חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:14 זריחה: 6:35 ט' בשבט התשפ"ג, 31/1/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שלוחים באש ובלי מים
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1872 - כל המדורים ברצף
האתגרים של השלוחים
יש חדש
השליחות שהסתיימה בפטירת שרה
שליחות אליעזר
דמעות הן דמעות
שתי דרכים לגאולה
החלטה מפתיעה ברגע האחרון
רציתי לשאול
יום החופה
שלוחים באש ובלי מים

"עברנו בכפר בקרפטים, בכביש בלי שוליים, ופתאום קפץ כלב לכביש. בניסיון להימנע מפגיעה בו, סטיתי ימינה. הרכב נתקע בחומה וכולנו נפצענו"

לפני כחמישה חודשים, בשלהי חודש סיוון, עשו הרב מנחם-מענדל גליצנשטיין ומשפחתו את דרכם מבודפשט שבהונגריה לעבר העיר צ'רנוביץ שבאוקראינה. "חזרנו מניו-יורק, מחתונה של בחור שגדל בקהילה שלנו", מספר הרב גליצנשטיין, שליח חב"ד ורב העיר. "הוריו לא יכלו לטוס לחתונתו, בשל המלחמה, ואנחנו החלטנו שכל המשפחה שלנו תיסע לשמח אותו ביומו הגדול. בדרך חזור נחתנו בבודפשט, ומשם יצאנו ברכב לצ'רנוביץ".

הנסיעה הייתה אמורה לארוך כתשע שעות, אבל היא נסתיימה בתאונת דרכים קשה. "עברנו בכפר בקרפטים, בכביש בלי שוליים, ופתאום קפץ כלב לכביש", משחזר הרב גליצנשטיין. "בניסיון להימנע מפגיעה בו, סטיתי ימינה. הרכב נתקע בחומה וכולנו נפצענו. להיתקע עם בני משפחה פצועים, בלב כפר אוקראיני, בעיצומה של מלחמה – זו תחושה לא פשוטה כלל. אנשים שראו את הרכב היו בטוחים שאיש לא ייצא ממנו חי".


אחריות ליהודים. הרב גליצנשטיין, צ'רנוביץ

המדריכות חזרו לבדן

במבצע הטסה מורכב, שעליו פיקד מטה הביטחון של חב"ד cwa, הוטסו בני המשפחה לישראל, לטיפול רפואי. פציעתה של אחת מבנות המשפחה הוגדרה 'בינוני עד קשה', ובכל-זאת כולם שוחררו בתוך שבוע. עוד באותו שבוע פתחה משפחת גליצנשטיין את מחנה הקיץ שתוכנן להתקיים. "כמה מבנותינו, ששימשו מדריכות, חזרו לבדן לאוקראינה, בזמן שאנו טופלנו בארץ, והכול כדי לפתוח את המחנה במועד", מספר השליח.

זו הצצה למסירות הנפש הבלתי-נתפסת של שלוחי חב"ד באוקראינה, למען הקהילות היהודיות הפזורות ברחבי המדינה השרויה במלחמה. שגרירי מדינות נמלטו מאוקראינה, תאגידי ענק חיסלו את עסקיהם במדינה, מיליונים נטשו, ואולם שלוחי חב"ד נשארו ברובם, וגם מי שעזבו ערים בוערות, עשו כל מאמץ לחזור אליהן ברגע שהדבר התאפשר. "מפקדים לא משאירים חיילים בקרב", נהגו לומר לכל השואלים.


נס משמיים.
המכונית המשפחתית אחרי התאונה

המפקד אינו נוטש

הרב גליצנשטיין יצא לשליחות לצ'רנוביץ לפני כעשרים שנה. הוא ורעייתו זכו לשקם את חיי הקהילה בעיר, פדו בית כנסת היסטורי מידי השלטונות, בנו מקווה טהרה מפואר, חשפו את קבריהם של גדולי תורה וחסידות הטמונים בעיירה – וכל זה לצד הקמת מוסדות חינוך, תפעול מערך תפילות ושיעורי תורה, פעילות שוקקת עם ילדים, ואין-ספור פעולות גדולות וקטנות במעגל השנה.

כשפרצה המלחמה, אחזה בהלה גם בתושבי צ'רנוביץ. הרב גליצנשטיין סייע לרבים מבני קהילתו להימלט אל מעבר לגבול. גם את בני משפחתו מילט לישראל. אך כאשר בשלו התנאים, חזרה המשפחה לעיר שליחותה. "יש לי אחריות ליהודים שנשארו בעיר, ואני לא נוטש אותם", הוא אומר.

הקהילה גדלה פתאום

אט-אט החלו יהודי הקהילה לחזור לעיר. בה בעת הוצפה העיר פליטים רבים. ידיו של הרב גליצנשטיין היו עמוסות בדאגה להם. "רבים מהפליטים ביקשו להשתקע פה", מספר השליח, "ופתאום הקהילה שלנו גדלה בשלושים אחוזים, והפעילות התרחבה בהתאם לכך".

הרב נהפך למלאך ההצלה של יהודי העיר. הוא שינע כמויות אדירות של מזון ותרופות. "הפכנו לכתובת המרכזית לכל מצוקה של יהודי", הוא מתאר. בחודש החגים בית הכנסת היה מלא מפה אל פה. בסעודות החג השתתפו מאות יהודים. "עדיין יש אזעקות מעת לעת, ונשמעים פיצוצים בקרבתנו", הוא מתאר את המתרחש. "יש גם הפסקות חשמל, הפסקות מים ועוד אתגרים. ובתוך כל זה אנחנו ממשיכים את שליחותנו".


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)