חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:46 זריחה: 5:48 י"ב בתמוז התשפ"ד, 18/7/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להציל את הערֵבים
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1909 - כל המדורים ברצף
לראות אור ולא שחור
יש חדש
האויבים גיבורים ואנחנו ננצח
עקב תשמעון
נימוק אלוקי
עשרה נביאים נשלחו
להציל את הערֵבים
רציתי לשאול
פינוי השולחן קודם ברכת המזון
ספר על החייל החטוף שינה חיים

בכל קבוצת פליטים נבחרו שני יהודים, שעליהם הוטלה האחריות לוודא כי אין בקרב היהודים מרגלים לטובת האויב

קרבנותיה הראשונים של מלחמת העולם הראשונה, שפרצה בתשעה באב תרע"ד (1914), היו היהודים: כשש-מאות אלף יהודים שהתגוררו ב'תחום המושב' נצטוו לעזוב מייד את בתיהם ואת רכושם והוגלו מזרחה. הצאר ניקולאי השני חשש שהיהודים ישמשו מרגלים בשירות האויב, והנחית עליהם את גזירת הגירוש.

מאות אלפי פליטים יהודים, חסרי כול, נהרו אל הקהילות היהודיות בעומק רוסיה ואוקראינה. גם העיר יקטרינוסלב שבאוקראינה (כיום דניפרו) התמלאה פליטים.

אחת הכתובות המרכזיות שאליה פנו הפליטים הייתה ברחוב מוסטוביה 2. זה היה ביתו של רבי לוי-יצחק שניאורסון, אביו של הרבי מליובאוויטש, רב העיר והמחוז.


רבי לוי־יצחק שניאורסון

רבי לוי-יצחק הקים ועד הצלה, שבו השתתפו בכירי המנהיגים בעיר, והוא עמד בראשו, עם זוגתו, הרבנית חנה. הרב הפעיל את כל קשריו בשלטון הרוסי וגייס את האליטה היהודית המקומית לטובת האומללים. הרבנית ארגנה פעילויות של איסוף מזון, ביגוד ותרופות, ואיתור מקומות לינה.

בכל שנות המלחמה (עד תרע"ז-1917) היו בני משפחת שניאורסון מסורים לגמרי להצלת יהודים. הם דחקו את ענייניהם הפרטיים, והקדישו את כל מעייניהם לפעולות ההצלה. גם שלושת בניו של רבי לוי-יצחק שניאורסון פינו את מקומם סביב שולחן השבת לטובת ילדי הפליטים, והיו מגישים לפליטים את מנות האוכל שלהם.

אחד האמצעים האכזריים שנקטו השלטונות כנגד היהודים היה גזירת ה'ערֵבים':  בכל קבוצת פליטים נבחרו שני יהודים, שעליהם הוטלה האחריות לוודא כי אין בקרב היהודים מרגלים לטובת האויב. המשמעות הייתה ברורה: אם יתעורר חשד קל של ריגול כנגד יהודי בקהילה, ה'ערֵבים' יומתו בירייה.

אחד מאותם 'ערֵבים' היה הרב משה פרידנטל, שבא עם משפחתו ליקטרינוסלב כפליט מלחמה. יום אחד הוטל חשד שווא של ריגול על אחד היהודים הנתונים לחסותו, והרב פרידנטל הושלך מייד לכלא. בני משפחתו המודאגים לא זכו לקבל שום מידע על גורלו.

"גשו לבית הרב שניאורסון", יעצו להם יהודי המקום, "שם יוכלו לעזור לכם". רבי לוי-יצחק קיבל את בני משפחת פרידנטל והאזין לדבריהם בעיניים דומעות. הוא הבטיח לעשות כמיטב יכולתו.

רבי לוי-יצחק השקיע את כל כוחו בהצלת הרב פרידנטל. הוא פנה אל אישי ממשל בכירים, הפעיל שתדלנים ולא נח לרגע. מאמציו נכרכו לעיתים בסכנת נפשות ממשית. בביקוריו בכלא העביר לאסירים היהודים מכתבים מבני משפחותיהם, מעשה שאילו היה מתגלה, היה גוזר עליו דין מוות.

"זוהי מצוות 'והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם'", תירץ רבי לוי-יצחק בענווה את מעשיו הנועזים, שהביאו לידי חידוש הקשר בין אב לבנו.

רבי לוי-יצחק התבטא כי "ליובאוויטש יונקת את רוחה מעשרת הרוגי מלכות. זו הסיבה שבעל התניא נעצר בידי הצאר. עלינו מוטל התפקיד להוסיף לפעול למען הצלת יהודים, גם אם ניאלץ למסור את נפשנו על קידוש השם!".

קרן אור ראשונה הייתה עם נתינת רשות מהשלטון הצבאי לבקר את ה'ערֵבים' בכלא. זו הייתה הפעם הראשונה שנוצר מפגש בין משפחת פרידנטל לאביהם, שהיה כלוא עד אז בתא מבודד והמתין לגזר דינו.

התקדמות נוספת הייתה כשאושר לרבי לוי-יצחק, לאחר מאמצים כבירים, להכניס לאסירים היהודים אוכל כשר וספר תורה. הם הועברו אז יחד לתא אחד, וכך התאפשר להם לאכול ולהתפלל יחד.

צעד גדול וחשוב לקראת השחרור היה כאשר התקבלה בקשתו של רבי-לוי יצחק להעביר את הרב פרידנטל לדירה שכורה ברחוב קירפיטשנאיה. בפתח הדירה הוצבו שני שומרים, והם אפשרו למבקרים גישה חופשית. הרב פרידנטל וה'ערב' שנאסר איתו החלו לחיות חיים כמעט רגילים. הם זכו לביקורים של מנהיגי הקהילה היהודית בעיר, והדבר נסך בהם תקווה חזקה שהשחרור קרב.


ביתו ביקטרינוסלב שנהפך כתובת לפליטי המלחמה

בימי הסליחות בשנת תרע"ו (1916) הגיעה בשורת השחרור. השמחה בעיר הייתה גדולה. את אמירת הסליחות עשו המשוחררים בבית הכנסת שבו התפלל רבי לוי-יצחק.

העיתונאי אהרון פרידנטל, בנו של הרב המשוחרר, נכח במעמד ותיאר את שאירע: "'מקור חיים עימך מתבאר', קראו המשוחררים ברגש מתוך חוברת הסליחות, 'לחיים טובים ממך נישאר'. את המילים האחרונות חזרו ואמרו המשוחררים כמה פעמים בעיניים דומעות, ועם יהודים נוספים שרבי לוי-יצחק פעל אצל השלטונות להושיעם הצביעו לכיוונו, ברצונם להדגיש כי הוא היה זה שהעניק להם את חייהם".

(על-פי 'תולדות לוי יצחק', מתוך כתבי אהרון פרידנטל)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)