חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:14 זריחה: 6:35 ט' בשבט התשפ"ג, 31/1/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

המגיפה ושינוי השֵם
שלחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1871 - כל המדורים ברצף
הניסוי נכשל והאמת התבררה
יש חדש
המגיפה ושינוי השֵם
ברכות
נקודת מבט נכונה
אורחים במסדרון הקר
שלב ההכנה
רציתי לשאול
אורחים מאתגרים
מתנות מקוריות ליום ההולדת

בספר הזוהר (בפרשתנו) מסופר על מגיפה שהתחוללה במשך שבוע ימים בכפר טרשא והפילה חללים רבים. רבי אחא בא למקום וקבע דרך פעולה רוחנית לעצירת הגזירה. הוא ציווה שארבעים אנשים יתפללו בקצות העיר ויקראו את פסוקי הקטורת ופרשת הקרבנות. ואכן, המגיפה פסקה.

אחר-כך נאמר לרבי אחא מן השמיים שילך לתושבי העיר ויעורר אותם לחזור בתשובה, מפני שהיו רשעים. ואכן, הללו קיבלו עליהם לעסוק בתורה והחליפו את שם העיר מ'כפר טרשא' ל'מתא מחסיא'. ספר הזוהר מוצא רמז להתנהגות זו בפרשתנו.

מכפר לעיר

בספר 'לקוטי לוי יצחק' מוסבר ששינוי שם המקום תרם לביטול הגזירה. 'כפר' רומז לגבורות ודינים קשים, ואילו 'טרשא' זו אבן סלע קשה. לכן הוחלף שם המקום ל'מתא מחסיא'. מתא פירושה עיר גדולה, והיא רומזת לחסדים, ומתא גם אותיות 'אמת'. 'מחסיא' הוא מלשון 'חס', שהקב"ה חס על תושבי המקום ומנע מהם את המגיפה.

כאן צריך להבין: א) אם שינוי השם מועיל לביטול הגזירה, מדוע הדבר נעשה לאחר ביטולה, ואף לאחר שחזרו בתשובה שלמה? ב) מה הקשר בין המגיפה לבין התחזקות בלימוד התורה דווקא?

מסלע לרחמים

ההבדל בין 'כפר' לבין 'עיר' בעבודת האדם דומה להבדל בין נבואת יחזקאל לנבואת ישעיה. שניהם ראו את 'המרכבה העליונה', אך מוסבר שיחזקאל הוא בדוגמת בן כפר שראה את המלך, שזה דבר בלתי-רגיל אצלו, ולעומתו ישעיה הוא כבן עיר שראה את המלך, שהמראה שגרתי בעבורו.

כאשר התושבים החליפו את שם המקום מ'כפר' ל'עיר', המשמעות היא שהבנת האלוקות הפכה לדבר תדיר ורגיל, בדוגמת בן עיר שרגיל לראות את המלך. ובדומה לזה ההבדל בין 'טרשא' ל'מחסיא': 'טרשא', הסלע הנוקשה, רומז שאין הוא מצע שעליו גדלים צמחים ופירות. מצוות ומעשים טובים נחשבים 'פירות', כנאמר (סוטה מו,א): "מה הם פירות? מצוות".

התורה מגינה

'מחסיא' מלמד על כללות המצוות והמעשים הטובים, כפי שלימדונו חז"ל "העושה מצווה אחת קונה לו פרקליט אחד... מעשים טובים כתריס בפני הפורענות". כלומר, מי שעושה מצוות, חס עליו הקב"ה. על התורה נאמר (סוטה כא,ב) שהיא מגינה תמיד על האדם, גם בשעה שאין הוא עוסק בה.

יש לומר ששינוי השם נעשה קודם שנסתיימה המגיפה, אלא שעניין זה מופיע בסוף הסיפור. והעיקר הוא, שבני המקום הבינו שכדי למנוע מגיפה נוספת עליהם לחדול ממצב של היעדר צמיחת מצוות ומעשים טובים, ותחת זאת התחייבו להיות קשורים לתורה ולא להתבטל ממנה לעולם. כך הקב"ה חס עליהם ומנע מהם דינים קשים.

(תורת מנחם תשמ"ג, כרך א, עמ' 478)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)