חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:47 זריחה: 5:47 י' בתמוז התשפ"ד, 16/7/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

התחבולה הביאה תשועה
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1921 - כל המדורים ברצף
עם ישראל בתפארתו
יש חדש
הגלות איננה 'תקלה' אלא משימה
ישראל והכוכבים
היהודים יישארו בארץ
שני אלפים תורה
התחבולה הביאה תשועה
רציתי לשאול
מילה בהרדמה
"ירדתי מהרכב ובכיתי"

"באותו רגע עלה במוחי הרעיון להציל את חייו וחיי האנשים שאיתו. הבנתי כי החיילים העומדים על המשמר אינם יודעים קרוא וכתוב"

הידיעה המשמחת שהגיעה מעיראק הפתיעה את אנשי משרד החוץ. זה היה כשבוע לפני פורים תש"י (1950). על-פי הידיעה, שר הפנים של עיראק, סאלח ג'בר, מביא לפרלמנט של עיראק הצעת חוק המאפשרת לכל יהודי לוותר על אזרחותו העיראקית ולעלות לארץ.

ואכן, בלחצו של שר הפנים אושר החוק, וביום פורים פורסם ברשומות ונכנס לתוקף. שר הפנים עצמו הקים שתי ועדות, אחת בבגדד ואחת בבצרה, לטיפול בבקשות היציאה. כך יצא לדרך 'מבצע עזרא ונחמיה', שבמהלכו עלו לארץ כמאה ועשרים אלף מיהודי עיראק.

בלשכת שר החוץ, משה שרת, ניסו להבין מה גרם לשר הפנים של עיראק להגיש את החוק ולהפעיל לחץ כבד לאישורו המיידי. לנוכחים בדיון לא הייתה תשובה מספקת.

התשובה ניתנה כעבור שנים, בסיפורו של עו"ד יעקב-אליהו לוי, שהיה פעיל בקהילה היהודית בעיראק. אביו היה המקובל עבדאללה-ברוך-נחום-חכים לוי. הבן, יעקב-אליהו, נולד בשנת תרע"ה (1915), וסיים לימודי עריכת דין בבגדד. לאחר עלייתו לארץ הקים בבת-ים בית כנסת לעולי עיראק, וכעבור שנים עבר להתגורר ברמת-גן. שימש מבקר ביקורת ראשי במשרד מבקר המדינה, וכתב ספר העוסק בתורת הנסתר.


יעקב־אליהו לוי

לקראת מלחמת העולם השנייה גויס יעקב-אליהו לצבא העיראקי. אלה היו ימי תהפוכות. באביב תש"א (1941) ביצעו קצינים בצבא הפיכה, הדיחו את השלטון הפרו-בריטי, והקימו ממשלה חדשה, בראשות רשיד עלי, שתמכה במשטר הנאצי.

בעקבות ההפיכה פתחה בריטניה במתקפה על עיראק. הצבא העיראקי קרס אל מול הצבא הבריטי, וכוחותיה של בריטניה התקרבו לבגדד. רשיד עלי ואנשיו נמלטו מהבירה, והשלטון חזר לידי תומכי בריטניה.

בתקופת הדמדומים הזאת של חילופי השלטון פקד את היהודים הפוגרום הנורא 'פַרְהוּד', שהתחולל בבגדד בחג השבועות באותה שנה. בבוקר החג התנפל על היהודים אספסוף מלוּוה בשוטרים, חיילים, פקידי ממשלה ותלמידי בית ספר. הפרעות החמירו עוד יותר ביום השני של החג. הפורעים רצחו אנשים נשים וטף, התעללו באכזריות ביהודים אומללים, בזזו ושרפו בתים וחנויות של יהודים.

מספר הנרצחים אינו ברור. יש המעריכים אותו במאה ושמונים ויש הסבורים שהמספר מגיע לאלף. יותר מאלפיים יהודים נפצעו. כמאתיים וארבעים ילדים היו ליתומים. השבר היה נורא. יהודים רבים ביקשו לברוח מעיראק, אך הבריחה הייתה בלתי-חוקית, ורבים נתפסו ונענשו.

באותה עת נקרא יעקב-אליהו לוי לשירות מילואים. הוא שימש מפקד מחלקה בחטיבה ה-11 שבדיוויזיה השלישית. הדיוויזיה נלחמה בפאלוג'ה, ספגה אבידות כבדות וחזרה לבסיסה במנצוריה אל-ג'בל.

אמנם השלטון המרכזי חזר לידיהם של תומכי הבריטים, אבל מפקדי הצבא הזוטרים היו ברובם אוהדי הנאצים. הם זממו להוציא להורג מול כיתת יורים את אנשי המשטר הנוכחי, שהחלו לחזור לבגדד לאחר שרשיד עלי וחבורתו איבדו את השלטון.

וכך סיפר עו"ד יעקב-אליהו לוי:

"קיבלתי פקודה ממפקד הגדוד שלי לכבוש את גשר הברזל הנמצא בין מנצוריה אל-ג'בל לעיר בעקובה (בירת מחוז דיאלה בעיראק), שהיה המעבר היחיד לבעקובה. לרשותי הועמדה פלוגה (ארבע מחלקות). נצטוויתי לבדוק דרכונים, ולהעביר לידי החיילים כל איש מהשלטון הקודם, כדי לירות בו.

"אחרי שעה בערך ניגש אליי אחד החיילים ואמר: 'בוא, תפסנו דג שמן'. ניגשתי למכונית וראיתי את סאלח ג'בר יושב ליד הנהג. באותו רגע עלה במוחי הרעיון להציל את חייו וחיי האנשים שאיתו. הבנתי כי החיילים העומדים על המשמר אינם יודעים קרוא וכתוב.

"נתתי פקודה לסאלח ג'בר למסור לי את דרכונו. ראיתי שכתוב בו סאלח ג'בר, ואני קראתי את השם יוסף עלוואן. בדרכון השני הופיע השם סייד אברהים אל-קלידאר, מופתי בעיר קאדמייה של השיעים, שהיה מופיע בלבוש רגיל. קראתי שם בדוי. החיילים השומרים אמרו שאלה אנשים פשוטים ונראים סוחרים.

"נתתי פקודה להוריד את הנשק שהיה מכוּון אל סאלח ג'בר וחבריו, והוריתי לנהג לעבור את הגשר. כשהתרחקנו קמעה קרא לי סאלח ג'בר, שלא האמין למראה עיניו. שאל אותי לשמי ולמקצועי. עניתי: אליהו לוי ומקצועי עורך דין בשירות מילואים. אמר לי: 'לא אשכח לך זאת כל עוד נשמה באפי', ואז אמרתי לנהג 'סע מהר'".

ג'בר הצליח לחזור לבגדד, וכעבור כמה שנים אף עמד בראש ממשלת עיראק. אך שלטונו לא האריך ימים, וכעבור זמן התפטר מתפקידו ונשאר שר הפנים. בשנת תש"י ג'בר הוא שפעל במרץ לחוקק את החוק שאִפשר את עליית יהודי עיראק לארץ, ובכך גמל ליהודי שהציל את חייו.

(על-פי ספרו של לוי 'תפארת יעקב מנחת אליהו')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)