כזה המאמין במשיח ומכין עצמו לקראת בואו
כשהלשינו על אדמו"ר הזקן, שלחה המלוכה אחד משרי המלוכה לחקור את פרשת חיי אדמו"ר הזקן. שמו של השר היה "דערזשאווין", שהיה שיכור ושונא ישראל גדול...
דערזשאווין כתב אז למלוכה, שחסידים מאמינים במשיח, ואשר יבוא בקרוב, ומכיוון שיצטרכו אז ממון הרבה כדי לבנות את בית-המקדש, אוסף אדמו"ר הזקן כסף כבר עתה למטרה זו.
- אדמו"ר הזקן היה אוסף כסף עבור המעמדות בארץ-ישראל.
רואים מכאן, שגם גוי יודע ומכיר ("דערהערט") אשר מיהו הנקרא חסיד - המאמין במשיח, ואשר יבוא במהרה, ובמילא מכין את עצמו כבר עתה לביאתו.
אף-על-פי שאין אנו מרגישים שכל ימות-העולם הזה אינם אלא הכנה לימות המשיח, ובהרגשתנו עולם-הזה בעצמו מהווה גם-כן שלימות - מכל-מקום, האמת היא כנ"ל, והעדר ההרגש שלנו אינו פוגע כלל באמיתיות הענין.
פעם ביקר אחד המשכילים בליובאוויטש, ושמע שמדברים בחסידות אודות נשמות ומלאכים והדומה. אחר-כך נזדמן לו לנסוע בדרך עם אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, וניצל את ההזדמנות לשאול אותו: וכי היה מישהו שם וראה מלאכים? אילו היו מראים אותו לכל הפחות מלאך אחד, היה גם הוא חושב אודות מלאכים...
ענה לו הרבי נ"ע: נוסעים אנחנו עתה בעגלת סוסים, ובעל-העגלה מנהיג ומזרז את הסוסים לנסוע בזריזות כדי שנגיע למחוז חפצנו במהירות הכי גדולה.
ונמצא, שבנסיעה זו ישנן שלוש מחשבות: המחשבה שלנו (של הנוסעים) - להגיע למחוז חפצנו בהקדם; מחשבתו של בעל העגלה - להרוויח איזה רובל להוצאות השבת; ומחשבתם של הסוסים - שחושבים שנסיעתם במהירות היא כדי שיוכלו לתפוס במהירות את ה"תבן"...
ובכן: וכי משום שהסוסים חושבים אודות ה"תבן", אין הכוונה האמיתית בנסיעה זו בשביל שאנחנו (הנוסעים) נגיע במהירות למחוז חפצנו?!...
וסיים אדמו"ר נ"ע: וכי משום שהסוסים חושבים אודות ה"תבן", אין המלאך מלאך?!...
וכן הוא בעניין הנ"ל: הגם שבהרגשתנו עולם-הזה הוא שלימות לעצמו, ואפשר לחשוב שכל הכוונה היא בשביל החיים בעולם-הזה לבד, הנה האמת היא שעולם-הזה אינו אלא הכנה לימות המשיח, ולפיכך כל עבודתנו עתה היא להכין את עצמנו למשיח.
(מהתוועדות שבת-קודש פרשת שמיני, ה'תשי"ג;
'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשי"ג חלק שני (ח) עמ' 137-135 - בלתי מוגה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
