חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:42 זריחה: 5:53 י"ט בתמוז התשפ"ד, 25/7/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הצלה רפואית והצלה רוחנית
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1902 - כל המדורים ברצף
העוצמה גוברת משנה לשנה
יש חדש
מבט של אהבת ישראל
עדת קורח ועונשה
של מי המופת
המשיח שבנו
הצלה רפואית והצלה רוחנית
רציתי לשאול
דיני פדיון הבן
חיי שליחות באליפלט

הד"ר שוורץ הניד בראשו. באותם ימים כל העולם היהודי היה זר לו. נבצר מבינתו איך ברכה של רב בארה"ב תוכל להועיל לַנער פגוע הראש ביוהנסבורג

אוריאל אש היה בן שש כאשר נכנס עם אימו אסתר ואחיו איתן, בן השלוש, לחדרו של הרבי מליובאוויטש. זה היה למחרת חג השבועות תשל"ט (1979). האם ובניה באו מדרום-אפריקה לשמחה משפחתית, וניצלו את ההזדמנות להיכנס אל הרבי.

הנער אוריאל אש

לפני החג חילק הרבי לכל ילד סידור תפילה, וכשנודע הדבר לאם, השתוקקה מאוד שגם בניה יקבלו סידורים. כשנכנסו לחדרו של הרבי שאל הרבי את אוריאל: "יש לך סידור?". השיב הילד: "יש לי, אבל לא כמו לשאר הילדים".

הרבי קרא למזכירו וביקש להביא שני סידורים בעבור הילדים. אסתר מספרת: "הרבי קיבל אותנו בחמימות רבה. הוא הביט על ילדיי כאילו היו נכדיו, והעניק לי את כל הברכות שביקשתי".

חלפו שבע שנים. כשבוע לפני יום הולדתו הארבעה-עשר יצא אוריאל לרכיבה קצרה באופניו, ומכונית פגעה בו בעוצמה. הוא נפצע קשה בראשו, והובל חסר הכרה לחדר המיון ביוהנסבורג.

בעוד הרופאים בודקים את מצבו של הנער התפללה אסתר לשלומו של בנה. "הוא חייב להחלים, שהרי הרבי בירכו לגדול תלמיד-חכם", חיזקה את עצמה.

הד"ר גארי שוורץ, רופא יהודי צעיר, היה התורן בחדר המיון באותה עת. הוא הגיע למסקנה שהמצב חמור ביותר.

מספר הד"ר ראובן ג'קס, לימים סגן מנהל חדר המיון באותו מרכז רפואי: "יש לנו סולם דרגות לקביעת מצב הכרתו של אדם. 15 משמעותו הכרה מלאה. הציון הנמוך ביותר הוא 3. מצבו של הנער היה 4. לא היה צורך אפילו להרדים אותו, כפי שנהוג לעשות במצבי פציעה קשה.

 

הד"ר ראובן ג'קס

"הד"ר שוורץ זימן נירוכירורג לבדוק את הנער. קביעתו הייתה כי הסיכוי להתעורר מפציעה כזאת כמעט אינו קיים. 'גם אם הילד יישאר בחיים, הוא יהיה במצב של צמח', אמר לד"ר שוורץ. 'עשה מה שאתה רוצה; אינני יכול להציע לך דבר'.

"בהתייעצות עם הרופאים הבכירים הוחלט שלא להעביר את הנער לחדר טיפול נמרץ, מכיוון שהמיטות במחלקה היו נחוצות בעבור חולים בעלי סיכוי טוב יותר. אוריאל קיבל מיטה ליד החלון במחלקת המיון".

כשעדכן הרופא את ההורים במצב בנם, אמר לו האב, מיכאל: "אל תאמר שאבדו הסיכויים. ביקשנו את ברכת הרבי מליובאוויטש ואנו ממתינים לתשובתו".

הד"ר שוורץ הניד בראשו. באותם ימים כל העולם היהודי היה זר לו. נבצר מבינתו איך ברכה של רב בארה"ב תוכל להועיל לנער פגוע הראש ביוהנסבורג.

ואז הגיעה תשובת הרבי. הרבי השיב שיתפלל על ציון חמיו בעבור אוריאל, ואיחל שיתבשרו בבשורות טובות. אך היה לו מסר בעבור הרופא: רופא הוא שליח ה' להביא רפואה. תפקידו לתת את הטיפול הטוב ביותר, וה' יקבע את התוצאה. אך עליו לעשות כל שביכולתו.

כשמיכאל העביר את המסר לד"ר שוורץ, לא ידע הרופא איך להגיב. הוראות הממונים עליו היו שלא לעשות כלום במצב חסר הסיכויים. וכאן בא רבי שאינו מודע לפרטי האבחנה ולא היה שותף בדיונים הפנימיים, והוא מעביר הנחיות...

אך משהו בכל-זאת גרם לו לנקוט כמה פעולות, אף-על-פי שלא האמין כי יוכלו לשנות את המצב.

למחרת בבוקר, עם זריחת השמש, נכנס הד"ר שוורץ לחדרו של הנער. קרן שמש חדרה מבעד לחלון והאירה על פניו של אוריאל. הרופא נדהם לראות שהנער פוקח את עיניו!

הרופא התקרב אליו עוד, והנער התרומם קצת והושיט את ידיו קדימה, מחווה תנועה של נטילת ידיים. הוא ביקש ליטול את ידיו!

גם הוא וגם ההורים היו בהלם מוחלט. "מה אתה חושב שקרה?", שאל מיכאל את הד"ר שוורץ. "אין לי מושג", הודה הרופא. "זה חייב להיות נס!".

מיכאל השיב לו: "אתה היית שליח בידי ההשגחה העליונה להעביר את הברכה והתפילה של הרבי לרפואת בננו".

כעבור שבוע שוחרר אוריאל מהמרכז הרפואי. הוא נזקק לעוד שנתיים של שיקום, עד שהחלים לגמרי וחזר לתפקד כאחד האדם. בבוא העת הקים משפחה והוא מתגורר כיום בארה"ב.

האירוע השפיע עמוקות על הד"ר שוורץ. כעבור זמן נענה להזמנת משפחת אש להתארח בביתה בשבת. בעקבות זאת החל להתעניין במשמעות יהדותו ונעשה שומר מצוות. כעבור שנים עבר לקייפטאון, ושם פגש בבית הכנסת את הד"ר ג'קס, וסיפר לו את הסיפור המופלא.

בשלב הזה הפתיע הד"ר ג'קס את הד"ר שוורץ: "אוריאל אש הוא חבר טוב שלי, ואני מכיר היטב את סיפורו".

עברו כמה ימים והד"ר ג'קס קיבל שיחת טלפון מאוריאל: "אני בא לקייפטאון לכמה ימים. אוכל להיות אורחך בשבת?". "בשמחה רבה!", השיב הרופא, ובראשו כבר התבשלה 'מזימה'...

הוא הזמין לסעודת השבת גם את הד"ר שוורץ, בלי לגלות לו את זהות האורח הנוסף. במהלך הסעודה ביקש המארח מאורחיו להציג את עצמם. "אני אוריאל אש", אמר האורח מארה"ב. הד"ר שוורץ החוויר. את ההתרגשות בפגישתם המחודשת אפשר רק לשער...

(על-פי 'המפגש שלי עם הרבי',  מיזם היסטורי של JEM, המתעד עדויות בגוף ראשון על חייו והדרכותיו של הרבי. הסיפור מתפרסם באישורה ובאדיבותה של JEM)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)