כאשר מעוררים יהודי לתקן את דרכיו, להוסיף בלימוד התורה, להדר בקיום המצוות, להימנע מדברים שליליים מסויימים, הוא עשוי להגיב בשתי דרכים (בהנחה שהדברים נופלים על אוזניים כרויות): יש דברים שהוא אכן מקבל עליו ומחליט לתקנם, ויש דברים שהוא טוען כי אין בכוחו לבצע.
אין זה בהכרח תירוץ של עצלנים. ייתכן מאוד שעל-פי מצבו, כוחותיו, אפשרויותיו והרגליו - באמת אין בכוחו להשתנות עד כדי כך ולבצע דברים מסויימים. מה עושים?
התשובה היא, שכל זה היה נכון לו ההנהגה היחידה התופסת לגבי יהודי הייתה ההנהגה הטבעית; אבל מאחר שהקב"ה מנהיג את עולמו גם בהנהגה ניסית ועל-טבעית - בכוחו של יהודי להתעלות מעל מגבלותיו ולבצע גם את הדברים שנראים לו בלתי-אפשריים. כי זה כוחו של יהודי, שגם ה'נס' הוא חלק טבעי ממנו.
הנהגה טבעית והנהגה ניסית
הוראה זו מפיקה תורת החסידות מעניינה של פרשת החודש. פרשה זו מלמדת אותנו, כי עם-ישראל חי ופועל כל הזמן על-פי שני לוחות-שנה: הראשון הוא הלוח הרגיל, שמתחיל בתשרי ומסתיים באלול; השני מתחיל בניסן ומסתיים באדר. לפי הלוח הראשון, חודש תשרי הוא החודש הראשון של השנה, ואילו לפי הלוח השני, חודש תשרי הוא החודש השביעי, והחודש הראשון הוא - ניסן.
המדרש מגדיר זאת כך: "משבחר הקב"ה בעולמו, קבע בו ראשי-חודשים ושנים; ומשבחר ביעקב ובניו, קבע בו ראש-חודש של גאולה". פירוש הדבר, שהלוח המתחיל בתשרי קשור יותר בהנהגתו הכללית של העולם, ואילו הלוח שמתחיל בניסן קשור בצד העל-טבעי, הצד של הגאולה, שהוא הצד האמיתי של עם-ישראל.
יש שתי צורות של הנהגה שלפיהן הקב"ה מנהיג את עולמו: הנהגה אחת היא ההנהגה הטבעית, הקשורה בסדרי העולם ובחוקי הטבע. ההנהגה השנייה היא ההנהגה הניסית, העומדת מעל לטבע ומשדדת את מערכות הטבע.
חודש תשרי, המציין את בריאת העולם, הוא החודש הראשון (ומקור הכוח) של שיטת ההנהגה הטבעית; ואילו חודש ניסן, שבו נגאלו אבותינו ממצרים ונעשו להם הניסים הגדולים, הוא החודש הראשון (ומקור הכוח) של ההנהגה הניסית.
לגבי העולם כולו קבע הקב"ה "ראשי-חודשים ושנים" - זה לוח-השנה הרגיל, המתחיל בתשרי והמציין את ההנהגה הטבעית. אבל "משבחר ביעקב ובניו, קבע בו חודש של גאולה" - לעם היהודי קבע הקב"ה לוח-שנה נוסף, המתחיל בניסן והמציין את ההנהגה הניסית.
גאולה עכשיו
עם-ישראל חי ומתקיים אפוא בעת ובעונה אחת בשני מישורים: מצד אחד הוא חי בדרך הטבע, על-פי חוקי הטבע ועל-פי מגבלות הטבע. מצד שני יש בו תמיד יסוד על-טבעי, משהו שאינו כפוף לטבע ולחוקיו.
עצם קיומו של עם-ישראל ממחיש את שני המישורים שהוא חי בתוכם. מצד אחד, הכול מתנהל בדרך-הטבע - זה עם של בני-אדם, האוכלים ושותים, נולדים ומתים, צוחקים ובוכים - ככל האדם, לא מלאכים. ועם זאת, הם מצליחים בדרך נעלמה כלשהי לשרוד ולפרוח על-אף כל התחזיות ולמרות כל הרדיפות וההשמדות ששום עם אחר לא נתנסה בשכמותן. כזה הוא עם-ישראל, שבמקביל לחוקי הטבע יש לו חוקי-קיום משלו, חוקים על-טבעיים שיסודם בקב"ה.
לכן הגאולה יכולה לבוא תיכף ומיד ממש, משום שניתן לעם-ישראל הכוח לפעול על-פי "חודש של גאולה" - ההנהגה העל-טבעית. אמנם מצד הסדר הטבעי צריכה הגאולה לבוא בתהליך מסויים, שגם דורש זמן וכו', אבל ברגע שיהודי מתעלה למימד הניסי שבו - הוא יכול לגרום שהגאולה תבוא כהרף-עין, תיכף ומיד ממש. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
