דיין על רקע תמונת סבו, רבה של שושן הבירה
אברהם דיין היה ילד כבן עשר כשנסע עם הוריו להיפרד מסבו, הרב מנחם דיין-צדק, ערב עלייתם מפרס לארץ. זה היה לפני חמישים וחמש שנים. הדרכים אז היו משובשות ואמצעי התחבורה מיושנים. לילה שלם נדרשו לנסוע באוטובוס, מטהראן הרחוקה רק כמאה קילומטרים מהמדאן, שבה כיהן הסבא כרב ראשי.
אברהם זוכר את קושי הפרידה ואת הערגה שנשקפה מעיני סבו. "אתה נוסע לארץ קדושה, שמיליוני יהודים בכל העולם כמהים אליה", אמר לו הסבא והוסיף בהלצה: "אולי נתחלף? אתה תישאר כאן ואני אעלה במקומך?". אבל משה עלה עם הוריו לארץ וסבו נשאר שם כדי להוסיף להדריך את הקהילה היהודית בהמדאן, שאותה הנהיג כארבעים שנה.
משימה לא-פשוטה
לפני זמן-מה נזדמן לאברהם, איש שיווק ותדמית המתגורר בבת-ים, לשוחח עם רב שהתעניין במוצאו. "סבי היה הרב הראשי של המדאן", השיב אברהם. כשהגיב הרב באדישות-מה, הוסיף: "נו, העיר שבה קבורים מרדכי ואסתר". הרב פקח זוג עיניים. "מרדכי ואסתר?! יודעים בכלל היכן הם קבורים?!". כעת היה תורו של אברהם להשתומם. "התקשיתי להאמין שאיש-שיחי אינו יודע דבר שהיה חלק מהוויי החיים של כל יהודי בפרס. הנחתי שאם הרב אינו יודע זאת, כנראה יש עוד אנשים שאינם יודעים".
אברהם, איש מסורתי, החליט לעשות מעשה – לצלם את קברי מרדכי ואסתר ולהציג את הסרט לציבור. המשימה לא הייתה פשוטה. באמצעות קרוב-משפחה בארה"ב יצר אברהם קשר עם בן-דודו המתגורר בטהראן. הלה, איש מכובד, שבעבר ניהל מרכז רפואי, שכר צלם מקומי, ויחדיו נסעו להמדאן וצילמו את קבר מרדכי ואסתר.
"מאוזולאום מרדכי ואסתר"
הסרט נשלח לארה"ב ומשם לארץ. לא-מכבר אף הוקרן במהדורת החדשות המרכזית של הערוץ הראשון. הסרט נפתח במראה מרכז העיר המדאן, שעל-פי מסורת יהודי פרס היא-היא שושן הבירה. אחר-כך נודדת המצלמה למבנה עתיק במרכז העיר, בעל כיפה מחודדת על ראשו, מוקף גדר ברזל גבוהה שעליה מתנוסס שלט (באנגלית): "מאוזולאום מרדכי ואסתר".
הכניסה למבנה נמוכה במתכוון, ומאלצת את הנכנסים לכוף את ראשם. יש חדר-מבוא לפני החדר הפנימי שבו שוכנים שני הקברים, זה לצד זה - כעין שני ארונות עץ, מכוסים פרוכות, שהוקמו מעל חללי הקברים.
מקום קדוש
הקירות סביב הקברים מעוטרים בפסוקים: "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי וכו'", "ה' מלך, ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד" ועוד. בכניסה לקבר מוצב שומר מטעם השלטון, וכל הבאים נדרשים להסיר את נעליהם. לא ברור אם הדרישה נובעת מכך שקבר מרדכי ואסתר נהפך למקום קדוש גם למוסלמים, או שמא הדבר קשור לכתובת נוספת על אחד הקירות – "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת-קודש הוא".
לצד שני החדרים הנזכרים יש גם בית-כנסת לא-גדול וחדר-אירועים, שבו נוהגים יהודי פרס לערוך מסיבות בר-מצווה, בריתות וכיוצא באלה. "כל שנה בפורים היו יהודי פרס עולים אל הקבר כדי לחגוג ולקרוא את המגילה קרוב ככל האפשר לשתי הדמויות שעמדו במרכזה", אומר אברהם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
