חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:33 י"ד בכסליו התש"פ, 12/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סעודת פורים שחל בערב-שבת * יארצייט שחל בשבת בתוך שנת אבילות
בירורי הלכה ומנהג

מדורים נוספים
התקשרות 557 - כל המדורים ברצף
כאשר הוא מתנהג כ"יהודי" - הוא נעשה "בעל-הבית" על העולם
הקב"ה מבטל מיד את כל המדידות וההגבלות דזמן הגלות
ליהודים הייתה אורה
פרשת צו
סעודת פורים שחל בערב-שבת * יארצייט שחל בשבת בתוך שנת אבילות
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

סעודת פורים שחל בערב-שבת

במכתבו של הרבי מיום כ"ט אד"ר תשי"ד להרה"ג הרה"ח ר' אפרים אליעזר הכהן יאלעס (אג"ק כרך ח עמ' רמז. בתוספת פיסוק, ופתיחת ראשי-תיבות וקיצורים), נאמר:

במה שכתב אודות התוועדות דפורים שתא זו, שחל בערב-שבת-קודש [שאלתו היתה, כנראה, מתי יתוועד הרבי].

[וענה הרבי (מסתבר שמשפט זה שייך לתשובה):] כיוון שהסעודה על-פי שולחן-ערוך צריך שתהא ביום ו'. הנה בדעתי שתהיה ההתוועדות בסמיכות לה [לסעודת-פורים], היינו בשבת-קודש בהמשך להקידוש [כנראה רצה הרבי שיטלו ידיים ויאכלו כזית לפני השקיעה, ואחרי השקיעה יקיימו "פורס מפה ומקדש" וימשיכו בסעודת-שבת, ואז ייכנס הרבי להתוועד], ועיין מראה-הפנים לירושלמי [מגילה] פ"א הלכה ד' [ד"ה את ששמחתו. שם מבאר, שהלימוד מהפסוק 'ולא יעבור' שלא לקיים את מצוות הפורים אחרי הזמן, אינו חל על משתה ושמחה. וכנראה הכוונה, שאף שבקביעות זו הרי זו כבר סעודת-שבת ולא המשך סעודת-פורים כמו כשחל מוצאי פורים בחול, מכל-מקום ניתן להתוועד גם אז. ואולי זהו רמז גם לדחייה למחר שהיתה לבסוף, כדלהלן].

אמנם ביום י' אדר-שני, בנסיעה בחזרתו מניחום אבלים, אמר הרבי ('תורת-מנחם - התוועדויות' (יא) תשי"ד ח"ב עמ' 120) "שההתוועדות תתקיים ביום השבת-קודש לאחר תפלת מנחה, ותימשך עד הלילה, כדי שגם אלה שדרים במרחק קצת יוכלו להשתתף בהתוועדות". וכן היה בפועל, ובפתיחת ההתוועדות (שם עמ' 130) הסביר הרבי, שבערים המוקפות-חומה, מקדימים בקביעות זו את קריאת המגילה ליום שישי ודוחים את הסעודה ומשלוח-מנות ליום ראשון, מהסיבות שאמרו חז"ל בזה. אבל 'ועל הניסים' שאין סיבה לדחותו או להקדימו - נשאר בזמנו, וסיים "ועל-פי-זה מובן, שכל העניינים שבהם אין שייכים טעמים לשינוי הזמן - נשארים בזמנם, ביום הפורים עצמו. והנה הסדר הרגיל הוא שההתוועדות דיום הפורים קשורה עם אמירת מאמר חסידות. ומכיוון שמצד טעמים מסויימים לא נאמר מאמר חסידות אתמול [שכנ"ל במכתב, הוא הזמן המתאים להתוועדות] - יש לאומרו עתה". [לאחר-מכן ניגנו, והרבי אמר מאמר]. ע"כ.

 

יארצייט שחל בשבת בתוך שנת אבילות

שאלה: אבל (רח"ל) על אביו בתוך השנה, שנהוג שאינו מתפלל לפני העמוד בשבת ויום-טוב, והנה הגיע בתוך זמן זה יארצייט של אימו (או להפך) ביום השבת-קודש - האם יתפלל לפני התיבה?

תשובה: נוהגים שאין האבל תוך שנתו מתפלל לפני התיבה בשבת ויום-טוב1. הטעמים שנאמרו בזה2:

א) לפי שהקהל שרוי בשמחה, ואין ראוי שיעבור לפני התיבה מי שאינו בשמחה. ב) מפני שמידת הדין מתוחה עליו, או דאיתרע מזליה. ג) כיוון שיש אבלים שאין קולם נעים, ובשבת ויום-טוב מתפללים באריכות ובנעימה, וכדי שלא לחלוק באבלים הנהיגו שלא יעברו אז כלל לפני התיבה

אגב, למנהגנו: "בראש-חודש ובכל יום שיש בו מוסף אין האבל יורד לפני התיבה, ואפילו לא בתפיל[ו]ת ערבית ומנחה"3. "גם בחנוכה האבל יורד לפני התיבה, לבד לאמירת הלל"4. אך ש"ץ קבוע ממשיך בזה בראש-השנה גם באבילות5.

והנה מענה הרבי בנושא זה6: "במ"ש בהתנהגות דיארצייט כשחל באמצע האבילות7, כפי ידיעתי נוהגים כהאומרים שמתנהגים כמו בכל יארצייט". ובשולי הגיליון מציין הרבי לכמה ספרים: "ראה שו"ת דודאי-השדה סמ"ד [שם כתב שיתפלל]. וילקט [כנראה כצ"ל] יוסף יד. תורת-מרדכי קסו [גם שם מתיר להתפלל]. ילקוט דת ודין ע' נו [תשובת הרה"ג ר' צבי פסח פראנק שם, שיתפלל]".

ומשמע דעתו, שאף שאבל "אינו יכול" (מבחינה רוחנית) להיות שליח-ציבור בשבת רגילה, הרי כשהוא בעל יארצייט - "יש לו את הכוח" לזה, אף שהוא אבל.

[ולהעיר, שאם אינו מתפלל ביארצייט כשחל בשבת, אולי יש בזה חשש משום אבילות דפרהסיא בשבת8.]

----------

1) רמ"א יו"ד סי' שעו ס"ד. ובשו"ת מאיר נתיבים סי' פ האריך לבאר דברי הרמ"א שכתב בלישנא קלילא "לא נהגו להתפלל" היינו שכך נהגו האבלים מעצמם, אבל אין בזה איסור כלל. וגם האמור בלשון הש"ך בנדון בס"ק יד "אסור", ראה בס' דברי סופרים על הרמ"א שם בבירור הלכה.

2) הובאו בנטעי-גבריאל הל' אבילות ח"ב פנ"ו ס"א, וש"נ. אגב, בעניין זה ציין שם (בהע' ה) לשו"ת בצל החכמה ח"ד סי' קצט, וצ"ל קכט. ולהלן (הע' ז) ציין לשו"ת שבט הלוי ח"ג סי' קסא וצ"ל קסה.

3) ס' המנהגים עמ' 8, וש"נ לפרמ"ג במשבצות סי' תרעא ס"ק ח. שם, וכן בסי' תרפ"ג במשבצות ס"ק א ובערוך השלחן יו"ד שעו סו"ס יד - לא כתבו כמנהגנו בזה.

ממנהגנו זה מוכח, לכאורה, שהטעם אינו בגלל שמחה (שזה יש גם בחנוכה, ועל-כל-פנים בפורים), ולא בגלל נעימות הקול, שזה אינו תלוי בתפילת מוסף (עכ"פ לא בשחרית ומנחה של יום שיש בו מוסף). ואולי גם לא מצד מידת הדין (אם אינו מתאים לייצג את הציבור בימים נוראים, למה יעשה זאת - גם אם הוא ש"ץ קבוע). ואולי ישנו טעם אחר בנדון ע"פ פנימיות התורה. ולהעיר מדברי הגמרא (שבת כד,ב) "יום הוא שנתחייב בארבע תפילות" (ז"א שמה שיש ביום מסויים תפילת מוסף, זה משפיע על כל התפילות ביום זה), וכן מהמובא מכמה מקומות בזוהר, שבחול המועד ואפילו בראש-חודש יש דרגא מסויימת של 'נשמה יתירה' ('התוועדויות תשמ"ה ח"ד עמ' 2075 וש"נ), ואולי יש לזה איזו שייכות לענייננו.

4) שם עמ' 71. ובהערה שם: "הדעות בזה ראה אחרונים או"ח סקל"א. תר"ס. תקפ"א. תקפ"ב. תרע"א. יו"ד סוף סשע"ו ועוד". בס' דברי-סופרים (החדש) סי' שעו ס"ק צד העתיק באריכות מיגוון רחב של דעות ראשונים ואחרונים בכל זה, ולא מצאתי שם דעה כמנהגנו (את מנהגנו עצמו לא זכה לדעת). 

5) אג"ק ח"ז עמ' שסג. ומציין למטה אפרים סי' תקפא סכ"ג-כד, שם משמע שההיתר הוא רק מדוחק. באלף המגן שם פי' טעם ההיתר, דהוי כרבים צריכים לו.

6) אג"ק כרך יד עמ' תל, שערי הל' ומנהג חיו"ד ס"ע שפד - וחבל שלא ציינו שם מהי השאלה.

7) מה שציין שם בגוף המכתב לפני-כן: "ויעיין בנ"כ השו"ע בערוך השלחן ס"ק מו-מז וש"נ" - לא מצאתי לע"ע, ואולי נפלה בזה טה"ד. בערוך השלחן שצויין לעיל הע' 3, כתב בפשיטות שש"ץ קבוע שהוא אבל מתפלל גם בשבת ויו"ט.

8) כמבואר בשו"ע יו"ד סי' ת ס"א. ובפרט שהחמירו בנושא זה למנהגנו, כמו בעניין לבישת בגדי שבת בשבת חזון (דלא כהרמ"א), ראה ס' המנהגים עמ' 46 הע' 10.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)