חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ו' בכסליו התשע"ט, 14/11/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"בא בימים"
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 560 - כל המדורים ברצף
ביעור 'חמץ' רוחני יביא חירות אמיתית
"הדרך הישרה" לגלות ולהביא המשיח
"בא בימים"
חודש ניסן
שואלין ודורשין בהלכות הפסח (ב)
הלכות ומנהגי חב"ד

"לגבי הגיל אין להסתכל על ה'פספורט' אלא כיצד מרגישים" * "יש לדעת שצריך להיות 'בא בימים', כפי שמפורש בזוהר, שבאים עם כל הימים, עד שלא חסר אפילו יומא חדא" * צרור עובדות, התבטאויות ומאורעות הקשורים ליום ההולדת של הרבי נשיא דורנו

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"בעתו קבלתי ברכתו ליום ההולדת, וכל המברך יתברך בברכתו של הקב"ה שהיא בתוספת מרובה על העיקר לחיים שלימים ונעימים מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף" - השיב הרבי לאחד ממברכיו בשנת תשי"א (איגרות-קודש, כרך ד, עמ' רעט). באותן שנים לא רבים ידעו את תאריך יום-ההולדת של הרבי ועל-כן, כנראה, מעטות הן ההתייחסויות לכך בכתובים.

"היום מלאו לו נ"א שנה"

להלן צילום מכתב ברכה ששיגר לרבי - י"א בניסן תשי"ג - החסיד המבוגר הרב אליהו-יאכיל סימפסון [שהרבי התבטא אודותיו בשנת תשכ"ז (ראה ספר 'איי המלך', עמ' פה) "שהוא מזקני החסידים, ואחד מאלו שעל-ידם נתייסדה 'תומכי-תמימים'..."].

צילום במהדורה המודפסת

הוספה במספר שבעים

יום ההולדת שצויין בליובאוויטש ב'שטורעם' הגדול ביותר היה, ללא ספק, יום הולדת השבעים (י"א בניסן תשל"ב). במידה מסויימת ניתן לומר שהרבה רעיונות היו בבחינת "אתערותא דלתתא", כשלנגד עיני אנ"ש עמדו דברי הרבי לקראת י"ד בכסלו תשכ"ט [שנת הארבעים לחתונתו, כאשר הרבי ביקש לקשר את האיחולים עם תורה, תפילה ותשובה - ראה גם ספר 'ימי מלך', כרך א, עמ' 311-309].

כך אנו מוצאים בין סעיפי ההחלטות שנתקבלו בכנס אנ"ש שיחי' בארץ-הקודש מכ"ף במרחשון תשל"ב - סעיף ד':

"...שנת השבעים לכ"ק אדוננו מורנו ורבנו שליט"א...

"1) קרן השבעים - לתרום סכום שבעים...

"2) הוספה בלימוד הנגלה והחסידות - במספר שבעים (מאמרים, שיחות, דפי גמרא, משניות, דינים וכו')

"3) להשפיע ולקרב מאחינו-בני-ישראל במספר שבעים ביחוד בקשר למבצע תפילין".

צילום במהדורה המודפסת

להלן טופס קבלת החלטות טובות של ציבור החסידים שבו מודיע כל חסיד וחסיד על ההוספות האישיות שלו בלימוד תורה - נגלה וחסידות ובהפצת המעיינות, לרגל יום הולדת השבעים לרבי:

צילום במהדורה המודפסת

מוסדות ויחידים מגישים 'מתנות'

במקביל יזם הרה"ח ר' אהרן פרידמן (ע"ה) מכפר-חב"ד פנייה לעסקני  אנ"ש באה"ק, שבה קרא להם להציע רעיונות בדמות מוסדות חדשים ופעולות חדשות לקראת י"א ניסן, ושנת השבעים בכלל.

ואמנם, לקראת היום הבהיר י"א בניסן תשל"ב הורגשה תכונה רבה מאוד בקרב אנ"ש. אנ"ש וה'תמימים' עשו באופן אישי הכנות רוחניות ליום הבהיר. כמו-כן התכוננו יחידים ומוסדות להגיש 'מתנות' לרבי ליום ההולדת, בעיקר בקו שאותו ביקש הרבי - הוספה בענייני תורה ומצוות, הוספה בצדקה במספר שבעים, הקמת מוסדות חדשים וכו'.

במהלך ההתוועדות של הרבי בי"א בניסן (תשל"ב) וכן לאחריה, הגישו השלוחים, העסקנים, נציגי מוסדות, ארגונים וקהילות - את איחוליהם ומתנותיהם לרגל יום-ההולדת. על רוב הדברים השיב הרבי בדברי תודה וברכה, כבר בעת התוועדות י"א ניסן וההתועדויות שלאחריה, או כשנכנסו מגישי ה'מתנות' לאחר מכן ל'יחידות'. רק למקצתם נשלח מענה  בכתב.

"אדם לעמל יולד"

האיגרת הכללית של י"א בניסן תשל"ב, וכן חלק הארי של התוועדות י"א בניסן, הוקדשו לדברי הפסוק "אדם לעמל יולד" ודרשות חז"ל בזה [ראה הנדפס בליקוטי-שיחות, כרך ז, עמ' 235 ואילך; שיחות-קודש במקומו]. בכך נתן הרבי להבין שאין הוא מתכונן לקחת חופש מעבודתו, אלא  אדרבה.

לאחר אמירת המאמר פתח הרבי בשיחה ובה דיבר בפירוש על עניין זה:

בנוגע למה ששאלו שמכיוון ש"ימי שנותינו בהם שבעים שנה", מה המקום לתכנן הפעולות לאחר מכן, לכאורה זהו הזמן לחשוב אודות מנוחה וכו' וכו', עניתי, ראשית - לא צריך להסתכל על ה"פספורט" אלא יש להסתכל כיצד מרגישים, ומה שיותר נוגע כמה מהשנים היו שנים קיימים (הרי אין זה "קונץ" שיהיה כתוב ב"פספורט" או בתעודת הלידה וכיוצא בזה כמה וכמה שנים). יש לדעת שצריך להיות ה"בא בימים", כפי שמפרש בזוהר, שבאים עם כל הימים עד שלא חסר אפילו יומא חדא.

אף-על-פי-כן הרי מנהג ישראל תורה הוא, ובפרט כדאיתא בחוות-יאיר ומובא בפרי-מגדים וכו' וכו' בהנוגע לשבעים שנה, ששם הפירוש כפשוטו:

הרי שהמענה מה צריך לעשות לאחר מכן הוא: נאמר בפירוש תיכף בהמשך הפסוק - "ואם בגבורות", אשר מה שהיה בחלישות בכל השנים שלפני זה - ובשעה שעושים חשבון צודק הרי "ידע איניש בנפשיה" - צריך אז להתחיל לעשות בהתגברות יתירה.

שבעים ואחד מוסדות חדשים

ואכן, בשיחה זו באה גולת הכותרת. הרבי אמר שמכיוון שישנו עניין הדורש תוקף מיוחד לביצועו, לכן חיכה לשעת הכושר בה תהיה "התעוררות מתאימה וגם התעוררות הניכרת בגלוי". וכעת מנצל הזדמנות זו לפנות ב"בקשה, הפצרה ותחינה" - להקים במשך שנת השבעים ע"א (שבעים ואחד) מוסדות חדשים.

הרבי עורר על כך בדברים נלהבים, ואף הבטיח השתתפות של עשרה אחוזים מההוצאות, אשר שלא כרגיל - תינתן מראש, כדי שיוכלו להתחיל תיכף בהקמת המוסדות.

דו"ח חודשי על הפעולות

במקומות רבים (ולראשונה במדור זה) התפרסם בשעתו מכתב ממזכירות הרבי בקשר להקמת ע"א המוסדות בעולם בכלל (מכתב חוזר מט"ו תמוז תשל"ב).

להלן קטעים מרישומי שיחות-הטלפוניות שקיבל הרב אפרים וולף בקשר לע"א מוסדות באה"ק ת"ו:

"נתבקשנו למסור לר' זושא וילמובסקי ולכל אחד ואחד מהמשתתפים בקבלת החלטות על-דבר ע"א מוסדות, שישלחו דו"ח מהדברים שנעשו, וכ"ק אדמו"ר שליט"א הדגיש שאופי הדו"ח צריך להיות על הבפועל ממש.

"וממילא שישלחו דו"ח חודשי, ושיישאר דו"ח זה אצל כל-אחד מהשולחים, והדו"ח שיהיה ממש במספרים סטטיסטיים על פעולות ואנשים.

"זה נמסר על שם ר' זושא וילימובסקי היות והוא החותם הראשון, אך שייך גם לכולם, ולמסור לכולם, שכל אחד ואחד ימסור דו"ח על הפעולות בפועל-ממש, מדי חודש בחודשו, בראש-חודש יכתבו דו"ח קצר על הנעשה בכל אתר ואתר.

"הדו"ח שיעשו בכל חודש, ושלא יצטרכו להזכיר על כך מדי פעם".

"איזה מוסדות נכללו"

להלן כמה תשובות והתיחסויות של הרבי לגבי המוסדות המוקמים במהלך שנת השבעים:

כ"ו אייר תשל"ב:

ע"ד ביהכ"נ [על-דבר בית-הכנסת] בצפת... באם הבנייה תגמר עד י"א ניסן יוכל זה להיות מכלל הע"א מוסדות.

י"ב אלול תשל"ב:

לכתוב פרטים איזה מוסדות נכללו בע"א מוסדות.

בחודש מנחם-אב תשל"ב כותב הרבי בקשר לסיום בניית בניין ישיבת תורת-אמת בירושלים ת"ו:

באם יוגמר כהנ"ל עד ליא"נ [לי"א ניסן] תשל"ג, יכניסו הנ"ל לסדר המענקים לע"א מוסדות.

גדולי תורה ומנהיגים מברכים

לא רק בקרב אנ"ש הורגשה תכונה לקראת יום ההולדת השבעים של הרבי, אלא גם בכל העולם היהודי כולו. רבנים וגדולי-תורה רבים הביעו את איחוליהם לרבי בצורה כזו או אחרת. כך התפרסמו מכתבי ברכה ששיגרו גאוני התורה וגדולי האדמורי"ם. ראש ממשלת ישראל דאז, הגב' גולדה מאיר, שיגרה את שגריר ישראל דאז בארה"ב, מר יצחק רבין, להביא לרבי את איחולי הממשלה והעם היושב בארץ-הקודש.

ראש עירית נתניה באותם ימים, מר עובד בן-עמי, החליט להעניק מתנה מקורית לרבי בדמות קריאת רחוב בעירו בשם "רחוב חב"ד". הרבי השיב לו על כך באיגרת תודה.

בתי חב"ד רבים, במיוחד בארצות-הברית, הוקמו במסגרת ע"א המוסדות, וכן הונחו תשתיות למוסדות ומפעלים נוספים.

שליחות התומכי-תמימים

בשולי רשימה זו כדאי להביא את סיפורו של המשפיע הרה"ח ר' שלמה שיחי' זרחי (בראיון ל'כפר חב"ד', גיליון 1110, עמ' 28 - כ"ט בתשרי תשס"ה), אשר בשנת תשל"א, עם סיום שנת לימודיו ב'כולל', ביקש לנסוע לשליחות וכתב על-כך לרבי. הרבי השיב על כך ב'יחידות':

"מה אתה חושב? 'שליחות' זה לארוז מזוודות ולנסוע לאוסטרליה? אם תהיה מסירות-נפש כשתהיה פה בישיבה, זו שליחות כמו באוסטרליה". הרבי הוסיף והדגיש: "אם זה יהיה במסירה ונתינה - זוהי שליחות כמו באוסטרליה".

מאוחר יותר, כאשר הכריז הרבי על הקמת ע"א המוסדות, כתב הנ"ל לרבי: "כעת יש את כל ה'קאך' לגבי הקמת 'ע"א מוסדות' ואני רוצה לנסוע לשליחות ולעסוק בעניינים של הרבי, במשך שלושה חודשים". הרבי לא ענה לו והדבר הכאיב לו מאוד. בהתוועדות של הרבי ביו"ד כסלו, בכה ר"ש זרחי, בשקט כמובן, בינו לבין עצמו, והנה למחרת בבוקר בדיוק יצאה לו תשובה מהרבי:

האומנם לדעתו יגיעה אשר תלמיד תומכי-תמימים יהיה תמים כדרוש אינו נוגע לכללות העניין דשנת השבעים?! לכותבו שאין בו חיות - זה מצד חלל השמאלי ולא מצד העניין שבו הוא עוסק.

ואברכה מברכך

נחתום במענה הרבי למברכיו לרגל יום הולדתו:

צילום במהדורה המודפסת

"חוב וזכות נעים לסיים בתודה לכל אלה שברכו ליום ההולדת, ובלשון המסורתי: כבר מילתייהו אמורה ואברכה (השם) מברכך בברכת השם המרובה על העיקר".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)