חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:40 זריחה: 6:07 כ"א באדר א' התשפ"ד, 1/3/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פתיחת הלבבות עוררה תמיהה
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1889 - כל המדורים ברצף
יש פתרון: לדבר ולהקשיב
יש חדש
הנשים יודעות מה העיקר
השבת
ללמוד מתוך מחשבה
גאולה במהירות
פתיחת הלבבות עוררה תמיהה
רציתי לשאול
ברכת האילנות
העיתון שנקרא במאה מדינות

יעקב הקיץ משנתו באכסניה. כשגילה כי המכתב נעלם – נפל ליבו. כל התכנית שהגה הצדיק מתמוטטת מול עיניו. מה יעשה כעת?

"הרבי מתכוון שאצא לאסוף תרומות? אינני מסוגל לכך!", אמר היהודי לרבי אברהם-יהושע-העשיל מאפטה. הרבי הביט ביהודי שלפניו בעיניים רכות ואמר: "אכן, זו כוונתי".

יעקב התגורר בעיירה אפטה (אופטוב בפולנית) שבפולין. הוא היה יהודי טוב וירא שמיים, שמאז ומעולם שנא מתנות ולא רצה להזדקק לעזרת אחרים. הוא העדיף לחיות חיי עוני ודחק, והשתדל שאיש לא יידע את מצבו החומרי.

ואולם כשבאה העת להשיא את בתו, קרא לו רבו לחדרו. "יודע אני כי אינך נוהג ליהנות שלא מיגיע כפיך", אמר לו הרבי, "אך עכשיו, מאחר שלפניך עומדת מצוות הכנסת כלה של בתך, עליך לחרוג מהרגלך, ולצאת ולאסוף כספים בבתי נדיבים".

בליבו של יעקב התחוללה סערה פנימית גדולה. "אני בוש ונכלם לבקש את רחמי הבריות", אמר בקול שפל לרבו. "אם כן, סע ללובלין הרחוקה. שם אין מכירים אותך, ותוכל לאסוף את הכספים בלב שקט".

הרבי ציידו במכתב המלצה נלהב ומיוחד בעבור 'החוזה מלובלין', רבי יעקב-יצחק הורביץ. במכתבו ביקש מ'החוזה' לסייע ליעקב כדי שיוכל לקבץ סכומים הגונים, בלי להתבזות.

יעקב קיבל את הוראת רבו ויצא לדרכו. לאחר הליכה רגלית מפרכת, שארכה יום שלם, הגיע לכפר קטן וסר לאכסניית אורחים, לאכול ולנוח מעמל הדרך. באותם ימים חיזרו על הפתחים גם פושטי יד שאינם הגונים. הם נודעו בגסותם, ולא בחלו באמצעים כדי לגנוב את דעת הבריות.

למזלו הרע של יעקב, אחד מאותם אנשים חסרי מצפון הופיע באכסניה והחל לדובב אותו. בתמימותו סיפר יעקב על מכתב ההמלצה שבאמתחתו, ופרש את כוונותיו לימים הקרובים. כששמע אותו אדם על המכתב, אורו עיניו.

באמצע הלילה, כאשר יעקב נם את שנתו, הוציא את מכתב ההמלצה מכיס מעילו. למחרת השכים ויצא ללובלין ומיהר לביתו של 'החוזה'. כשראה הצדיק את מכתב ההמלצה, נחלץ מייד לעזרתו של האורח.

הרבי לא בדק ולא פשפש בציציותיו של האיש. הוא זימן אליו את ראש הקהל ואת הגבאי הראשי, וביקש מהם לבקר בבתי נדיבים ונגידים ולהתרימם כדי לסייע לאותו יהודי במצוות הכנסת כלה.

יעקב הקיץ משנתו באכסניה. כשגילה כי המכתב נעלם – נפל ליבו. כל התכנית שהגה הצדיק מתמוטטת מול עיניו. מה יעשה כעת? לאחר דקות מספר התעשת מתדהמתו והצדיק עליו את הדין. הוא החליט להמשיך בדרכו ללובלין, ולשטוח לפני 'החוזה' את סיפורו.

'החוזה' שמע את דבריו הכאובים של יעקב, והורה לו להמתין עד למחרת. עם בוקר קרא אליו 'החוזה' שנית את ראש הקהל ואת הגבאי הראשי וביקש מהם לצאת ולחזר על פתחי הנדיבים בלובלין, ולגייס את הכסף בעבור יעקב.

לקראת סוף היום התברר כי הגבאי וראש הקהל הצליחו לגייס עשירית בלבד מהסכום שהצליחו לגייס ביום הקודם, בעבור הקבצן שהביא עימו את מכתב ההמלצה. "כמעט כל מי שפנינו אליו בבקשה לתרום", דיווחו לרבי, "השתמט בתירוץ כלשהו ונמנע מכך".

בערב קרא 'החוזה' לשני היהודים להתייצב בחדרו. לאחר ששמע את טענותיהם, הורה לגבאי הצדקה להחליף את סכומי הכסף בין שניהם, ולתת ליעקב את הסכום שנאסף אתמול, ואילו למחזיק ההמלצה הורה להעביר את הסכום העלוב שהגבאים הצליחו לקבץ ביום השני.

"אם תורה בשמיים היא – אין לי שום שאלה", אמר ראש הקהל ל'חוזה', "ואולם ההלכה אוסרת לקחת צדקה שניתנה למטרה אחת לצורך מטרה אחרת. מאחר שנאסף סכום נכבד בעבור היהודי שהופיע ראשון, איך אפשר להעביר את הכסף ליהודי אחר?".

"אסביר לכם את מעשיי", אמר להם 'החוזה'. "כשחזרתם בסוף היום הראשון וסיפרתם על הצלחתכם הגדולה באיסוף התרומות, התפלאתי. יהודים שידועים בדרך כלל כקמצנים מושבעים פתחו פתאום את ליבם וכיסם והעניקו תרומות בעין יפה. חשתי מייד כי יש כאן מעשה שטן, שפעל בכל כוחו שדברי השקר של האיש יחלחלו לליבות התורמים.

"היום, כאשר פניתם אל אותם תורמים, והם אטמו את ליבם וקפצו את ידיהם, נוכחתי כי אכן היה בסיס להרגשתי מיום האתמול. כעת הנני נחרץ בדעתי כי יעקב דובר אמת, ואילו חברו גנב ממנו את כתב ההמלצה".

דממה השתררה בחדר. הנוכחים הביטו זה בזה בתדהמה. ופתאום פרץ הגנב בבכי. הוא הודה על מעשיו, ביקש סליחה ומחילה, והתחנן לפני הצדיק לבל יינזק מקפידתו. הוא מיהר למסור את הכסף שנאסף אצלו לידי יעקב, שממנו גנב את מכתב ההמלצה.

את הסיפור סיפר רבי מנחם-מענדל מווישאווא, כשבא לפרנקפורט להתרים בעבור ישיבתו, וביקש לעורר את הלבבות לתרום להחזקת התורה.

(על-פי 'הגאון הקדוש מוישווא')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)