חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:14 זריחה: 6:35 ט' בשבט התשפ"ג, 31/1/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אורחים במסדרון הקר
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1871 - כל המדורים ברצף
הניסוי נכשל והאמת התבררה
יש חדש
המגיפה ושינוי השֵם
ברכות
נקודת מבט נכונה
אורחים במסדרון הקר
שלב ההכנה
רציתי לשאול
אורחים מאתגרים
מתנות מקוריות ליום ההולדת

"עשיתי טעות איומה. אנא, רבי, סלח לי", התחנן בעל הבית על נפשו, אבל רבי יוסף-דב סירב לסלוח. "ואילולא הייתי הרב מבריסק, מותר היה לך להושיב יהודי בלילה קר כל-כך בפרוזדור קפוא וחשוך?!"

בקצה המסדרון הקר והחשוך נראו שתי דמויות. האדמו"ר התקרב לכיוון אחת מהן, שהסתירה את פניה במגבעת. הוא הרים את המגבעת והפנים שנתגלו אליו זעזעו אותו. "הרב מבריסק!", זעק בקול.

באותו יום היה רבי יוסף-דב סולובייצ'יק מבריסק בדרך, ואולם תקלות בלתי-צפויות גרמו לנסיעה להתארך מעבר למצופה. הימים ימי חורף קשה, וסערת שלגים השתוללה בחוצות. הקור היה בלתי-נסבל, והיה ברור להם שעליהם לעצור ולחפש מחסה.

כאשר הבחין הרב מבריסק באכסניית דרכים, הודיע לעגלון לעצור. "ניכנס לאכסניה ונשהה בה עד הבוקר", אמר. "זה מצב של פיקוח נפש להוסיף לנסוע במזג אוויר כזה".

רבי יוסף-דב והעגלון התקרבו לאכסניה וגילו בשמחה כי בעליה יהודים, כפי שהכריזה המזוזה שבפתח הבית. השעה כבר הייתה מאוחרת. החלונות היו חשוכים. היה ברור כי הכול נמים את שנתם. ואולם הקור הנורא שבחוץ לא הותיר לנוסעים ברירה.

העגלון דפק בדלת, פעם ושתיים, אך מתוך הבית לא בא מענה. "הלום בחוזקה על הדלת עד שיפתחו לנו", הורה רבי יוסף-דב. "אל תתחשב בעובדה שאנחנו מפריעים את שנתם של בני הבית, שכן מדובר בפיקוח נפש ממש".

לאחר זמן רב נשמעו צעדים מתקרבים אל הדלת. זו נפתחה כדי סדק צר. "מה אתם רוצים ממני באמצע הלילה?!", נשמע קול רוטן.

"אנחנו שני יהודים העומדים בחוץ וקופאים מקור", הגיב העגלון, "ואתה שואל מה אנחנו רוצים?!". העגלון מיהר לתחוב את רגלו בסדק הדלת, וכך מנע מבעל הבית לטרוק את הדלת על פניהם. כשהבין האיש שאין לו ברירה, הניח לזוג האורחים להיכנס פנימה.

המארח לא הפגין כלפיהם יחס אדיב. בקושי הפנה אליהם את מבטו. הוא אפילו לא טרח להדליק אור בעבורם, והותיר אותם בפרוזדור צר ואפלולי. המקום לא היה מחומם, אך השניים התנחמו בעובדה שבחוץ הקור גרוע יותר. בלי לומר דבר פנה בעל הבית לחדר השינה המחומם שלו, ואילו הם הצטנפו בפינתם, מנסים להתכרבל במעיליהם עד שיעלה הבוקר.

עברה שעה ופתאום נשמעו דפיקות רמות בדלת. בעל הבית קם שנית, ולמשמע הקולות הבין כי לפניו קבוצת אנשים גדולה, שממנה הוא צפוי להפיק רווח נאה. הוא פתח את הדלת וקיבל את אורחיו במאור פנים, הדליק את האורות בבית והציע להם להתכבד במיני מזונות ובמשקה חם.

האורחים היו אדמו"ר חסידי וקבוצה מחסידיו. לאחר שהשיבו את נפשם ערך לפניהם בעל הבית שולחן עמוס במאכלים משובחים, והאווירה בפונדק הייתה שמחה ועולזת.

בינתיים נצרך האדמו"ר להתפנות, ועשה את דרכו בפרוזדור הצר והחשוך. הוא הבחין בשתי הדמויות היושבות על הרצפה, מכורבלות במעיליהן ורועדות מקור. רבי יוסף-דב, שהבחין באדמו"ר המתקרב אליו, ניסה לכסות את פניו בכובעו, כדי שזהותו לא תיחשף.

אך האדמו"ר הבחין בניסיון ההסתרה. הוא ניגש אל היהודי והרים את הכובע מעל פניו. "רבי יוסף-בער נמצא כאן!", קרא האדמו"ר בחרדה. האדמו"ר תפס בזרועו ולא הרפה ממנו עד שהביאו לראש השולחן והושיבו לצידו.

"איך עשית דבר כזה?!", גער הרבי בבעל הפונדק. "כיצד השארת את הרב מבריסק רועד מקור בפרוזדור חשוך?!".

כשקלט בעל הבית את שעשה, נבהל מאוד וכמעט התעלף. "רבי, אני מבקש סליחה מעומק ליבי", ביקש להתנצל לפני האורח שכלפיו הפגין יחס אדיש ומזלזל.

"אינני מוחל ואינני סולח לך בשום אופן!", סירב רבי יוסף-דב להתפייס. בעל הבית ראה כי פגיעתו ברב הייתה עמוקה, ומיהר להגיש לפניו כוס תה חם, ואולם רבי יוסף-דב דחה את המחווה.

בעל הבית החל להתחנן על נפשו. "עשיתי טעות איומה. אנא, רבי, סלח לי", אבל רבי יוסף-דב סירב לשמוע. "ואילולא הייתי הרב מבריסק, מותר היה לך להושיב יהודי בלילה קר כל-כך בפרוזדור קפוא וחשוך?! אינני מוחל לך!", הבהיר.

בעל הבית לא אמר נואש. לעזרתו נחלץ האדמו"ר, וניסה להפציר ברבי יוסף-דב כי יסלח לו. לבסוף נעתר רבי יוסף-דב. "מוכן אני למחול לו בתנאי שיבטיח לי, כי אם ייצא אי-פעם לדרך ויזדמן לבריסק, יבוא להתארח אך ורק בביתי". בעל הבית הבטיח שכך ינהג.

כעבור כמה חודשים נדרש בעל הבית להתארח בבריסק. הוא זכר את התחייבותו, ופנה לביתו של הרב. כאשר נכנס, קם רבי יוסף-דב בעצמו וקיבל את פניו במאור פנים. מאותו רגע לא חדל מלשרת את האורח. הוא גם דחה את הצעות בני הבית לחלוק עימו את המטלות הקשורות באירוח.

האורח שהה בבית הגאון כמה ימים, ובכל אותם ימים זכה לשירותו האדיב של הרב מבריסק מבוקר ועד ערב. כך לימד הגאון את האיש כיצד מקיימים את מצוות הכנסת אורחים כראוי. לימים נודע האיש כאחד מגדולי מכניסי האורחים במחוז מגוריו.

(על-פי 'שאל אביך ויגדך')


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)