חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:36 זריחה: 6:12 י"ז באדר א' התשפ"ד, 26/2/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מצות בדרך לכותל
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1892 - כל המדורים ברצף
הסיפור שלנו במבט מלמעלה
יש חדש
חינוך הילדים מחייב תשובות מפורטות
שביעי של פסח
מבט למעלה
לקראת הגילוי הגדול
מצות בדרך לכותל
רציתי לשאול
קניות בחול המועד
מנהגי פסח ביבוא אישי ממרוקו

כאשר שמואל יצא מהמאפייה המתין לו ברחוב 'חאפר' כזה. הלה חטף את שקית המצות מידיו והחל ללעוס אותן בבולמוס

לפני כארבעים שנה היה ר' אפרים הולצברג תושב טרי ברובע היהודי בירושלים. בחג הפסח יצא מביתו לעבר הכותל המערבי, והמראה שראה צבט את ליבו.

בכניסה לרובע היהודי פעלו כרגיל שתי מאפיות לחם ערביות, ואפרים ראה יהודי שהולך אל הכותל עוצר ליד אחת המאפיות, קונה בייגל ונוגס בו להנאתו, בעודו ממשיך ללכת אל הכותל. היהודי לא היה שומר מצוות, וככל הנראה לא נתן את דעתו למשמעות מעשהו, אבל ר' אפרים הזדעזע עד עומק נשמתו.

העניין לא הניח לו והוסיף להעסיק את מחשבתו בשעות הבאות. הוא חש שמחובתו לעשות משהו שייתן מענה ליהודים רעבים שבאים לכותל, ועלולים להיכשל באכילת חמץ בפסח.

ממחשבה למעשה. הוא פנה אל כמה אנשים בעלי יכולת, וביקש מהם תרומה לצורך קניית כמות נכבדה של מצות. דבריו, שיצאו מליבו הכואב, נגעו לליבם, והוא הצליח לגייס סכום נכבד.

כעבור זמן קצר הצטייד אפרים במצות ובשקיות שתייה. הוא ארז את המצות והמשקה בשקית חומה, וצירף מכתב לבבי שהסביר את משמעותו של חג הפסח ואת חשיבותה של המצה.

בהתלהבותו הרבה סחף אחריו את ר' שמעון מלמד, יהודי חם ושורשי שעלה ממרוקו. הוא התנדב לשבת בכניסה לרובע ולהציע לעוברים ושבים את שקית המצות והמשקה.

היוזמה הצליחה מעבר לכל הציפיות. המוני יהודים רעבים שנכנסו בחג הפסח לרובע, וביקשו לקנות לעצמם דבר מה לאכול, פגשו את פניו האדיבות של שמעון וקיבלו מידיו בברכה את המצות. כך נמנעו היהודים האלה מלאכול חמץ.

במועצה הדתית של ירושלים ראו את ההצלחה הגדולה של המיזם המיוחד ברובע, והעניקו לאפרים עוד שלוש-מאות קילוגרם מצות טריות, בעבור החלוקה.

אפרים חש קורת רוח רבה. "איזו זכות גדולה נפלה בידי!", חשב בליבו. "אני, נכדו של ר' שמואל-משה הולצברג מגטו ורשה, זוכה לחלק מצות ברחובותיה של העיר ירושלים, ולהציל יהודים תמימים מאיסור אכילת חמץ בחג הפסח!".

לא לשווא נזכר אפרים בסבו. את הסיפור ששמע מאביו, שמחה הולצברג, 'אבי הפצועים', לא ישכח לעולם.

זה היה בגטו ורשה, בשנת תש"ג (1943), בעיצומם של ימי השואה האיומים. שמואל הולצברג היה בין היהודים שרוכזו בגטו. אף שהנאצים ניסו להסוות את כוונותיהם בביצוע ה'אקציות' (שילוחים) של אלפי יהודים מהגטו, והציגו זאת כהעברה למחנות עבודה, יהודי הגטו כבר ידעו שהרכבות מובילות את האומללים למחנות ההשמדה.

על רקע זה החל להתרקם המרד, שהחל ביום י"ד בניסן, בתקווה להכות בצוררים ולאפשר בריחה של יהודים אל מחוץ לגטו.

אך באותם ימים שקודם הפסח היה ר' שמואל מוטרד מדבר אחד – מנין ישיג מצות לליל הסדר? הוא מכר את שארית הרכוש שעוד נותר ברשותו, כדי שיוכל לקנות שלוש מצות, ולקיים כהלכתו את הסדר האחרון בחייו.

באמצע הלילה יצא שמואל לעבר מאפיית מצות חשאית, שבה נאפו מצות בסיכון רב. את פניו עטף במטפחת, שהסתירה את הזקן שגידל על אף האיסור שהטילו הנאצים. בחסות האפלה הגיע למאפייה, וקנה שלוש מצות, שאותן הכניס לתוך שקית כהה.

באותם ימים שרר בגטו רעב נורא. המחסור החמור במזון הביא לתופעה אנושית קשה, שבה בני-אדם איבדו את שפיות דעתם. הללו כונו 'חאפרים'. הם היו אורבים בצידי הרחובות, וכשראו אנשים שסברו כי יש מזון בכליהם – היו מתנפלים עליהם וחוטפים מהם את האוכל. לפעמים היו בולעים מרוב טירוף כל מה שהיה באותו מארז, ואפילו ברגים ומסמרים, דבר שהביא למותם המצער.

כאשר יצא שמואל מהמאפייה המתין לו ברחוב 'חאפר' כזה. הלה חטף את שקית המצות מידיו והחל ללעוס אותן בבולמוס.

שמואל קפא לרגע, אך מייד התעשת וחטף מה'חאפר' כמה שברי מצות. את השברים האלה אכל בליל הסדר!

"כעת אני מבין", אמר אפרים, נכדו של שמואל, בעודו נושא את מארזי המצות אל ביתו של מלמד. "אולי בזכות אותם שברי מצות, שסבי מסר את נפשו עליהם בשואה, זוכה אני לזַכות יהודים באכילת מצה, לבל ייכשלו באיסור חמץ".

לימים סיפר אפרים בשידור רדיו: "השטן קינא במצווה הזאת, ופעם ניגש אליי אברך וטען שאני מכשיל יהודים באכילת מצה בלי נטילת ידיים... ניגשתי אל הרב יוסף-שלום אלישיב, והוא פסק כי הצלת יהודי אחד מאיסור 'כרת' שווה את כל המאמץ.

"עוד אברך טען כי בשקיות הנייר שבהן נארזו המצות יש חשש שהדבק הוא חמץ. ניגשתי אל הרב שלום כהן, ראש ישיבת פורת יוסף; הוא ציטט את הפסוק 'אומר לדבק טוב', ואמר לי בחיוך: 'אינך מכשיל אף אחד. הם אוכלים את המצות, לא את השקית'...".

(על-פי סיפורו של יהודה עצבה, מפי בעל המעשה)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)