מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1886 - כל המדורים ברצף
	האחדות חובקת הכול
	יש חדש
	תרומה היא הפרשה של עלייה
	הכרובים
	יש מקום לכולם
	שפע זהב וכסף
	למה נתקע המפתח
	רציתי לשאול
	שתיית קפה בבית הכנסת
	'ועשו ארון' גרסת אברג'ל

כַּסְפָּם וּזְהָבָם. בתיאורי הגאולה בדברי הנביאים מוזכר שפע הזהב והכסף שיזרום לארץ ישראל בזמן הגאולה: "כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ, וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה, לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק, כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם" (ישעיה ס,ט). המפרשים נחלקו בפירוש המילים "כספם וזהבם איתם", אם הכוונה לכסף ולזהב של בני ישראל, שהגויים יביאו אותם מהארצות שבהן ישבו היהודים, או שהכוונה לרכוש של הגויים עצמם.

הרד"ק מביא את שני הפירושים: "כספם וזהבם איתם – אפשר 'כספם וזהבם' של ישראל, כלומר: עם כל ממונם יבואו, לא יניחו מממונם דבר בארצות הגולה. או אפשר: 'כספם וזהבם' של האומות". האברבנאל מקשה על הפירוש ש"כספם וזהבם" הכוונה לרכוש של היהודים: "בבוא עליהם צרה וצוקה וחבלי משיח, ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר במדבר העמים – איך יישאר בידיהם כספם וזהבם?! ועינינו רואות היום הזה בני הגלות שגורשו מארצם שהיו למשיסה ולבוזזים, ולא דבק בידם מאומה מן החרם". לכן הוא מפרש שהכוונה לרכוש של אומות העולם: "אומרו 'כספם וזהבם איתם', אין ראוי לפרשו על ישראל, אבל הוא חוזר אל האיים ואניות תרשיש, שזכר שיביאו כספם וזהבם איתם להקריב מנחה 'לשם ה' אלקיך ולקדוש ישראל כי פארך'".

הרבי מליובאוויטש הזכיר כמה וכמה פעמים את ההבטחה "כספם וזהבם איתם", ופירש אותה על הרכוש של בני ישראל (כמו בפירוש הראשון של הרד"ק). כך, למשל (ספר השיחות תשנ"ב עמ' 153): "תיכף ומיד ממש הולכים כל ישראל – 'ארו עם ענני שמיא' – יחד עם כל מעשינו ועבודתנו, יחד עם כל הרכושים הגשמיים ('כספם וזהבם איתם'), ביחד עם הבתי 'מקדש מעט', וכן הבתים הפרטיים. ממילא יֵלכו כולם ברצונם הטוב"...

שְׁעָרִים פְּתוּחִים. בהמשך הנביא אומר: "וּבָנוּ בְנֵי-נֵכָר חֹמֹתַיִךְ, וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ... וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה, לֹא יִסָּגֵרוּ. לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם, וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים". הרד"ק מפרש את הפסוקים על ירושלים: "שערייך יהיו נפתחים תמיד, בלילה כמו ביום, כדי שייכנסו נושאי חיל הגויים אליך למנחה". האברבנאל מפרש: "תהיה ביאת הגויים לירושלים כל-כך מתמדת, עד שיהיו שערי ירושלים תמיד פתוחות יומם ולילה לא ייסגרו, להביא אליה חיל גויים. ומלכיהם שיבואו נהוגים – כי להיותם מארץ רחוקה לא ידעו הדרך ויצטרכו לתיירים שינהגו אותם".

הרבי אומר (שיחות קודש תש"מ, כרך ג, עמ' 1049): "לעתיד לבוא יראו בגלוי את המעלה של יהודים... יהודי יהיה מאיר, והוא יאיר את כל סביבתו, 'והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך'. יראו כיצד הגויים משרתים את היהודים: זה ירוץ להביא יהודים ("בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תאמנה"), זה ירוץ להביא מנחה, זה ילך להביא את 'כספם וזהבם' וכו'".