תַּפְקִיד הָרַע. בתחילת הבריאה נברא גם הרע, אלא שתפקידו המקורי היה לשמש קליפה לפרי – כמגן על הפרי שבתוכו. בעקבות חטא עץ הדעת התערבבו התחומים שבין הטוב לרע, ובעצם התערבבו הקליפה והפרי. מאז מוטלת עלינו העבודה לעסוק בסילוק ה'קליפות' שמסיטות אותנו מתפקידנו האמיתי. כאשר עבודה זו תסתיים, תבוא הגאולה, ואז יחזרו ה'קליפות' לייעודן המקורי.
כוחות הרע מכונים 'סטרא אחרא' או 'קליפה'. 'סטרא אחרא' פירושה המילולי הוא – הצד האחר, היינו הצד שעומד נגד הקדושה. 'קליפה' היא ממשמעות פסולת, ואף זה ביטוי לכוחות הרע, שאינם אלא פסולת מהקדושה.
תורת החסידות מסבירה שלכל דבר בעולם יש מקורות יניקה רוחניים, שמהם הוא שואב את קיומו וחיוּתו. כשיהודי לומד תורה או מקיים מצווה, הוא מקבל חיוּת רוחנית-נפשית מעולמות הקדושה. לעומת זה, כשהוא עושה דבר שלילי או מדבר וחושב על דברים רעים – חיוּתו הרוחנית באה ברגע זה מהיכלות ה'קליפות'.
אין פירוש הדבר שיש, חלילה, שתי רשויות עצמאיות ובעלות כוח – הקדושה וה'קליפה'. מחשבה כזאת היא כפירה באחדותו יתברך, החובקת את כל המציאות. החיוּת הנובעת מה'קליפה' אינה שלה, ומקורה אף הוא בקדושה. אלא שהקב"ה ברא את העולם במתכונת שחיוּת אלוקית מצומצמת מתלבשת בתוך ה'קליפות' ומעניקה להן כוחות להחיוֹת את כל ענייני הרע שבעולם. זאת, כדי שתתאפשר בחירה חופשית בין הטוב לבין הרע.
חַיּוּת לָרַע. החיוּת שנקצבה מלכתחילה ל'קליפה' מזערית ומצומצמת ביותר. הצרה היא שה'קליפה' מקבלת תוספות חיוּת, שלא נקצבו לה, בעקבות מעשי האדם. נאמר (קהלת ג,יא): "גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם". הקב"ה הפקיד את העולם כולו כביכול ברשותו של האדם. כשהאדם עושה טוב ועוסק בענייני קדושה – הוא גורם לנביעה יתרה של חיוּת אלוקית. לעומת זה, כשהוא עושה דברים רעים ומשקיע את כוחותיו בדברים שהם הפך הקדושה – הוא מוסיף כוחות ב'קליפות' וב'סטרא אחרא'.
זו גם המשמעות הפנימית של המאמר "מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה" – המצווה מוסיפה כוח בקדושה, וכשזו מתחזקת, היא תובעת ומסייעת לקיים עוד מצווה; וכשאדם עושה עבירה ומחזק את כוחות הרע, הוא מעביר לרע כוחות נוספים, לגרור אותו לעוד עבירה.
בבוא הגאולה יתבטל הרע ויסולק יצר הרע, כמו שנאמר (זכריה יג,ב) "אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ". עבודת בירור הטוב מן הרע תבוא לסיומה, והרע יועבר מן הארץ ולא יתקיים עוד. לכן בזמן הגאולה לא יהיו מלחמות וקנאה ותחרות וכו' (כדברי הרמב"ם בסוף ספרו), אלא העולם כולו יעסוק בלדעת את ה'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:46
זריחה: 6:25
