"כעת אציג לפני הרבי חפץ נדיר ועתיק במיוחד", קרא הגרף בהתרגשות. "הוא שמור בכספת מיוחדת, והמפתח היחיד מצוי ברשותי בלבד"
שאלת הקיסר האוסטרו-הונגרי פרנץ-יוזף הפתיעה את הגרף גולחובסקי. זה היה באביב תרנ"ד (1894), כאשר נודעה הבשורה על דבר הסתלקותו של רבי מרדכי-שרגא פרידמן, אבי חסידות הוסיאטין (נסתלק בכ"ב באייר). "האם הכרת את הצדיק היהודי מהוסיאטין?", שאל הקיסר.
הגרף גולחובסקי היה מבעלי האחוזות הגדולות באוסטריה. באחוזותיו העסיק פועלים ובעלי מלאכה לרוב, ובהם יהודים רבים. בשל עושרו והשפעתו נבחר לציר ברייכסטאג – המועצה המלכותית באוסטריה – ומפעם לפעם בא לווינה לישיבות מדיניות עם הקיסר.
הידיעה על הסתלקותו של הצדיק התפרסמה בהבלטה בעיתונים, וכך הגיעה גם לידיעת הקיסר. תשובתו של גולחובסקי לשאלת הקיסר הייתה שלילית.
"ואני דווקא הכרתיו", הגיב ואמר פרנץ-יוזף. "פעם אחת נסעתי בכרכרתי ברחובות וינה, והבחנתי ביהודי הדור פנים היורד מעגלתו ועומד בצד כמו כולם. תואר פניו היה כשל איש אציל ומורם מעם. ביקשתי לברר מיהו אותו אדם מרשים, ונאמר לי שזה הצדיק מהעיירה הוסיאטין. דמות מרשימה כל-כך לא ראיתי מעולם!".
גולחובסקי חש אכזבה והחמצה על שלא השכיל להכיר את הצדיק. מייד עם שובו לביתו זימן כמה מידידיו היהודים וביקש מהם לקבוע לו ביקור בחצר הוסיאטין. כשנודע לו כי בנו של הצדיק, רבי ישראל פרידמן, ממלא את מקומו, ביקש להתקבל לפגישה עימו.
במועד שנקבע הופיע הגרף בחצר החסידית. הוא נפגש עם הרבי ושוחח עמו שעה ארוכה. כשיצא מחדרו הביע באוזני מלוויו את התפעלותו. חוכמתו ותבונתו של הרבי שבו את ליבו, ומאז החל לשלוח בקביעות אחת ממרכבותיו המפוארות, שתעמוד לרשות הרבי.
יהודי הוסיאטין ניצלו את השפעתו הרבה של הגרף בחצר הקיסר למען רווחתם של היהודים שחיו בחסותו.
כדרכם של בעלי האחוזות, ערך גולחובסקי מפעם לפעם חגיגות ענק ונשפי פאר. למסיבות הוזמנו מאות משתתפים, ובהם שרי מלוכה ומושלים מעיירות רבות. האורחים נהנו ממזון משובח וממשקאות יקרים שזרמו לשולחנות בשפע רב.
גם את הרבי ביקש גולחובסקי להזמין למסיבה ושיגר לבית הצדיק הזמנה אישית. רבי ישראל ביקש להסביר לגרף כי אין זה לכבודו להופיע במסיבות מסוג זה. במקום זאת הוחלט שהרבי יבוא לביקור באחד מימי החגיגה במעונו הפרטי של הגרף, בשעת בוקר מוקדמת, כאשר המולת הלילה כבר גוועה.
ביום המיועד הופיעה מרכבתו ההדורה של הגרף, והסיעה את הרבי אל האחוזה. בבואו, נתקבל בכבוד מלכים. לאחר ששוחחו בחום בירך הרבי את הגרף והתכונן לשוב לביתו. אך גולחובסקי שמח כל-כך על הביקור ועל הברכה, וחשב כיצד יוכל לכבד את הרבי.
הוא הזמין את הרבי לסיור באולמות ארמונו. משם המשיך אל חדר אוצרותיו, שבו נשמרו אבני חן יקרות וחפצים נדירים שרכש במסעותיו ברחבי העולם.
"כעת אציג חפץ נדיר ועתיק במיוחד, שלא חשפתיו לפני איש", קרא גולחובסקי בהתרגשות. "גם אוהביי הגדולים ביותר לא ראו אותו. הוא שמור בכספת מיוחדת, והמפתח היחיד מצוי ברשותי בלבד. הרבי ודאי ייהנה מיופיו המיוחד של פריט זה".
הגרף שלח את עוזרו הנאמן להביא את הפריט היקר. גם העוזר הזה ידע על החפץ הסודי שאיש לא ראה אותו, ובשמחה מיהר אל מרתף הבית. ביד רועדת אחז במפתח הכספת וניסה לסובב את המנעול, אך המפתח לא הסתובב.
העוזר חזר לאדונו וסיפר כי אינו מצליח לפתוח את הכספת. גולחובסקי נדהם, ביקש את סליחת הרבי וירד בעצמו למרתף לנסות לפתוח את התיבה. הוא ניסה שוב ושוב, ללא הועיל.
באין ברירה שב הגרף אל הרבי והתנצל על שעיכב אותו לשווא, ועל שנבצר ממנו להציג לפניו את החפץ המובחר והנדיר מכל אוצרותיו, דבר שלדבריו לא קרה לו מעולם.
"אינך צריך להצטער על כך כל עיקר", הרגיעו הרבי. הוא התעכב עימו עוד זמן מה ונפרד ממנו לשלום.
לאחר ששב הצדיק לביתו ניסה הגרף שוב לפתוח את הכספת, והפעם המפתח הסתובב בלי שום בעיה. הגרף התפלא מאוד על הדבר.
מקורביו היהודים של גולחובסקי היו סקרנים לדעת מהו אותו פריט נדיר השמור בכספת. בהזדמנות מתאימה שאלו את הגרף על כך.
"זו מתנה מיוחדת שקיבלתי לפני כמה שנים, כאשר ביקרתי את האפיפיור ברומא", נעתר גולחובסקי וסיפר. "במהלך ביקורי העניק לי האפיפיור צלב זהב עתיק ונדיר ביופיו. פריט זה הוא מהעתיקות החשובות ביותר בעולם. אני מצטער כל-כך שבדיוק בשעה שרציתי להראותו לצדיק, סירב מנעול הכספת להיפתח".
כעת הבינו החסידים כי מה' יצא הדבר, ומן השמיים שמרו את הצדיק מלעמוד במצב לא-נעים כל-כך...
(על-פי 'נר ישראל ריז'ין') | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
