ב'התקשרות' (גיליון תסה בסופו) חוקר אם נהוג בחב"ד לומר תפילת 'א-ל מלא רחמים' בכמה הזדמנויות.

וכיוון דאתא לידן, אעתיק מהרשום אצלי אודות נוסח "תחת כנפי השכינה" שבסידור תורה-אור.

שבס' דרכי-חסד (הוצ' שנת תשל"ה עמ' רסח) הביא שבסוף סידור מאה-שערים הביא בשם השל"ה שאין לומר "תחת כנפי השכינה", כי הוא מקום הגרים כלשון רז"ל בכמה מקומות, ולכן ראוי לומר "על כנפי השכינה". ולא העיר שם שבשער-הכולל (פכ"ו סק"ו) כתב לומר "תחת כנפי השכינה", לא "על כנפי השכינה", "וכן הוא בנוסח 'מנוחה נכונה' שב'מעבר יבוק'".

ולהעיר מילקוט-שמעוני (רות תרב), כפי שהובא בחידושי-אגדות למהר"ל (מס' ע"ז יז, ב ד"ה ובמדרש): "גדולים גומלי חסדים, שאינם חסים בכנפי הארץ ולא תחת כנפי החיות ולא תחת כנפי הכרובים, אלא תחת כנפי השכינה". גם להעיר מדברי ר' יוחנן לריש לקיש (בבא-מציעא פד,א): "דאקרבינך תחת כנפי השכינה".

וביישוב טענת השל"ה הביא בס' נחמו-עמי (ע' קמ) בשם ס' מקדש-מלך על זוה"ק ח"ג קעא,ב, דאיתא שם "...אית תרין כריבין... ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא, דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר, זכאין להוין כל דעאלין תחות גדפייהו". וכתב במקדש-מלך: "נ"ב: הם נצח הוד דמלכות אשר תחתיהם ישראל בסוד כנפי השכינה". ומסיים ב'נחמו עמי' (בשם ס' שערי-רחמים על שערי-אפרים) שמשום כך אומרים בפיוט של נעילה: "יחביאנו צל ידו, תחת כנפי השכינה". וכן הוא במחזור חב"ד שם.

הרב לוי-יצחק ראסקין, דומו"צ קהילת ליובאוויטש, לונדון

"כמו בליובאוויטש"

שמעתי שלפני רבות בשנים (כנראה בשנים של התחלת הנשיאות) שאל הרבי את הגבאי הרה"ח ר' יוחנן גורדון אודות אמירתו, והרבי היה מעוניין בזה. אך הרב גורדון ענה שבליובאוויטש לא נהגו לומר זאת, והרבי אמר שאם כן, תהיה ההנהגה כמו בליובאוויטש, ולא יאמרו זאת כאן.

הרב שלום דובער חייקין, רב דקהילת חב"ד-ליובאוויטש, קליבלנד, אוהיו

עוד בעניין אמירת 'א-ל מלא רחמים'

בהמשך לבירור בנושא ('התקשרות' גיליון תסה עמ' 20), יש להוסיף ולהעיר:

א. בסידור 'תהילת ה'' נדפס בנוסח 'א-ל מלא רחמים' "המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה", ובסידור 'תורה אור' [תשמ"ז עמ' 478] הנוסח הוא "תחת כנפי השכינה". וכן מציין בשער-הכולל פרק כו ס"ו: "בנוסח 'א-ל מלא רחמים' צ"ל 'תחת כנפי השכינה' ולא 'על כנפי השכינה', וכן הוא בנוסח 'מנוחה נכונה' [='השכבה' בנוסח הספרדי] שב'מעבר יבוק' [במהדורת 'אהבת שלום', ירושלים תשנ"ו, עמ' קל]"*.

ב. בהוספות לשיחות-קודש תשל"ז (ח"ב עמ' 679) מסופר: "(יום...) בקרה"ת פתח אד"ש את הסידור [והניח בו] סימן לקדיש, אח"כ פתח את החומש כרגיל, אח"כ אמר לר' דוד ראסקין שיעשה 'א-ל מלא רחמים' עבור בן-ציון בן ר' אברהם, רד"ר התחיל לחפש בסידור את ה'א-ל מלא רחמים', בינתיים פתח אד"ש את סידורו ל'א-ל מלא רחמים', מייד מצא רד"ר בסידור ואמר את 'א-ל מלא רחמים', כשאמרו את השם, נעצר רד"ר. אמר לו אד"ש שוב "בן ציון בן ר' אברהם", בסיום הנוסח, שם כתוב "ה' הוא נחלתו" שאל רד"ר באם אומרים שם ה', אמר אד"ש שצריכים לשאול אצל רב.

אחרי קרה"ת נשאר אד"ש עד סוף התפילה ואמר כל הקדישים, במשניות אמר אד"ש פרקי-אבות (ולא המשניות הרגיל). כשהיו צריכים לסיים הפרק משניות [ו]חיכה אד"ש שיסיימו, התחיל החזן לומר קדיש, אמר אד"ש שיסיים במשנה, החזן סיים במשנה ואד"ש אמר קדיש דרבנן. ע"כ.

ובזה: א) כפי הנראה, זה המקום היחיד שנזכר שכ"ק אדמו"ר נהג באמירת 'א-ל מלא רחמים', ומעניין אם-כן לדעת מיהו אותו "בן ציון בן ר' אברהם" (ובאמת האם היו עוד מקרים כהנ"ל)?**

ב) אם וכאשר נוהגים כן לומר 'א-ל מלא רחמים', כיצד נוהגים בנוגע לאמירת "ה' הוא נחלתו" כנ"ל***?

הרב שלמה ביסטריצקי, ירושלים ת"ו

הערות המערכת:

*) מאידך, בס' 'דרכי חסד' (דינים ומנהגים, תפילות וכו', נלקט ונערך ע"י הרב יצחק-דובער אושפאל, יצא-לאור ע"י חברה קדישא של אגודת חסידי חב"ד, ברוקלין תשל"ה) עמ' רסח, הנוסח הוא "על כנפי השכינה", ובהערה שם: "בסוף הסידור מאה-שערים מביא בשם השל"ה הק' [בסידורו, וכן בס' משנת-חסידים מס' גמילות-חסדים פ"ג מ"א, בדפוס ירושלים תשנ"ח עמ' שיב. ובנטעי-גבריאל הל' אבילות ח"ב פע"ט הע' כט הביא ממקורות נוספים] שצועק על החזנים שאומרים "תחת כנפי השכינה", כי עי"ז יכולים להוריד הנשמה ח"ו, כי 'תחת כנפי השכינה' הוא מקום הגרים כמשארז"ל [שבת לא,א] שאמרו הגרים "שהכנסתנו תחת כנפי השכינה", אבל ישראל שרשם למעלה יותר, ע"כ יאמרו 'על כנפי השכינה'". וראה הערת הרה"ח הרלוי"צ רסקין דלעיל. והרי הדברים נכתבו כהלכה למעשה בפועל, ומספרים שרגילים רבותינו נשיאינו להביאם כמקורות למנהגינו.

**) מדובר בדודה (אחי אמה) של הרבנית הצדקנית מרת חיה-מושקא ע"ה.

***) העולם אומרים זאת תמיד עם שם ה', כביכול תפילה, ולא ידוע על מי שמקפיד בזה. וכן נענינו מהרה"ג ר' יעקב שי' רוז'ה, רב ח"ק ת"א.