לאכזבתו של הרב, תשובתה של האישה הייתה שלילית. "חשבתי על הצעתך", אמרה בשיחת הטלפון, "אבל החלטתי שאיני מוכנה לוותר על עקרונותיי תמורת כסף"
מספר הטלפון לא היה מוכר לו, אך הדברים ששמע הרב נחמיה וילהלם, שליח חב"ד בבנגקוק שבתאילנד, מעברו השני של קו הטלפון, דרכו את חושיו. גופה של יהודי עומדת להישרף, ויש לפעול מהר בניסיון למנוע את הדבר ולהביא את האיש לקבר ישראל.
זה היה בחודש שבט בשנת תשע"א (2011). לרב וילהלם יש נוהג קבוע. אחת לכמה חודשים הוא יוצא לעיר פטאיה, השוכנת במרחק שעתיים נסיעה מבנגקוק, לבקר אסירים יהודים בבית הכלא המקומי. בצאתו משם ראה על צג הטלפון הסלולרי שלו כי נתקבלו כמה שיחות שלא נענו. הוא חזר אל המספר שממנו התקשרו אליו, והאיש מעברו השני של הקו סיפר לו שבעיר נפטר יהודי ושמו רוברטו כהן, וכי בת זוגו מתכוונת לשרוף את גופתו.
התרבות המקומית התאילנדית היא לשרוף את גופות המתים. אחת לכמה חודשים נדרשים השלוחים במדינה לפעול, כדי למנוע שריפת גופה. על-פי רוב הדבר קורה בפטירת יהודים הנשואים למקומיים, לא-יהודים, ואלה מעוניינים לשרוף את הגופה, כפי הנהוג אצלם.
הרב וילהלם יצר מייד קשר עם בת זוגו של הנפטר. הוא החל לשוחח עימה על חשיבות הקבורה היהודית, אך היא קטעה את דבריו כבר בתחילתם. "טקס ההלוויה כבר התחיל", הבהירה לו. לרגע חשב הרב וילהלם שכבר החל טקס השריפה, אך האישה הבהירה שהטקס מתפרס על פני כמה ימים. תחילה 'מתפללים' סביב המיטה ימים אחדים, ורק אחר-כך שורפים את הגופה.
הרב וילהלם ביקש להיפגש איתה במהירות, והיא נענתה. בפגישה ניסה לדבר על ליבה שתוותר על השריפה לטובת קבורה יהודית באדמה, אך האישה סירבה. "הדבר הטוב ביותר שביכולתי לעשות למען הנפטר הוא לשרוף את גופתו", הסבירה לרב. "הדת הבודהיסטית מאמינה שהשריפה דווקא מיטיבה עם המת".
שוב ושוב ניסה הרב וילהלם לשכנע אותה. הוא ניסה כל דרך אפשרית, אבל היא עמדה על דעתה ולא הסכימה לשנות את החלטתה.
כשראה שדבריו נופלים על אוזניים ערלות, ניסה לפנות לאפיק הכספי. הוא בירר אצל האישה אם לנפטר היה ביטוח. כשהשיבה בשלילה, הציע לממן בעבורה את עלויות הטיפול בנפטר, שהגיעו לכחמשת-אלפים דולר, שאותם תכננה ללוות מהשוק האפור. "תני לי לקבור אותו באדמה, ואממן את כל ההוצאות", אמר לה. "אני עושה את דרכי בחזרה לבנגקוק, ובתוך שעתיים, עד שאגיע לעיר, אני מצפה לתשובה".
הרב וילהלם היה בטוח שהתשובה תהיה חיובית. חמשת-אלפים דולר הם סכום גדול בתאילנד. לשם השוואה, משכורת חודשית ממוצעת עומדת על כשלוש-מאות דולר. לאכזבתו, תשובתה של האישה הייתה שלילית. "חשבתי על הצעתך", אמרה בשיחת הטלפון, "אבל החלטתי שאיני מוכנה לוותר על עקרונותיי תמורת כסף".
חלון הזמן עמד להיסגר. למחרת בבוקר אסף הרב וילהלם כמה יהודים בבנגקוק, שהכירו את הנפטר, לקח עימו את הרב דוד חדד, משלוחי חב"ד בבנגקוק, הנמנה בין היתר עם ה'חברה קדישא', והם נסעו אל המנזר שבו הונחה גופתו של היהודי.
קבוצת היהודים לא נכנסה כמובן אל המנזר, המוגדר בית עבודת אלילים, שהכניסה אליו אסורה על-פי ההלכה. הם ביקשו לקרוא לבת זוגו של הנפטר. הדבר היה בעיצומו של הטקס, והאישה לא הסכימה לצאת. בינתיים נוצרה במקום התקהלות קטנה. אחד הנזירים יצא החוצה. "אנא מסור למשפחה כי חייבים לקבור את הגופה", התחנן הרב וילהלם, אך הנזיר אמר שלא יתערב בעניין.
בינתיים יצא אחיה של בת הזוג. "הנפטר היה יהודי, והיהדות ומנהגיה היו חשובים לו", אמר לו הרב וילהלם בהתרגשות. "אי-אפשר לעשות מעשה הנוגד את הערכים שהיו חשובים למת".
האח הסכים ואף אישש את הדברים: "אני זוכר כי לקחתי אותו לבית הכנסת בחגים יהודיים ולליל הסדר". האח הרהר רגע, פנה הצידה, הוציא את מכשיר הטלפון שלו והתקשר למישהו. במהלך השיחה קרא לבת הזוג של הנפטר וביקש ממנה לדבר עם אותו אדם.
אחרי כחמש-עשרה דקות מותחות ניגשה האישה אל הרב וילהלם ונתנה את הסכמתה לקבור את הנפטר, על-פי ההלכה והמסורת היהודית. הרב וחבריו נשמו לרווחה.
"מה הדבר ששינה פתאום את דעתך?", שאל הרב וילהלם את האישה.
"הדברים שאמרת חלחלו בי, והחלטתי לשאול את הנזיר הבכיר. בשיחתו עימי הסביר לי שלא טוב לשרוף יהודי, ולכן הסכמתי. אבל את הכסף שהבטחת תיתן לי, נכון?...", וידאה האישה.
הסיפור הבלתי-שגרתי התפרסם ועורר הדים ברחבי העיר והאזור, וגרם ליהודים רבים לבוא ולחלוק לנפטר כבוד אחרון בהלוויה גדולה מאוד. "ברגע האחרון ממש זכינו להביא את הנפטר היהודי לקבר ישראל, והוא נטמן בבית עלמין יהודי הקיים בבנגקוק זה כעשרים שנה", מסיים הרב וילהלם את סיפורו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
