מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1919 - כל המדורים ברצף
	אגרוף מלוכד למיגור הרשע
	יש חדש
	כל יהודי כמו אדם הראשון
	בריאת האדם
	לשוב בימי הנעורים
	העברת הרוע מן העולם
	שיקולי הסוחר ושיקולי הצדיק
	רציתי לשאול
	ברכות על מים
	"מהכאב הנורא תצא תשועה גדולה"

את המראות שראה הרב משה-זאב פיזם, מנהל בית חב"ד בשדרות, בשמחת תורה האחרון לא ישכח לעולם. הוא כואב את אובדן חבריו ומשדר מסר של אמונה וביטחון בה'

תעודת זהות. הרב משה-זאב פיזם מנהל את בית חב"ד בשדרות קרוב לארבעים שנה, עם רעייתו, ילדיו והמשפחה המורחבת. הם עברו בעיר את כל ימי הטילים, גם הקשים ביותר. מעולם לא חשב לעזוב את העיר, וכך עכשיו. הוא ומשפחתו עושים הכול כדי לעודד את התושבים ולהיות משענת תומכת.

"חיילים ליוו אותי לתפילה". פיזם

שמחת תורה תשפ"ד. בליל חג שמחת תורה היה כאן שמח מאוד. קרוב למאתיים איש השתתפו בהקפות ובתפילות, עד השעות הקטנות של הלילה. הלכנו לבתינו בשמחה ובטוב לבב, בלי לחשוב לרגע מה יקרה בשעת בוקר. ב-6:30 בבוקר התחלנו לשמוע פיצוצים ויריות. לא הבנו מה קורה. פתאום עבר כרוז והודיע שלא לצאת מהבתים, כי יש מחבלים ברחובות. זה נשמע הזוי לחלוטין.

מחיר יקר. העיר שדרות שילמה מחיר כבד מאוד. עשרות תושבים נרצחו בידי המחבלים. חברים טובים שלנו, תושבים, שוטרים ולוחמים, נלקחו מאיתנו בתופת הנוראה. אנשים שהיו חלק בלתי-נפרד מהפעילות בבית חב"ד, חלק ממעגל החיים השמח שלנו, נטבחו באכזריות. תחנת המשטרה, שנחנכה בעת האחרונה, נחרבה לחלוטין לאחר שמחבלים השתלטו עליה.

אי-ודאות. עכשיו יום ראשון בצהריים. אנחנו עוסקים באיסוף החללים. אלה מחזות שלא ראינו מעולם. מחבלים במספרים עצומים הסתובבו כאן באין מפריע!

עשירי למניין. כשבאתי לבית הכנסת לתפילת שחרית, בבוקר שמחת תורה, ליוו אותי כמה חיילים. כשנכנסתי ראיתי תשעה יהודים מחכים שם. גם הם לא ידעו מה קורה. הייתי העשירי למניין. החלטנו להתפלל. פשוט סגרנו דלתות והתפללנו. מסביב היה ירי בלתי-פוסק, פצצות, כריזות 'צבע אדום', מלחמה. אחרי התפילות עשינו הקפות, הכול במהירות הבזק.

פאניקה בבית. בני המשפחה ראו מחלון הבית את המחבלים, את היריות. לא היה להם מה לעשות חוץ מלגונן על הילדים ולא להפסיק להתפלל.

אמונה וביטחון. לכולנו יש שאלות כואבות, אבל אנחנו עושים כל מאמץ לחזק את התושבים. במצבים דומים בעבר שמענו מהרבי מליובאוויטש מסרים של אמונה וביטחון. עלינו להגן בנחישות על הגבולות, ובה בעת להוסיף בתורה, בתפילה ובצדקה, להתחזק באמונה בה'. בעזרת ה' עוד נראה ניצחונות גדולים, והבורא לא יעזוב אותנו לרגע!

הקפות שניות בלב דואב. מחזות שלא ראינו מעולם

הפעם יש תקווה. בניגוד למערכות קודמות, אנחנו מקווים שהפעם ישראל תנקוט יד ברזל נגד המחבלים, תצא מהכלים, ותגרום להם להתחרט על הרגע שיצאו לבצע את הפשע הנתעב הזה. שילמנו קרבנות רבים כל-כך, ואי-אפשר לסיים את המערכה בלי להשיג הפסקה מוחלטת של הטרור.

בואו לסייע. המסר שלי לכל אחד ואחד – קומו ועזרו איש לרעהו, כל אחד במה שהוא יכול, בגשמיות וברוחניות. יכולים לארח חברים ובני משפחה? עשו זאת. יכולים להתפלל ולומר פרקי תהילים? עשו זאת. כולנו עם אחד, כולנו מתמודדים עם צרה גדולה, וכולנו צריכים לשאת בנטל עם הזולת. והעיקר, להתחזק, כאמור, בתורה, בתפילה ובצדקה, לזכותם של כל התושבים וחיילי צה"ל, העומדים על משמרתם, במסירות אין-קץ.

עידוד החיילים. נשארים בעיר ומשמשים משענת תומכת