מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1892 - כל המדורים ברצף
	הסיפור שלנו במבט מלמעלה
	יש חדש
	חינוך הילדים מחייב תשובות מפורטות
	שביעי של פסח
	מבט למעלה
	לקראת הגילוי הגדול
	מצות בדרך לכותל
	רציתי לשאול
	קניות בחול המועד
	מנהגי פסח ביבוא אישי ממרוקו

הגעגועים נשמעים היטב בקולו של הבן, כשהוא חוזר לליל הסדר במחיצת אביו: "פניו של אבא היו טהורות וקדושות. לא הייתה אווירת צחוקים ודיבורים"

על 'לִילְת להגדה' ו'טַמְסְרקְרְאת' שמעתם? בליל הסדר יסבו בני משפחת טריקי הענפה ויתרפקו בגעגועים על דמותו של האב והסב הגדול, רבי יוסף-שלמה טריקי, מחשובי רבני מרוקו, שהלך לעולמו לפני שנתיים. חג הפסח היה בעבורו מועד מיוחד במעגל השנה. עם עלותו לארץ ישראל הביא עימו מנהגים קדומים של החג, והנחיל אותם לילדיו ולנכדיו באהבה גדולה.

'ליל הסדר' בבית משפחת טריקי הוא גם ליל זיכרונות, שבו נוהגים בני המשפחה לשחזר את המנהגים הקדושים שהביא עימו האב, שכבר בהיותו בן עשרים מונה לדיין במרקש. "אבא עלה ארצה לפני יותר משישים שנה", מספר בנו הצעיר, ר' רפאל (31). "הוא התיישב בחולון, והיה מהחלוצים ממש בעבודת הקירוב בעיר. כשראה נערים משחקים בחוץ, קרא להם ללמוד עימו תורה. במרוצת השנים זכה לקרב רבים לתורה ולמצוות. הוא הקים קהילה והרביץ תורה וקבלה בישיבת 'עץ יוסף' שבראשה עמד".

בעקבות האב. ר' רפאל טריקי על רקע תמונת אביו, רבי יוסף־שלמה

בלי מוצרים תעשייתיים

"ליהודי מרוקו היה בסיס של מנהגים, והם התפתחו לפי ערים ומשפחות", מסביר ר' רפאל. למשל, המצווה המרכזית של ליל הסדר, 'והִגדת לבנך', כונתה 'לִילְת להגדה' – 'ליל ההגדה'.  "גדלתי במשפחה בת אחד-עשר ילדים. מילדותנו חווינו את פסח ואת מנהגיו הייחודיים שאבא שימר. גדלנו לתוך זה ולא הכרנו מציאות אחרת".

לבית משפחת טריקי לא נכנס שום מוצר תעשייתי בחג. "עוגות וחטיפים, וכלל המוצרים התעשייתיים, גם הכשרים ביותר, לא עברו את מפתן הדלת", מרחיב הבן. "עם זה, אף פעם לא הרגשנו שונים. אבא ידע להעביר אלינו את החוויה הקדושה והמרוממת של החג. אימא הייתה מכינה לנו ריבה מתוקה מחרוסת, ואומרת שזה השוקולד של פסח. כך גדלנו, וכך אנו מגדלים את ילדינו".

ג'אלביות ופיוטים במרוקאית

בליל הסדר נהוג במשפחת טריקי ללבוש ג'לאביות מיוחדות, גלימות צחורות, סמל לטוהר ולחירות. עוד מנהג הביא עימו הרב טריקי – ללמד את ילדי המשפחה לקרוא את ההגדה בערבית-מרוקאית. "לאחר חציית המצה נהגנו לשיר עם אבא", מספר הבן הצעיר ופוצח בנעימה מיוחדת עם כל הדגשים וההטעמות: "הַגְדָא קְצֶ'ם א'לְהָא אֶל'בְּחַר עָלא תְּנַאַשׂ' אֶל'טְרִיק, חִין כֶרְז'וּ ז'דוּדְנָא מְל'מַאצַאר, עָלָא יִיד סִידְנָא וּנְבִּינָא מוּסָא בִּן-עַמְרָם, עָלָא סְלַאם וּרְדָא. חִין פִקְהוּם מִן הַאלְד לִכְדְמַא צְ'עִיבָּא. הַגְדָה יִפְקְנָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנֹאמַר אָמֵן". ובתרגום לעברית: "כך קרע הקב"ה את הים לשנים-עשר נתיבים, בעת שיצאו אבותינו ממצרים, על-ידי אדוננו ונביאנו משה בן-עמרם עליו השלום והרחמים, בעת שהוציאם מעבדות קשה לחירות; כן יוציאנו הקב"ה, ונאמר אמן".

עד שלוש לפנות בוקר. שולחן הסדר בבית משפחת טריקי

ליל סדר לילדים

הגעגועים נשמעים היטב בקולו של הבן, כשהוא חוזר לליל הסדר במחיצת אביו: "פניו של אבא היו טהורות וקדושות. לא הייתה אווירת צחוקים ודיבורים. ליל הסדר נמשך כמעט עד שלוש לפנות בוקר, כשאבא מרבה לומר דברי תורה ולשיר".

ר' רפאל מספר על עוד מנהג שרוֹוח במשפחה: ה'טַמְסְרקְרְאת' – ליל הסדר של הילדים. "באחד מימי חול המועד הילדים שמתחת לגיל מצוות נוהגים לערוך מעין ליל הסדר. הם יושבים על הרצפה ומשחזרים את ליל הסדר, עם הסימנים, המאכלים והמצות, והכול בכלים קטנים. זו חוויה מתוקה, המאפשרת לראות איך הילדים קלטו את ליל הסדר ואיך הם מבטאים אותו בעצמם".