שאל דבר בתחום הזה. על-כך הגיב הריי"צ ואמר: "במסחר שבו אתה מומחה ואינו מענייני - באת לשאלני ואילו תורה ומצוותיה, זהו תחום עיסוקי העיקרי, מענייניי העיקרים ומעסק אבותיי ואבות אבותיי - בזה אין אתה שואל"...

והרבי מסיים (בענווה): "כמובן אין הנידון דומה כלל - אבל בכל אופן, יש לי שייכות יותר ללימוד גפ"ת ודא"ח מאשר לחכמת הרפואה, ואם-כן כלפי לייא?".

לא שאלה של "כבוד"

את הדברים הבאים כתב הרבי בשנת תשי"ג לאדם שפנה אליו בעניין אשה שסבלה ממיחוש מסויים, ובעצת הרבי ביקרה אצל פרופסור ידוע. חוות-דעתו של הפרופסור לא הניחה את דעת המטופלת ובעלה, ועל-כן הם ביקשו לשאול פעם נוספת את הרבי אם לשוב ולבקר אצל אותו פרופסור:

אינני פרופסור בחכמת הרפואה, ולא אפילו רופא או פלדשר [=רוקח] ב[תחום] זה. ועוד זאת - שכששואלים אצלי חוות-דעת וכותב אני מה שנראה לי, הרי אין השואל מוכרח לקיים מה שאמרתי לו, כי הבחירה חופשית אצלו, וכרצונו הטוב יעשה. ובמילא - אין כאן מקום לקפידא וכו' מצידי. ואין להם לעשות איזה פעולה, כדי שלא לפגוע על-ידי זה בכבודי, כביכול, כי אין מקום להנ"ל כלל.

הרבי ממשיך וכותב:

ואחרי-כל-זה הנה מה שפעולת פרופסור... אז לא השביעה רצונם, הרי עברו כמה שנים מאז, ומה שידוע לי מכמה שפנו לעזרת... שהצליחו. ואיני מוצא טעם מפני מה בנידון זה יהיה אחרת.

בכל אופן, איך שיעשה מר... וזוגתו שיחיו, הרי יצליחם השם-יתברך שיהיה לטוב לפניהם בגשמיות וברוחניות גם יחד...

מעשה בפועל מרבותינו הקדושים

בשנת תשט"ו נשאל הרבי לחוות-דעתו "אודות רופא מומחה אינו-יהודי שיש לו שם טוב גם בין בני ישראל" - והגיב:

לא הבנתי מה הספק בזה, כי בענייני רפואה אין מבדילים בזה, ואומן לא מרעי אומנתו, וכמו שראינו במעשה בפועל אפילו מנשיאינו הקדושים...

ראוי הפרופסור לסמוך עליו

"בעת רצון אזכיר את הילד... להמצטרך לו וראוי הפרופ' שי' לסמוך עליו ולעשות כהוראתו" - כתב הרבי בח' בניסן תשי"ז ('תשורה', ט"ו בתמוז תשס"ג, עמ' 72).

הרופא כל בשר יצליחו

הנה קטע ממכתב ששיגר הרבי לרופא (ראש-חודש מנחם-אב תשח"י) בתשובה למכתב הרופא אליו שבו תיאר את מצב החולה ואת סיבת המלצתו לנתחו. תחילת המכתב עוסקת בתשובה עניינית הקשורה לעשיית הניתוח. בהמשכו מתייחס הרבי לעצם התערבותו "מעבר לאוקיינוס" במצבו של חולה המאושפז ונבדק בארץ-ישראל:

הנני מאשר קבלת מכתבו מכ"ג בתמוז, ומודה לכ' בעד טרחתו לתאר מצב החולה...

לפי דעת המומחים הכי גדולים במקצוע זה אשר כאן, ועל יסוד כמה וכמה מקרים שטיפלו בהם, הנה אם המחלה היא ממושכת כמה שנים וכל הטיפולים כבר עשו ולא הועילו, אז דעתם נוטה לניתוח.

ומובן שעל כבודו להחליט אם המקרה בנידון דידן הוא מסוג הנ"ל, כיון שהחולה נמצאת בטיפול המוסד שבהנהלתו.

בכבוד ובברכה.

מתאים לציווי חכמינו ז"ל והייתם נקיים מה' ומישראל הנני עונה גם על עניין השני אשר במכתבו וסגנונו המכוון אלי, שמתפלא איך זה אני רוצה להשפיע מעבר לאוקינוס וכו', ומסיים אשר "ישראל אמנם אינה ארץ חדשה, אבל כו'".

והנה פשיטא שאין רצוני לפגוע בכבוד ארץ-ישראל או בכבוד אישי של מישהו, ובפרט באלה שאינם מוכרים לי, אבל בהנוגע לטיפול לובוטומי [כריתת אונה] שנתחדש בשנים האחרונות, הרי ככל עניין מדעי, ובפרט בכל עניין של טיפול רפואי, אי-אפשר שמשנה לשנה לא יהיו שנויים ביחס הרופאים לטיפול זה וגם באופן ביצועו וככל שיגדל מספר המקרים הנבחנים יהיו שנויים אלו מבוססים יותר, ועל-פי ההשערה, קיימים לזמן ארוך יותר, ובוודאי לכבודו ידוע כל זה - הרבה יותר מאשר לי.

על-פי האמור, מובן שבכל טיפול שאי-אפשר לתקנו אחר-כך, וכמו ניתוח, הרי, כלשונו גם במכתבו, יש להשתמש בו רק אחרי כל ניסיון אחר, זאת אומרת רק במקרה שמוכרחים לעשותו ואי-אפשר לחכות אפילו באופן דשב ואל תעשה. ולכן ראינו אשר גם בארצות-הברית ממעטים בניתוח זה, וגם זה - רק לאחרי כמה שנים של טיפול בחולה, וברוב המכריע שעושים ניתוח לובוטומי - הוא מפני שלא היתה אפשרות של השגחה מעולה (מחוסר אמצעים כספיים). ולאחר כל זה, וגם זה בוודאי ידוע לכבודו יותר מאשר לי, אם גם הניתוח מצליח, הנה אף שכבודו מזכיר במכתבו "שכמעט כולם חזרו לחיים תקינים" מקרים כאלו שיחזרו לחיים תקינים כאן - נדירים ביותר וביותר, אם בכלל היו כאן מקרים כאלו.

ולהשתמש בסגנונו של כבודו שאינו "רוצה להיות שותף ברצח", הרי בניתוח האמור אין זה ניתוח רק בגוף, כי אם ניתוח גם בחיים הנפשיים של המנותח, ואם תמצא לומר, הרי זה פוגע בחלק מחייו הנפשיים - זאת אומרת שיש בזה גם-כן רצח חלקי על-כל-פנים, אלא שבלית ברירה - בוחרים את הרע במיעוטו.

כל הנ"ל מבאר עמדתי בנוגע לטיפול האמור, מבוססת על הוראות חכמינו ז"ל בתורתנו תורת חיים, שאפילו הצלה לשעה גם-כן יש להשתדל בה ככל האפשר, ובפרט במקרה של חולי נפש, אשר בזה כמה עניינים עדיין אין ברורים הן בהנוגע לגורמי המחלה והן באופן רפואתה, וביותר בשנים האחרונות, אשר טיפולים עיקריים ושינויים עיקריים מתחדשים בשטח זה לעיתים הכי תכופות. ולכן כדאית כל השתדלות לדחות טיפול הלובוטומיה למשך זמן איזה שיהיה - עד שאין ברירה בהחלט.

את כבודו הסליחה על כותבי אליו בשטח שהוא שלו. ויהי-רצון אשר הרופא כל בשר ומפליא לעשות יצליחו במילוי תפקידו במילואו. וזכות הרבים מסייעתו.

הסחת הדעת לגמרי

"ולפלא שאינו מכיר (הנראה גם בתוכן מכתבו) שאין זה אלא דמיון על-ידי שמשקיע כוח המחשבה שלו במחשבות אודות בריאות", כותב הרבי (כ"א באייר תשי"ט) לרה"ח חיים-שמריהו גוראריה מתל-אביב. בהמשך מייעץ לו הרבי "אשר הרפואה העיקרית בעניינים האמורים הוא היסח הדעת לגמרי ממחשבות דענייני בריאות, ורק שמירת הוראות הרופא".

צילום במהדורה המודפסת

דברים דומים כתב הרבי גם בעניין רעיית הנ"ל שבעלה התאונן בשמה על לחץ דם בלתי תקין:

כמדומה שכבר אמרתי לה גם בהיותה כאן, שהיסח הדעת הוא מהדברים ודרכים הכי טובים בזה, ובפרט לאחרי שראתה חסדי ה' יתברך במוחש בעניינים אלו, הרי בוודאי אפילו הנפש-הבהמית מודה שיש לסמוך לגמרי על ה' יתברך ואין מה לחשוש כלל.

צילום במהדורה המודפסת

מידה כנגד מידה

להלן סדרת מכתבים של הרבי אל הרה"ח ר' דוד הלמן, חסיד חב"ד מתל-אביב, שהתעסק בענייני רפואה ועמד בקשר עם רופאים מחוגים שונים. הלה נהג לשלוח לרופאים מאמרים, מכתבים וספרים שעסקו ברפואה מהיבט תורני. כמו כן שלח מדי פעם בפעם לרבי עניינים הקשורים ברפואה. לאורך כל המכתבים מעודדו הרבי להוסיף בשתי הפעולות הנזכרות.

באיגרת (כ"ז בכסלו תשט"ז) כותב לו הרבי:

ומידתו של הקב"ה מידה כנגד מידה, אשר על-ידי שמבריאים את איש היהודי באיזה עניין שהוא הן ברוחניות והן בגשמיות, מחזק ה' יתברך בריאות המתעסק בזה ברוחניות ובגשמיות גם יחד.

ומוסיף:

תשואות חן על שהדפיס המכתב להרבנים והמכתב להרופאים, ועל שימת לבבו לשלוח לי הקטעים. כן מאשר הנני בתודה קבלת חוברת הרוקח עם מאמרו.

צילום במהדורה המודפסת

בריאות הנפש משפיעה על הגוף

במכתב הבא משבח הרבי את ר"ד הלמן על פרסומיו "בענייני רפואה רוחניים היינו רפואת הנפש" וכותב כי "הרופאים בדורנו היותר אחרון - נותנים חשיבות, ההולכת וגדלה למדע הנפש ותכונותיה, בכדי שיהיה האדם בריא בגוף".

צילום במהדורה המודפסת

אישור, תודה ומכתב

בה' במנחם-אב תשט"ו קיבל הר"ד הלמן מכתב מהמזכירות ובו אישור ותודה על קבלת קונטרס 'מונחים משותפים לרפואה ולרוקחות' ששלח אל הרבי. אל המכתב צורף העתק מכתבו של הרבי לכינוס רופאים בארה"ב "שבוודאי יעניין אותו".

צילום במהדורה המודפסת

עבודה לשם פרנסה רוחנית

נחתום במכתב נוסף מהרבי שקיבל הר"ד הלמן בה' בשבט תשמ"ז, ובו מודה לו הרבי על משלוח חוברת על "הרמב"ם כאדם שהוא רופא", מאת ד"ר פרידמן וקטעי עיתונים בנושאי רפואה. בהמשך מביע הרבי את שמחתו על הטבה בבריאותו ומאחל לו "שתתרבה ההטבה עד שיוכל לחזור לעבודתו, עבודתו לשם פרנסה כפשוטה ועבודתו לשם פרנסה רוחנית על-ידי הפצת היהדות בכלל והדרכות החסידות בפרט".

בהמשך המכתב מאחל לו הרבי מזל-טוב לרגל קישורי התנאים של בנו.

צילום במהדורה המודפסת


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)