בחתונה שבה נישאו צאצאיהם של בעל התניא ושל רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב שיבח בעל התניא באוזני רבי לוי-יצחק את בנו, רבי דובער (לימים 'אדמו"ר האמצעי'). בתום סעודת החתונה כיבד בעל התניא את רבי לוי-יצחק בזימון, והוא כיבד את רבי דובער, מתוך כוונה לראות את דבקותו בברכת המזון.
רבי דובער בירך כאיש פשוט, בלי שום סימני דבקות והתפעלות. התפלא מאוד רבי לוי-יצחק ושאל את בעל התניא לפשר הדבר.
השיב לו בעל התניא: "להווי ידוע כי נהירים לו שבילי דרקיעא, מראש כל הדרגות עד סוף כל הדרגות, ואולם דרכו בעבודת ה' נעלה מאוד – תוכו מלא אהבה ויראה עליונות, בלי שהדבר יורגש כלל בחיצוניות. דרך עבודה כזאת יכולה לעשות רק נשמה רמה מ'עלמא דאתכסיא', ואני מקנא בו על כך".
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
