שתי מצוות כשכר
"ואנכי עפר ואפר" (בראשית יח,כז). דרש רבא, בשכר שאמר אברהם "ואנכי עפר ואפר", זכו בניו לשתי מצוות – אפר פרה ועפר סוטה.
(סוטה יז)
האפר לעומת העץ
אף שהאפר הוא מהותו ועצמותו של העץ הנשרף, עם זה אין לו דמיון וערך אל מהות העץ קודם שנשרף, לא בכמותו ולא באיכותו. זה מה שאמר אברהם על מידת החסד והאהבה שהאירה ונתלבשה בו, בהיותו 'מרכבה' לחסד העליון שבעולם האצילות: אף שהיא מידת החסד שבאצילות שהאירה בו, בכל-זאת אין דמיון וערך בינה ובין מהות אור האהבה שבאצילות.
(תניא)
מהזיבול באה הצמיחה
אנו מתפללים "ונפשי כעפר לכול תהיה". האדמה, ככל שמזבלים אותה, כך תהיה משובחת יותר ותוציא פירות טובים יותר.
(רבי צבי-הירש מרימנוב)
לא גבה ליבו
העמידה לפני ה' והשיחה איתו – אין לתאר מעלה רמה מזו לבן-אדם. גם הצלת נפשות היא פעולה נשגבה, שאין גדולה ממנה. בהיפגש שני אלה יחד עלול ליבו של האדם להתרומם ולהתעלות. לא כן אברהם אבינו. באותה שעה שדיבר עם הקב"ה ופעל להצלת נפשות, ליבו היה שפל בקרבו, ולא היה בעיני עצמו אלא עפר ואפר.
(בינה לעתים)
תועלת בעבר ולעתיד
עפר הוא דבר שאין בו חשיבות עכשיו, אבל יש בו תועלת לאחר זמן, שיכולים לזרוע בו והארץ תוציא את יבולה. היפוכו הוא אפר, שבעבר הייתה בו צורה ותועלת, אבל משנשרף ונעשה אפר, אין בו תועלת. אברהם בגודל ענוותנותו אמר "ואנכי עפר ואפר" – אין בי שום תועלת לעתיד וגם לא הייתה בי שום חשיבות בעבר.
(הרב יוסף-דב סולובייצ'יק)
למי טוב להידמות
אברהם אבינו אמר "ואנכי עפר ואפר". משה רבנו אמר "ונחנו מה". דוד מלך ישראל אמר "ואנכי תולעת ולא איש". אם כן, איך ייתכן שנלך בדרכי ירבעם בן-נבט, לחפש תמיד "מי בראש", ולא נשתדל להידמות ל'אבינו', ל'רבנו' ול'מלכנו'?
(חת"ם סופר)
שני כיסים
כל אדם צריך שיהיו לו שני כיסים: באחד – "בשבילי נברא העולם", ובשני – "ואנכי עפר ואפר". אלא שצריך לדעת כיצד להשתמש בהם, כל אחד במקום המתאים ובזמן הנכון, לפי שהרבה טועים ומשתמשים בהם במידה הפוכה.
(רבי בונם מפרשיסחה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
