שאלה: האם יש מעלה בקריאת המגילה בציבור דווקא?
תשובה: מכיוון שיש מצווה לעשות 'פרסומי ניסא' בפורים, מצווה לקרוא את המגילה בציבור (במניין, כשיש עשרה שומעים), ויתר על כן - אפילו אם יש לאדם מאה אנשים בביתו, ילך לבית הכנסת, משום "ברוב עם – הדרת מלך".
הקורא צריך לעצור את הקריאה בכל פעם ש'מכים' את המן, וימשיך רק לאחר שהשקט חזר והשתרר. אם לא שמעו מילה כלשהי – יחזור ויקרא משם ואילך. ואולם אם בבית הכנסת אי-אפשר לשמוע היטב את הקריאה, מוטב ללכת למקום שבו אפשר לשמוע היטב, ואפילו ביחיד.
את הברכות שלפני המגילה ('על מקרא מגילה', 'שעשה ניסים' ו'שהחיינו') רשאים לברך גם ביחיד, אבל את הברכה שאחרי המגילה ('הרב את ריבנו') מברכים רק כשיש מניין.
מכיוון שגם הנשים מחויבות במצוות פורים, אם יש עשר נשים שהתאספו לשמוע את המגילה, מברכים את הברכה שאחריה.
יש הנוהגים לברך בעצמם (בשקט) עם החזן. מי ששמע את המגילה ושכח ולא בירך, או שלא כיוון לצאת ידי חובת הברכה על-ידי החזן, יצא ידי חובתו.
בחב"ד רק האדמו"רים היו מברכים את הברכה שאחרי המגילה גם אם אירע להם לקוראה ביחיד וכיוצא בזה, ו"מובן שאין זה הוראה לרבים", ככתוב בספר המנהגים.
האשכנזים נוהגים לברך 'שהחיינו 'גם ביום, ולמנהג הספרדים אין מברכים 'שהחיינו' אלא בלילה ולא ביום. מנהג חב"ד בזה כמנהג האשכנזים.
מקורות: שו"ע או"ח סי' תרצב ס"א, ונו"כ. ילקוט יוסף (תש"פ) תרפט ס"ג ותרצב ס"א וסכ"ב. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 73-74. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
