העלון הראשון שהופק בניו-יורק לקראת חג הפסח יצא-לאור בשנת תשל"ד, שבו הייתה הקביעות כמו השנה * העלון הוכן על-ידי כמה מה'תמימים', נבדק על-ידי כמה מבקרים ולבסוף הוכנס לרבי לאישור * לפנינו המסמך המקורי שעליו הערותיו ותיקוניו של הרבי - פרסום ראשון
מאת הרב יוסף-יצחק אולידורט
מספר הרה"ח ר' משה גולדשמיד מכפר-חב"ד:
"לפני כשלושים שנה, בהיותי תלמיד בישיבה, התעסקתי בהוצאה-לאור של עלונים שונים של צעירי-אגודת-חב"ד המרכזית. באותן שנים יצא הרבי ב'מבצעי קודש' כדוגמת 'מבצע מזוזה' ועוד, ולא היה אז חומר הסברה בנושאים אלה. אני ועוד כמה בחורים לקחנו זאת על עצמנו. ליקטנו דברי הסבר על המבצעים השונים, לאחר מכן מסרנו אותו להגהה ובמקצת המקרים אף דאגנו למימון ההדפסה.
"בשנת תשל"ד חלה הקביעות של חג הפסח כמו השנה - במוצאי שבת-קודש. לקראת הפסח הכנו עלון לפסח (בשפה האנגלית). את החומר המלוקט מסרנו לביקורתם של הרב ניסן מאנגל ושל המזכיר הרב קרינסקי. לאחר מכן הוכנס החומר המוקלד אל הרבי. הרבי הואיל להעיר ולתקן דברים שונים. לאחר מכן זכיתי לקבל מהמזכירות את המסמך המקורי עם כתב יד קודשו של הרבי בעיפרון".
מכירת חמץ
להלן תצלום המסמך המקורי ופיענוח הערות הרבי:
צילום במהדורה המודפסת
במקור נכתב: מכירת חמץ - צריכה להיעשות לפני זמן שריפת חמץ ביום שישי בבוקר 11:45.
כאן הוסיף הרבי: "פלוגתת אחרונים" [ראה "ערב פסח שחל בשבת" להרב צבי כהן פ"ד ס"ד], והורה "באם לא יוכלו לברר - לכתוב שישאלו רב מומחה".
בהמשכה של אותה פיסקה נאמר: "במקרה חירום, כאשר לא התאפשר לך מסיבה כלשהי למכור את החמץ לפני זמן שריפת חמץ, עדיין ניתן למכור את החמץ עד יום שישי בשעה 12:30". הרבי הקיף את ארבעת המילים האחרונות וציין: "?!"
לאחר התיקון הוחלפו המילים "עד יום שישי בשעה 12:30" במילים: "יש ליצור קשר עם רב מוסמך".
סיום בכורים
במקור הופיע: "סיום בכורים - תענית הבן הבכור. כיוון שאסור לנו לצום בשבת, מוקדמת תענית בכורים ליום חמישי".
הרבי מחק את המילים "סיום בכורים" וכתב: "באם עושים". [=כלומר, לכאורה, שעריכת סיום לבכורים היא בגדר אפשרות בלבד ואיננה חובה].
הרבי סימן חץ ממילים אלה ("באם עושים") גם לסוף הפיסקה שניסוחה שונה בעקבות זאת ונכתב כך: "כיוון שאסור לנו לצום בשבת, מוקדמת תענית בכורות ליום חמישי (4 באפריל). אם יש מי שעורך סיום, הסיום ייערך ביום חמישי ו(אז) כל הבכורים המשתתפים יכולים לאכול באותו יום".
במשפט האחרון תיקן הרבי תיקון לשוני, כאשר במקום "ואז - so that - כל הבכורים וכו'" שהיה כתוב בתחילה, שינה הרבי ל"וכל - and - הבכורים וכו'".
קוגעל כשר לפסח...
במקור נכתב: "כל הארוחות לשבת יש להכין ממוצרים כשרים לפסח ואין לאכול חמץ מלבד החלה.
על כך ציין הרבי: "לבד מצה שאסור לאכלה ביום השבת (כבכל ערחה"פ [=ערב חג הפסח])".
והרבי הוסיף: "וקוגעל?"
תוקן: "(אל תאכלו מצה במהלך יום השבת כבכל ערב פסח). אין לאכול מאכלי חמץ בשבת (6 באפריל) מלבד החלה (לחם) לבדה. קוגעל כשר לפסח (ללא חמץ) מותר לאכול".
הכלים המומלצים
נכתב במקור: "מומלץ להשתמש בכלים רגילים שניתן לרחצם לפני זמן הביעור ולטומנם".
הרבי הקיף את המילה "רגילים" וכתב: "ולא?" [=כלומר, מה בכוונתכם לשלול?].
תוקן: "מומלץ להשתמש בכלים רגילים (אם אוכלים מוצרים שנדבקים לצלחת - אין להשתמש בכלי ניר)".
מצה לתיאבון
נכתב במקור: "במהלך יום השבת, לאחר זמן שריפת חמץ, מותר לאכול רק מוצרים כשרים לפסח. בכל מקרה אין לאכול דברים הנאכלים במהלך הסדר כגון מצה, יין, אגוזים, תפוחים וכדומה. אין להרבות באכילה [כאן העיר הרבי: "מתי?"], כדי שנוכל לאכול את המצה [כאן הוסיף הרבי: בלילה] לתיאבון.
לאר זאת תוקן הנוסח וחולק לשתי פיסקאות. פיסקה א מתייחסת לשלילת אכילת מאכלים הנאכלים בסדר. בפיסקה נפרדת נכתב: "במהלך השבת אין להרבות באכילה, כדי שנוכל לאכול את המצה בלילה לתיאבון".
הטלטול אסור
נכתב במקור: "שים לב: בשבת אסור לטלטל מהבית לרחוב [כאן הוסיף הרבי וכתב: "ולא ????"], ולכן, אין להוציא כלום מהבית אפילו את הזבל - עד הערב.
בעקבות זאת נכתב: "בשבת אסור לטלטל מהבית לרחוב או לחצר...".
"שיעור מוזר"
נכתב במקור: "יש לוודא שתהיה לך מצה עבודת יד "מצה שמורה" לפחות עבור הסדר, על כל אחד בסדר לאכול לפחות חצי מצה. הרבי הקיף את המלים חצי מצה וכתב: "שיעור מוזר".
מספר ר' משה גולדשמיד: "ביקשנו מהרב חודוקוב שבדרך חזרה הביתה, יראה אם יש אפשרות לברר אצל הרבי מה "מוזר" בשיעור שציינו וכיצד עלינו לכתוב. מאוחר יותר נודע לנו כי לאחר שהמכונית עצרה על יד ביתו והרבי כבר יצא, שאל הרב חודוקוב את הרבי בעניין והרבי ענה לו: 'הבה ניכנס למאפיית המצות ונראה שיש כל מיני גדלים של מצות'. כלומר, אין כזה שיעור 'חצי מצה', אלא צריך לציין משקל".
תוקן: "לפחות כזית (בערך אונקיה אחת)" .
המעשה הוא העיקר
בחלק האחרון של העלון הופיע מסר מהרבי לילדי ישראל:
"בוודאי למדת על ההגדה כבר עכשיו, בהגדה מופיע הסיפור על ארבעת הבנים: החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול. איזה מהם תרצה להיות? בוודאי הבן החכם או הבת החכמה! אך עליך להיות הילד החכם לא רק בליל-הסדר, אלא כל השנה. התדע כיצד להתנהג כבן-חכם-יהודי? "זה תלוי רק בך!
"למד את התורה הקדושה
"למד את מצוות התורה שניתנה לעם ישראל וקיים אותם!
"למד אודות מנהגי ישראל ושמור אותם!
"דאג שגם חברך היהודי ינהג כך.
"אם תנהג כך, ודאי תהיה בן חכם, ותשמח את הוריך שיהיו מאושרים ממך.
"בברכה לחג הפסח כשר ושמח
"לשנה הבאה בירושלים".
הרבי מתח קו מתחת למילים המודגשות וכך הן הודפסו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
