חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:20 זריחה: 6:31 ט"ו בשבט התשפ"ג, 6/2/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

השליחות שהסתיימה בפטירת שרה
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1872 - כל המדורים ברצף
האתגרים של השלוחים
יש חדש
השליחות שהסתיימה בפטירת שרה
שליחות אליעזר
דמעות הן דמעות
שתי דרכים לגאולה
החלטה מפתיעה ברגע האחרון
רציתי לשאול
יום החופה
שלוחים באש ובלי מים

אברהם ושרה היו לא רק האב והאם של העם היהודי, אלא גם מורי הדרך הרוחניים של כולנו, כנאמר במדרש: "מעשה אבות סימן לבנים". באופן כללי, אברהם רומז לנשמה  ושרה לגוף.

אברהם אבינו נתנסה בעשרה ניסיונות, והניסיון הראשון שעליו התורה מספרת הוא "לֶךְ-לְךָ". גם הנשמה שבקרבנו נצטוותה 'לך-לך', ללכת מהעולמות הרוחניים "אֶל הָאָרֶץ", לעולם הזה התחתון, שהוא בבחינת 'ארץ כנען', ועלינו להפוך אותה ל'ארץ ישראל', למקום קדוש. השכר הוא "וַאֲבָרֶכְךָ" – באדם מאירה עצם הנשמה. וגם "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" – גם הכוחות החיצוניים יותר, המרומזים ב'שם', גם הם יתעלו. ועד "וֶהְיֵה בְּרָכָה" – הנשמה תשפיע גם על אחרים.

התייחסות לענייני העולם

תחילת העבודה של אברהם ושל שרה מתאפיינת בהתמקדות בעצמם. אברהם נקרא 'אַבְרָם', שמשמעו 'אב רם' – מרומם מלפעול על אחרים. גם שמה של שרה היה 'שָׂרַי', שפירושו 'שרה שלי', ולא של אחרים.

ועם זה, לשרה הייתה זיקה גם לעולם החיצוני. לכן החזיקה "שִׁפְחָה מִצְרִית", הרומזת לענייני העולם הזה, שיוצרים 'גבולות' ו'מְצָרים' לנשמה. אך שמה, 'הָגָר', רומז שענייני העולם אינם עניין של 'קבע' אצל האדם אלא עראי בלבד, כמו 'גֵר', וזאת כדי לנצלם לקדושה, בבחינת "וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה".

ירידה שהיא עלייה

ההתמקדות בעבודה האישית טובה לשלב ההתחלה בלבד. בהמשך נדרשת הנשמה להשפיע במעגלים רחבים יותר, דבר שנרמז בהולדת יצחק. גם בשינוי שמו של אברם לאברהם מתבטא השינוי הזה, כאשר נהפך ל"אַב הֲמוֹן גּוֹיִם", וגם שרי נעשתה "שרה על כול".

לכאורה, ההשפעה על הזולת נושאת עימה ירידה רוחנית, אבל האמת היא שדווקא הירידה מוסיפה בהם עילוי. על האבות נאמר שהיו עקרים מתחילה, דבר המעיד על היותם למעלה מהתלבשות בענייני העולם הזה. אבל רצון ה' הוא שדווקא מי שנעלה ביותר ומחובר אליו 'ישפיל' את עצמו להשפיע בעולם ולקרב את הזולת.

השליחות נמשכת

כאשר תמה שליחותו של הגוף, בשעה שאברהם ויצחק עמדו בניסיון העקידה, נהיה "וַתָּמָת שָׂרָה" – הגוויעה של הגוף. וכפי שהזוהר מבאר ש"בְּקִרְיַת אַרְבַּע" רומז לגוף, המורכב מארבעה יסודות, אבל למרות הגוויעה – "הִיא חֶבְרוֹן" – על-ידי עבודת הנשמה היא מתחברת (חברון מלשון חיבור) עם עצמותו של הקב"ה ועם עצם הנשמה.

גם לאחר מכן אברהם מוסיף להתעלות בעבודתו, עד ש"וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה": הוא העלה אפילו את 'הגר המצרית' למדריגה שהיא נקראת 'קטורה', על שם ש"נאים מעשיה כקטורת" (כפירוש רש"י). עניין זה רומז לכוח שניתן לעם ישראל להפוך את הרע לטוב, ועד ש"זדונות נעשו כזכויות" (יומא פו,ב).

(רשימות חוברת יח)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)