חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:14 זריחה: 6:35 ט' בשבט התשפ"ג, 31/1/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הבור שכרה הסוחר לעצמו
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1873 - כל המדורים ברצף
מהפך ביהדות ארצות-הברית
חדש על המדף
בסוף נגיע ל'רחובות'
"שני גויים בבטנך"
לפעול בלי חשבונות
מסע הבירור של עשיו
הבור שכרה הסוחר לעצמו
רציתי לשאול
תחזוקת דירה שכורה
מסע החיפושים הסתיים בחווה

חיים חש כי חשך עליו עולמו. מאמץ ממושך, בן שנתיים ארוכות, שבהן לא ראה את משפחתו, ירד לטמיון בשל תאוות הבצע של הסוחר חסר הבושה

השמחה ששררה בבית עם בואו של האב הושבתה באחת. חיים הביט נדהם בחבית היין הפתוחה. הכסף, שעליו עמל במשך שנתיים תמימות – נעלם.

חיים היה תלמיד-חכם ויהודי מכובד, שהתגורר בעיר וישניצה (בפולנית: נובי וישניץ') שבדרום פולין. לפרנסתו עסק בעסקי היין וראה הצלחה במעשיו.

חייו זרמו בטוב ובנעימים. העסק גדל ושגשג, והעתיד נראה בטוח. ופתאום יום אחד התהפך עליו הגלגל. טעם פגום באחת מחביות היין גרם להוצאת שם רע על העסק כולו. כל ההזמנות השנתיות התבטלו זו אחר זו. העסק נכנס לסחרור, ולבסוף קרס לחלוטין. חיים התרושש בבת אחת ונעשה חסר כול.

הוא הבין כי עליו למצוא מייד מקור פרנסה חדש למשפחתו הגדולה. הוא החליט לצאת להונגריה ולנסות שם את מזלו. בהונגריה מצא עבודה כ'מלמד' לילדיו של איש עסקים יהודי, שכמותו עסק במסחר יינות.

חיים החל במלאכת ההוראה וראה בה הצלחה רבה. כאשר סיים ללמד את הילדים, סייע לבעל הבית בעסקי היינות. ניסיונו עמד לו כאן, והוא ייעל את עסק היינות ותרם בזמן קצר להכפלת הרווחים. מעסיקו היה מרוצה ומאושר מהמלמד שהתגלה גם כאיש עסקים מוצלח, והעלה את משכורתו לסכום גבוה, הרבה מעל למקובל.

חיים המשיך בשתי עבודותיו במקביל במשך שנתיים, עד שבידיו התאסף סכום כסף גדול. הוא החליט כי הגיע הזמן לשוב לביתו ולמשפחתו, המחכה לבואו. הוא ניגש אל מעסיקו ובישר לו על החלטתו. המעסיק חיבב את חיים והעניק לו מתנת פרידה: חבית יין משובח ויקר. חיים טמן את צרור הכסף בתוך החבית, כדי שלא ייגנב בטלטולי הדרך, והתכונן לשוב לעירו.

בדיוק באותם ימים הופיע במקום סוחר מווישניצה, שבא לקנות יינות ממעסיקו של חיים ולמוכרם לקראת חג הפסח המתקרב בעירו ובסביבתה. הוא סיים לקנות את היינות, טען את החביות על עגלתו ופנה לחזור לעירו.

חיים קפץ על ההזדמנות וביקש מהסוחר להוביל בעבורו את חבית היין שקיבל ממעסיקו. הסוחר הסכים בחפץ לב, וחיים העמיס את החבית שלו על עגלתו של הסוחר, הודה לו ויצא לדרכו בעגלה מהירה.

חיים הגיע לביתו ונתקבל בשמחה ובהתרגשות על-ידי בני משפחתו. "את הכסף שחסכתי הטמנתי בחבית היין שמסרתי לסוחר פלוני, הנוסע לכאן", הודיע להם.

כעבור כמה ימים הגיעו הסוחר ועגלת היין לווישניצה. הסוחר חשב לעצמו שבוודאי חיים, שנשא חן בעיני מעסיקו, קיבל ממנו יין משובח ביותר. אקח לעצמי את חבית היין שלו, עלתה מזימה בליבו, ואתן לו במקומה חבית אחרת. ודאי לא ירגיש בדבר. כך עשה.

חיים שמע כי הסוחר בא לעיר, ומיהר לקחת ממנו את חבית היין ולהובילה לביתו. כאשר פתח את החבית גילה לחרדתו שצרור הכסף שטמן נעלם. הוא הבין מייד שהסוחר החליף את החבית שלו באחרת, וחזר במהירות לביתו של הסוחר. "בוודאי נעשתה כאן שגגה", אמר לסוחר, "והחביות הוחלפו".

"לא היו דברים מעולם", הגיב הסוחר בפרצוף פגוע. "לא החלפתי את החביות ובוודאי לא נטלתי את כספך". לא הועילו תחנוניו של המלמד, והסוחר גירש אותו מעל פניו.

חיים חש כי חשך עליו עולמו. מאמץ ממושך, בן שנתיים ארוכות, שבהן לא ראה את משפחתו, ירד לטמיון בשל תאוות הבצע של הסוחר חסר הבושה.

רבה של וישניצה היה הרב אריה-לייבוש ליפשיץ, מתלמידיו של 'החוזה' מלובלין, שגם שימש אדמו"ר חסידי. חיים, שהיה שבור ומדוכא מהמכה הנוראה שספג, לא הלך אל הרב לקבל ברכת שלום, כפי שנהג בכל פעם בשובו לעיר מנסיעה ממושכת.

כעבור כמה ימים ראה אותו הרב. "מדוע לא באת לומר שלום?", תהה. חיים התנצל וגולל באוזניו את כל אשר אירע. "אל תיפול ברוחך", חיזק אותו הרב. "לא אנוח ולא אשקוט עד שהצדק ייעשה וכספך יושב עד הפרוטה האחרונה".

הרב שב לביתו והורה לשמשו: "לך לכל בתי הכנסת ומסור הודעה בשמי כי אסור לשתות מהיין שהביא הסוחר. היין אסור בשתייה בחג הפסח ובכל ימות השנה".

הסוחר שמע את ההודעה שנמסרת בשם הרב ומיהר ללכת אליו, לברר את פשר הדבר. הרב הסביר לו, כי מאחר שהוא מכחיש את טענתו של חיים שהחבית שלו הוחלפה באחרת, והואיל ואין סיבה לפקפק במהימנותם של שניהם, המסקנה היא שבאחת התחנות החליפו גויים את החבית בחבית אחרת. נמצא שבאחת החביות יש יין של גויים, שאסור בשתייה, ומכיוון שלא ידוע איזו חבית הוחלפה, כל החביות אסורות.

פניו של הסוחר נפלו. הוא קלט איזה בור כרה לעצמו. בראש מורכן התוודה כי חמד לעצמו את החבית המשובחת, והוא שהחליף אותה בחבית אחרת ומצא בתוכה את כספו של חיים. הוא הלך לביתו וחזר ועימו צרור הכסף, והרב מיהר לקרוא לחיים ולמסור לו את כספו.

(על-פי 'סיפורי אנשי שם')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)